אם המשחקים האולימפיים של טוקיו 2020 היו מתקיימים במועדם המקורי, קרוב לוודאי שדויד פופוביץ' הרומני היה אחד השמות שרואים בתחתית הרשימה בסיכום של משחי מוקדמות ה-100 חתירה. הוא היה יכול להגיע אליהם גם לפני גיל 16, אבל שנת הקורונה היא זו שהפכה אותו מנער מוכשר לשחיין המהיר בעולם השנה, וכל זה עוד לפני גיל 17.

כשמדובר בשחייה, בשבועות שלפני המשחקים האולימפיים רוב הכותרות בעולם מגיעות מהמבחנים האמריקאים, המבחנים האוסטרלים וגם מאליפות אירופה. הפעם, דווקא אליפות אירופה לנוער היתה זו שסיפקה את אחד הסיפורים הגדולים לקראת הדבר האמיתי בטוקיו. נער בן 16 ששחה את הספרינט היוקרתי, 100 חתירה, יותר מהר מכל אחד אחר בעולם השנה כולל האלוף האולימפי (קייל צ'למרס), אלוף העולם (קיילב דרסל) ומי שהיה ילד הפלא הקודם של השחייה הבינלאומית (קלימנט קולסניקוב) שהחזיק בעצמו בתוצאת השנה בעולם ב-100 חתירה.

 תחרות חייו 

באליפות אירופה לבוגרים שהתקיימה במאי בבודפשט, דויד פופוביץ' נתן את תחרות חייו, עד אז כמובן. הוא סיים שביעי בחצי הגמר ל-100 חתירה עם שיא רומני חדש של 48.28 שנ' והצליח לקזז עוד שתי עשיריות מזה במשחה הגמר בו סיים שישי. למרות שפספס ממש במעט את העלייה לחצי הגמר במרחק הכפול, הוא עדיין קבע שיא רומני של 1:48.38 דק' כך שאפשר להגיד שהוא עמד בכל הציפיות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בילד בן 16.

העניין הוא שזה לא נעצר שם. אמנם בשחייה נהוג לתכנן תחרויות מאוד מסוימות כדי להגיע אליהן בשיא היכולת, בטח בשנה אולימפית, אבל במקרה של פופוביץ' נראה שהא כל הזמן היה שם. חודש לאחר אליפות אירופה לבוגרים הוא שחה 200 חתירה בתחרות ברומניה וסיים בזמן של 1:46.15 דק' וזה אומר שיפור של יותר משתי שניות לשיאו הרומני. ואז הגיעה אליפות אירופה לנוער.

באליפות שהתקיימה ברומא הוא התחיל במשחה ה-4 פעמים 100 חתירה שם היה השחיין הראשון של הרביעייה הרומנית והדהים עם זמן של 47.56 שנ', שיפור של מאית השנייה לשיא העולם לנוער שהיה שייך לאנדריי מינקוב הרוסי. לאחר מכן, במשחה גמר ה-100 חתירה הוא המשיך להדהים ושיפר שוב את השיא. הפעם זה נגמר ב-47.30 שנ', שיפור של מאית השנייה לתוצאת השנה בעולם לבוגרים של קלימנט קולסניקוב. ואז הגיע גם משחה ה-200 חתירה בו ניצח בזמן של 1:45.26 דק', מהיר ביותר משלוש שניות מאותו שיא רומני שקבע בחודש מאי באליפות אירופה לבוגרים.

בין משחי ה-100 ל-200 ברומא הוא התראיין לפודקאסט של שחיין העבר האוסטרלי, ברט הוק, שאמר לו בפתיחה "תסלח לי שאני אומר את זה, אבל כשראיתי את התוצאות שלך אמרתי לעצמי שבטח הילד הזה לקח חומרים אסורים. אחר כך ראיתי אותך שוחה והבנתי שלא הייתי צריך לחשוב ככה".

