אמיר אלפיה שניצח במקצה האולימפי בטריאתלון תל אביב שהפך לדואתלון עם 10 ק"מ ריצה, 40 ק"מ רכיבה ועוד 5 ק"מ ריצה לסיום, מספר כי הגיע לתחרות בתנאים מאד לא אידאליים. לתחרות הוא הגיע לאחר שבוע מורכב של רכיבות הדרכה בצפון הארץ ומשלב כל יום מעל 4 שעות רכיבה ומיד כשהוא מתפנה הוא רץ לשחות. אבל לתחרות הוא הגיע לא מאוד מפוקס ומדויק הוא מספר, "בדרך קרתה לי כל תקלה טכנית אפשרית, החלטתי להתחרות למרות הכל, גם כשגילית כששני זוגות הפדלים שלי נשארו בצפון ושהסוללה של ההילוכים שהטענתי כל הלילה לא פעלה בבוקר בדרך ברכיבה מהבית שלי בתל אביב לשטח ההחלפה".
התכוננת למרחק טריאתלון אולימפי ובסוף הוזנקתם לדואתלון. מה הרגשת באותם רגעים?
"כשהודיעו על ביטול השחייה התחלתי להרגיש את הלחץ, ידעתי שכעת העיניים נשואות אלי, ריצה זה הצד החזק שלי, החלטתי להוביל את המרוץ ולנצח בו".
שינית משהו בניהול התחרות שלך?
"הקושי שלי בשחייה שם אותי תמיד בנקודת פתיחה מורכבת ומבודדת ביחס לחוד המתחרים, את הקושי אני מתאמץ לסגור לאורך התחרות ולעקוף כמה שיותר מתחרים בעיקר בשלב הריצה".
היעד והמרכזי שלי הוא להגיע באופן מיטבי לאליפות העולם בהוואי | צילום: נוף זבולון
כיצד אתה מתאמן ביומיום ומה אתה מחזק לקראת תחרויות?
"בסדר העדיפויות באימונים שלי אני נותן את הדגש קודם כל על הרכיבה והשחייה. דווקא הריצה השבועית שלי מסתכמת באחוז נמוך מסך האימונים. באופן אישי אני מאמין באימונים המשלבים רכיבה וריצה ומחנכים את הגוף להגיב תחת תשישות פיזיולוגית ומנטלית".
מה התחרות הבאה שלך אליה אתה מתאמן?
"היעד הגדול והמרכזי שלי הוא להגיע באופן מיטבי לאליפות העולם בהוואי באוקטובר הקרוב ולהצליח לעשות שם תוצאה של 9:30 שע'".
