בימים האחרונים הכותרות היו מלאות בנושאים כמו קרדיולוגיה, א.ק.ג והפרעות קצב, זאת בעקבות מצבו הרפואי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאושפז בבית החולים שיבא ובליבו הושתל קוצב לב. תוך איחולי בריאות כמובן, חשבנו שתהיה זו הזדמנות טובה לעסוק בנושא הבריאות ובדיקות שגרתיות בגיל מבוגר, ובפרט בבדיקת ארגומטריה, שעשויה לעזור בגילוי מוקדם של בעיות מסוג זו ולהציל חיים.

לשם כך, נעזרנו בד"ר דן הדס ממדיקס, מנהל המרכז הישראלי לקרדיולוגיית ספורט ומומחה בעל שם לנושא, שהסביר על החשיבות להיבדק בכל גיל באופן תדיר, מה חשוב לוודא בבדיקה וגם האם ניתן היה לגלות את מצבו של ראש הממשלה בבדיקת ארגומטריה.

ד"ר הדס, כל כמה זמן חשוב לעשות בדיקת ארגומטריה?
"ראשית חשוב להבין שחובת הבדיקות בארץ, לעומת מה כדאי באמת, הם שני דברים שונים. כלל האצבע המומלץ הוא לעשות צ'ק אפ של פעם בשנה, כמו שעושים על הרבה דברים בריאותיים אחרים. פעם בשנה לבדוק שאתה כשיר לעשות את כל המאמצים שאתה רוצה לעשות. לא פחות חשוב זה להתייחס לבדיקות ברצינות, ולא למשהו שרק צריך לסמן עליו "וי", כי זו הבריאות שלנו".

בדיקת ארגומטריה | צילום: Shutterstock

מה חשוב לוודא בבדיקה כדי שהיא תהיה יעילה?
"יש כמה דברים חשובים – ראשית, ההחלטה שהבדיקה תהיה לפי מאמץ – Symptom-limited. זה כל כך עקרוני, שההנחיות הן שהבדיקה לא רלוונטית אם אינה נעשית לפי מאמץ. מה שנהוג בחלק מהמקומות בהם בודקים, זה להביא את המתאמן ל-85 אחוז מהדופק המקסימלי הצפוי, אולם חשוב להבין שזה לא מספיק. דופק מקסימלי צפוי מחושב על פי הנוסחה – 220 פחות הגיל של הנבדק, כאשר לספורטאים מוסיפים לזה עשרה אחוז. לדוגמא, בגיל 50 הדופק המקסימלי הצפוי הוא 170, ואם מדובר בספורטאי אז 187".

"עם זאת, ברגע שבודקים רק 85 אחוז מהדופק הצפוי, כלומר 155-160 במקרה שנתנו בדוגמה, זה פשוט לא רלוונטי, כי יש לי עוד כשלושים פעימות לדקה שאף אחד לא בדק אותי, ולפעמים דווקא שם הטווח החשוב. אז זה חייב להיות מקסימום מאמץ, להגיע ממש עד לדופק המקסימלי, ולפעמים זה אף יותר מ-100 אחוז אם מדובר בספורטאים. צריך להגיע למקסימום האפשרי".

"הבדיקה בעצם לוקחת את הא.ק.ג של הנבדק בזמן פעילות גופנית ומאפשרת לרופא לראות מה קורה, כדי שאוכל לנטר אותו. אם מראש הנבדק לא הביא את עצמו למאמצים המקסימליים, זו בעיה. בעצם מחר, כשהוא ירוץ בחוץ, הוא לא יפסיק את הריצה כשיהיה לו קשה או חם, אלא יתאמץ יותר, לפעמים מעבר ל-85 אחוז, ואני כרופא לא אדע אם הלב שלו יכול להתמודד עם זה או לא".

בדיקת ארגומטריה | צילום: Blue0ctane, Wikimedia

מה עוד חשוב בהליך הבדיקה?
"דבר נוסף חשוב הוא הזמן. יש המון דרכים להביא אותך לדופק המקסימלי, יש כל מיני פרוטוקולים שונים, צריך שהנבדק יגיע לדופק היעד לפי המאמץ שלו, וחשוב שזה יהיה בפחות מ-25 דקות. צריך להגיע יחסית מהר למקסימום, כדי לראות איך הגוף באמת מגיב. כמובן חשוב גם לשים את האלקטרודות כמו שצריך ושהטכנאי יהיה מאוד מקובע, כדי שהתרשים יהיה טוב. אם התרשים לא טוב, הרופא לא יוכל להסיק מסקנות נכונות".

"אני כרופא תמיד צריך לשאול בעצם למה הלב מגיב בצורה מסוימת. לדוגמה, אם אני מעלה את המאמץ, לא הגיוני שהדופק ירד, אם הוא יורד משהו לא בסדר. אני מודד גם לחץ דם – לחץ הדם הסיסטולי עולה כשמתאמצים, ובשיא המאמץ קורה משהו מדהים, הלחץ הדיאסטולי יורד, וככה אני יודע שהגעת לשיא. הרופא צריך לראות את ההפרש בין המקסימום למינימום, כדי לתת לגוף את ה'עוד גרוש ללירה', אני חייב לוודא שהגוף אכן מתנהג כמצופה. בגלל זה חייבים להגיע למקסימום".

ומה אתה מסיק מהתוצאות?
"בסוף, אני מסתכל על שני דברים – הפרעות קצב, בין אם מגיעות מהחדר או העלייה או כל מקום אחר, ושינויים במקטע ה-ST (מייצג את פרק הזמן בו החדרים ממשיכים להיות מכווצים כדי לאפשר לדם לזרום מהם – ג.ד). לגבי הפרעות הקצב – צריך לראות האם אלו הפרעות שנפוצות בקרב ספורטאים ונעלמות בזמן מאמץ, ואז זה בסדר, או הפרעות אחרות, אליהן צריך לשים לב. בתרשים טוב של א.ק.ג תוכל לדעת מאיפה בדיוק מגיעות הפרעות הקצב".

תוצאות בדיקת א.ק.ג | צילום: MoodyGroove, Wikimedia

"לגבי ה-ST – המקטע הזה בנקודות מסוימות מראה לי האם יש קושי ללב להתמודד עם המאמץ. אם נגיד לא מגיע אליו מספיק חמצן, זה המקום שלנו לשאול למה ולהתחיל לבדוק – האם יש היצרות בעורקים, בעיה במבנה הלב, וכו'".

"אגב, שיש הפרעות קצב שמגיעות לא בהגעה לשיא המאמץ, אלא רק אחריו. אם מסתכלים על ספורטאים שהתמוטטו בשנים האחרונות, בין אם זה במקרים המוכרים של כריסטיאן אריקסן או רובן דה לה רד, רואים שההתמוטטות מגיעה לא באמצע הריצה, אלא אחרי שהפסיקו. בגלל זה חייבים לבדוק גם כמה דקות אחרי שיא המאמץ".

לגבי ראש הממשלה נתניהו, בדיקת ארגומטריה יכולה לגלות מוקדם יותר הפרעות קצב כמו שפורסם שיש לו?
"בהחלט, בבדיקת ארגומטריה ניתן לגלות את זה קודם. כשאתה מבקש מהלב לעבוד כמו שצריך והוא לא עושה את זה אתה מבין שיש בעיה. במקרה של רוה"מ נתניהו, יש כנראה הפרעה בהולכה בין העליות לחדרים. אני בטוח שאם זה היה מאוד בולט, היו רואים את זה בצנתור שעשו לו, אבל לא ראו את זה, אז כנראה שזה משהו לא מאוד בולט, אלא יותר רמזים".