 חוסר פרופורציה בגוף 

אז מה כל כך מייחד את דויד פופוביץ'? נתחיל מזה שבדומה לכמה מהשחיינים הגדולים בכל הזמנים שהיה להם איזשהו יתרון פיזיולוגי שנבע לפעמים מחוסר פרופורציה בגוף, גם פופוביץ' חבר במועדון הזה. הוא מתנשא לגובה של 1.91 מ', אבל יש לו מוטת ידיים של 2.05 מ' שזה אפילו יותר ממייקל פלפס. הוא ארוך ורזה יחסית, ואפילו מעיד על עצמו שהוא לא אוהב לעבוד עם משקולות ובאימוני הכוח שלו הוא מתמקד בעיקר בתרגילים על משקל הגוף. למען האמת זה לא משהו מיוחד אצל שחייני חתירה, גם קלימנט קולסניקוב (שהוא גם שחיין גב) נראה ככה, אבל יש הרבה ספרינטרים עם הרבה יותר שריריים, אלא שפופוביץ' הוא יותר שחיין של 100 ו-200 חתירה ולא 50 ו-100 כמו למשל קיילב דרסל שהוא גם שחיין פרפר.

ואם כבר מזכירים את דרסל, מי שעוקב אחרי השחייה קצת יותר לעומק ולא רק בשנה אולימפית אולי נתקל בעבר בשם דויד פופוביץ'. אחרי הכל, כבר באליפות רומניה בגיל 20 הוא שחה את ה-100 חתירה בזמן של 49.26 שנ' ובכך גם הבטיח את מקומו במשחקים האולימפיים וגם שחה מהר יותר מהתוצאה שהשיג דרסל כשהיה בן 16. חשוב להזכיר ששיאו האישי של אלוף העולם דרסל הוא 46.96 שנ' והוא נראה בכושר מספיק טוב כדי להגיע אליו שוב ואולי אפילו לשבור את שיא העולם (46.91 שנ'). מצד שני, יש פרשנים שאומרים שפופוביץ' בהחלט נראה כמו מישהו שיוכל לרדת מ-47 שניות. השאלה הגדולה היא מתי?

 לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר 

"תמיד ידעתי ותמיד קיוויתי שאני אגיע לאיפה שאני היום ואולי רחוק מזה, אבל לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. המאמן שלי ידע את זה אבל הוא העדיף לא להגיד לי", אמר פופוביץ' והוסיף כשנשאל על כל מי שמטיל ספק בהישגים שלו וביכולות שלו: "זה נורמלי להיות סקפטי לגבי היכולת שלי, גם אני הייתי חושב ככה. אבל מי שמבין שחייה ומנתח את הטכניקה שלי יכול להבין שזה נורמלי. יש לי קצת כישרון ומזל, זו לא רק עבודה קשה, וצריך לתת קרדיט למאמן שלי, להורים שלו ולכל מי שסובב אותי".

פופוביץ' התחיל את הקריירה הבינלאומית שלו בשנת 2019 בתחרות המשויכת לוועד האולימפי הבינלאומי, פסטיבל הנוער האירופי. הוא זכה שם אז במדליית הזהב ב-100 חתירה בזמן של 49.82 שנ'. עברו רק שנתיים ועכשיו כבר מדברים על הסיכוי שלו לזכות במדליית הזהב בגמר האולימפי בטוקיו, וכדי שזה יקרה כנראה שצריך להשיג תוצאה מהירה בכמעט שלוש שניות מאותו זמן שהושג ב-2019. קשה למצוא מקרים של התקדמות כזו מטאורית בשנתיים בלבד, אבל אלו בדיוק הסיפורים הגדולים של המשחקים האולימפיים. איך זה יגמר שם? את זה נדע ביום חמישי ה-29 ביולי בשעת בוקר מוקדמת (לפי שעון ישראל) בגמר ה-100 חתירה שמחכים לו בכל העולם.