דווקא בימים אלו של לחימה, שמהולה גם בשכול, רואה אלי סופר חשיבות גדולה עוד יותר לרוץ במרוץ סביון, שייערך ביום שישי הבא, 16 בפברואר. סופר לחם לצידו של סמל ראשון עומר (ניניו) חי ז"ל, שנפל בקרבות בעזה במהלך מבצע צוק איתן, ובשנים האחרונות מונצח במרוץ ביישוב בו גדל והתחנך.
אלי סופר מספר על עומר ז"ל: "עומר ואני לא היינו באותו צוות, אלא באותה פלוגה במגלן, הוא היה מחזור אחד מעליי ושנינו היינו מייצגים את מגלן באליפויות צה"ל והיינו צוות בתחרויות. בכל האימונים והתחרויות היינו כל הזמן ביחד. החיבור שלנו היה דרך הספורט, דרך הריצה. התאמנתי איתו בלי סוף כל השירות שלי והיו לנו גם מבצעים משותפים יחד. הוא היה איש מדהים, יחסית קטן אבל סחב את המאג, בן אדם מעורר השראה, שאהב ספורט ואהב את החיים. אחד הדברים שאני רוצה לעשות זה להמשיך את זה, להמשיך את מה שהוא אהב לעשות".
כבר בתחילת מבצע "צוק איתן", עומר, אלי ושאר היחידה נכנסו לעזה. הם פעלו באזור חאן יונס, בניסיון לאתר ולהרוס מנהרות שחדרו לשטח ישראל. ב-30 ליולי, בזמן פעילות מבצעית לאיתור מנהרה, אירע פיצוץ עצום של מנהרת תופת מתחת למרפאה של הרשות הפלסטינית ועומר נהרג. בן 21 היה בנופלו. יחד איתו נהרגו גם שניים מחבריו גיא אלגרנטי ומתן גוטליב ו-19 חיילים נפצעו.
אלי עצמו נפצע בהיתקלות יומיים לפני כן ברגלו, וכבר חשב שלא יוכל לחזור לרוץ שוב: "אחרי שנפצעתי, פגשתי את עמותת "תקוות", עמותה של נכי צה"ל, שהראתה לי שאני כן יכול לחזור לעשות ספורט. היא עוזרת לי ומלווה אותי מאז ועד היום, כבר עשור. בהתחלה זה דברים קטנים, כמו מנוי לחדר כושר, טיפולים, החיבור עם נינג'ה ישראל, ועד היום הם עוזרים בכל דבר אפשרי".
מרוץ סביון | צילום: מועצה מקומית סביון
אחרי שהחל להתאמן, נסע לאילת במקרה בדיוק בזמן שבו התקיימה תחרות הישראמן, איש הברזל של ישראל. הוא הוסיף את השחייה והרכיבה לריצה והפך לטריאתלט, שכבר השלים חצי איש ברזל לפני שנתיים וחצי בטבריה ומתכנן בעתיד להתחרות גם בצ'אלנג' ישראמן: "השנה אני לא אשתתף כי נרשמתי למרתון בוסטון שייערך ב-15 באפריל, אבל אני לגמרי מתכנן לעשות ישראמן בעתיד. גם עכשיו בהכנות למרתון אני ממשיך לשחות ולרכוב, זה חלק משגרת האימונים שלי. אני מגיע לפחות ל-20 שעות אימון בשבוע, ביחד עם עבודה וזוגיות, זה מאתגר אבל מוציא ממני דברים טובים".
במרוץ סביון ירוץ את ה-10 ק"מ, שיהיו גם הכנה טובה עבורו למרתון, וגם הדרך הטובה ביותר לזכור את עומר, שכן זה מרחק בו התחרו יחד פעמים רבות: "עומר לצערי לא איתנו, אבל אני מנסה להסתכל על החיים בצורה חיובית ומה הטוב שאני יכול לעשות עכשיו, כי הרי את העבר לא אוכל לשנות והעתיד לא ידוע. הריצה לזכרו היא המינימום שאני יכול לעשות, זו הדרך שלי לזכור אותו ולהזכיר אותו.
מרוץ סביון | צילום: באדיבות מועצה מקומית סביון
