ב-2014 קבוצת חוקרים ספרדים רצו לבדוק מהו הגיל הטוב ביותר לריצת מרתון וניתחה את 45 אלף התוצאות של מרתון ניו יורק שהתקיים באותה שנה. לפי התוצאות הגיל הטוב ביותר לגברים היה 27 ולנשים 29. תגלית מפתיעה יותר היתה שלרצי מרתון בגיל 18 היו תוצאות דומות לרצים בני 60. אז אפשר להסביר זאת בכך שרצים בני 60 מנוסים יותר בריצה למרחק כזה, גם המדע משחק כאן תפקיד ויש לו הסבר מדוע רצים ורצות יכולים להשיג תוצאות נפלאות גם בקטגוריות הגיל הגבוהות יותר.
עוד כתבות בנושא
ריצה בגיל מבוגר: מסוכנת או בריאה ומומלצת?
מה אנחנו יכולים ללמוד ממחקר של רצי מרתון מבוגרים?
5 דברים שלא מספרים לכם על ריצה בגיל מבוגר
דוגמה מצוינת היא הרץ הצפון אירי בן ה-59 טומי יוז שהשיג תוצאה של 2:27:52 שעות במרתון ולנסיה האחרון והיה מהיר בקרוב לארבע דקות מבנו בן ה-34 איאון. אגב, הזמן המשולב שלהם, 4:59:22 שע', הוא שיא גינס לריצת מרתון של אב ובנו.
בעקבות התוצאה שלו, יוז עבר מספר מבדקים פיזיולוגיים. בין השאר הוא עבר בדיקת צריכת חמצן מרבית (VO2MAX) שבה התגלה שלו ולבנו יש נתונים דומים, כשהתוצאה של טומי היתה 65.4 מ"ל/ק"ג/דקה לעומת 66.9 של בנו. ההבדל ביניהם הוא שטומי יכול לרוץ יותר זמן קרוב ל-VO2MAX המקסימלי שלו. אותו הדבר נכון לגבי ג'ין דייקס בן ה-70 שרץ בגילו מרתון בזמן של 2:54:23 שע' ולפי הנתונים את רוב המרתון הזה הוא רץ ב-95 אחוזים מה-VO2MAX המקסימלי שלו שזה מדהים.
אז אחת הסיבות לכך שאפשר "להפציץ" במרתון גם אחרי גיל 50 היא היכולת של כמה רצים מבוגרים לרוץ קרוב מאוד ל-VO2MAX המקסימלי שלהם למשך פרקי זמן ארוכים יותר מהמתחרים היותר צעירים שלהם. וזה לא הכל, מחקר אחר הראה שפעילות גופנית למשך כל החיים יכולה לבלום את הירידה בצריכת החמצן המרבית. במילים אחרות, מי שפעיל גופנית במשך עשרות שנים ייהנה מירידה מתונה של צריכת החמצן המרבית לעומת אנשים אחרים בני גילו.
מדובר בהתפתחות מעניינת מכיוון שבעבר הדעה הרווחת היתה שבגיל מסוים, סביבות 70, יש צניחה בצריכת החמצן המרבית. לעומת זאת, המחקר החדש טוען שהמקור לירידות החדות הוא מחסור בפעילות גופנית וזה גורם הרבה יותר גדול מעוד נר בעוגת יום ההולדת.