ספורטאי הסבולת ובמיוחד רצי האולטרה מרתון ידועים ככאלה שבשגרת היומיום שלהם הם מבצעים אתגרים שרוב האנשים יגדירו כ"טפשיים" או "הזויים". ולכן מי שמכיר את אורח חייהם לא הופתע מכל מיני אתגרים שצצו ברשת בתקופת הקורונה כמו ריצות מרתון במרפסת, ריצות אולטרה מרתון בבית וכו'.
木の周りを1万667周して160㎞獲得標高10667mの旅が午前10時50分にスタート!!現在300周付近を走行中、人類レベルでどうかしちゃってる😂 pic.twitter.com/pB4quJwWMv
— 長田豪史 Goshi Osada (@osada_0354) April 24, 2020
ועדיין, רגע לפני שברוב מדינות העולם כבר אפשר יהיה לחזור ולרוץ בשטח הפתוח, בכבישים ובפארקים, רץ אולטרה יפני בשם גושי אוסאדה רצה ככל הנראה לתת את "אקורד הסיום" של האתגרים היצירתיים שראינו בחודשים האחרונים. במקרה שלו, הוא החליט לרוץ 100 מייל (160 קילומטר) כשהוא מקיף עץ בשטח. מדובר בהקפה של 15 מטרים שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לגבוהה שלה הוא מטר אחד. זה אומר שפרט לעובדה שהוא היה צריך לבצע 10,667 הקפות כדי להצליח באתגר, הוא למעשה ביצע על הדרך טיפוס מצטבר של 10,667 מטרים.
אוסאדה בן ה-25 היה רץ למרחקים ארוכים בתקופת לימודיו באוניברסיטה ובארבע השנים האחרונות הוא מתמקד במרוצי אולטרה בשטח. השנה הוא כבר הספיק להשתתף במרוץ "טראנס גראן קנאריה" שבאיים הקנאריים שם רץ במקצה הארוך ל-262 קילומטרים והוביל בשלבים מסוימים לפני שפרש. השאיפה שלו היא להפוך לאחד מרצי האולטרה טרייל הטובים בעולם, ואין ספק שהאתגר שביצע לפני כמה ימים פרסם אותו. את האתגר הזה הוא אגב סיים כעבור 54 שעות ו-40 דקות, והריצה שלו שודרה בעמוד הטוויטר שלו. באתר האינטרנט JAPANRUNNINGNEWS ראיינו אותו לפני מספר ימים.
עוד כתבות בנושא
מי רץ מרתון במרפסת של 7 מטרים?
אלוף העולם עשה איש ברזל בבית
"רצתי 61 ק"מ בסלון והוכחתי שאפשר להתאמן בבית"
על הרעיון להקיף עץ כל כך הרבה פעמים הוא סיפר: "נראה שבזמן האחרון ספורטאים בכל העולם ומכל התחומים נאלצים לעשות דברים שהם מעולם לא עשו. זה ממש מרגיש שהקורונה גרמה לאנשים להמציא ענפי ספורט חדשים. ואני רוצה להיות האלוף של הענפים האלה, לכן המצאתי את המסלול הזה. יש רצים אחרים באירופה כמו למשל לוקה פאפי (מנצח טרנס גראן קנאריה האחרון – ד"ב) שרצו 110 קילומטר בתוך הבית או 160 קילומטר על מסילת ריצה. אני גם רוצה להיות מעורב בדברים האלה כמה שיותר, וכשהקפתי את העץ הרגשתי שאני אלוף העולם של הענפים החדשים".
על אסטרטגיית הריצה שלו סיפר אוסאדה: "בלילה הראשון לקחתי הפסקה בסביבות 2:30 לפנות בוקר ושכבתי במשך שעה וחצי אבל לא הצלחתי להירדם. בלילה השני לקחתי עוד הפסקה ב-00:30 ושכבתי במשך שלוש שעות. אז בסך הכל המנוחה שלי היתה 4-5 שעות והזמן שרצתי על הרגליים היה 50 שעות. בכל פעם שהגברתי את הקצב הרגשתי סחרחורת, הייתי חייב להסתגל מזה ולהוריד את הקצב משמעותית. בכל מה שקשור לשינוי הכיוון של ההקפה, לא היתה לי תכנית מיוחדת מתי לעשות את זה, פשוט הקשבתי לגוף.
וואו
וואו וואו