ביום שני הקרוב ייערך אירוע היסטורי עבור השחייה הישראלית. אליפות העולם לנוער תוזנק בבריכה הלאומית במכון וינגייט, אירוע הבריכות הארוכות הגדול ביותר שנערך על אדמת ישראל. ככזה, הוא מביא לא מעט כוכבות וכוכבים בינלאומיים, אך הוא גם מהווה הזדמנות להציג לראווה את הכישרונות הישראליים בבריכה. 28 כאלה ייצגו את ישראל במים, כשהבולטת שבהם היא דריה גולובטי.
לכתבות נוספות בנושא:
מהאמריקאית המדהימה עד גורבנקו הבוסנית: השחייניות הגדולות שמגיעות לישראל
נפתחה מכירת הכרטיסים לאליפות העולם לנוער בשחייה
700 שחיינים ושחייניות מ-95 מדינות יגיעו לישראל לאליפות העולם לנוער
השחיינית מבת ים חגגה השבוע 18 וזו עתידה להיות התחרות האחרונה בהחלט שלה בגיל הנוער. בשנים האחרונות היא משתתפת דרך קבע בתחרויות בוגרים גדולות, בהן אליפויות אירופה ועולם, והיא אף קרובה מאוד להבטיח את מקומה במשחקים האולימפיים עם נבחרת השליחות ל-4X200 חופשי, אולם רגע לפני שהיא הופכת לבוגרת באופן סופי, היא תנסה לעשות היסטוריה ולהביא מדליה ראשונה לישראל במפעל. היא אמנם מדורגת שנייה לפי זמני ההרשמה ב-200 חופשי, אז זו לא הולכת להיות משימה קלה, שכן יש לא פחות משבע שחייניות עם זמנים של מתחת ל-1:59 השנה, וכולן תיאבקנה על הפודיום.
רגע לפני תחילת התחרות, סיפרה גולובטי בראיון לשוונג על ההכנות שלה לתחרות היוקרתית, על אליפות העולם האחרונה בפוקואוקה, על החלום האולימפי בפריז ועל השנה המיוחדת שעברה, שהולידה התקדמות נהדרת בתוצאות ובהישגים.
דריה, בפעם האחרונה שראינו אותך היית באליפות העולם בפוקואוקה, מה עשית מאז?
"האמת שחזרתי ממחנה אימונים בהונג קונג ביום שני האחרון, ממש שבוע לפני התחרות, התאמנתי שם כמעט שלושה שבועות תחת מאמן המשימה של הנבחרת טום ראשטון. התאמנתי בקבוצה קטנה, יחד עם שיבון הוהי (סגנית האלופה האולימםית – ג.ד), שגם היא לא לקחה פגרה אחרי אליפות העולם כי יש לה את משחקי אסיה בסוף החודש. התאמנתי ממש חזק, מלא קילומטראז'. עכשיו חזרתי, התחלתי כבר טייפר, ומרגישה טוב במים".
לא היה קצת קשה שכל החברות והחברים בפגרה ואת ממשיכה להתאמן?
"בהתחלה כשטסתי והייתי במחנה, הייתי שם לבד בפעם הראשונה, בלי אף ישראלי נוסף, והיה לי ממש קשה שכולם בפגרה ואני עדיין ממשיכה לשחות. אבל בסופו של דבר, תמיד אני צריכה לזכור שזה בשביל מטרה שהיא חשובה לי, ואני לא עושה את זה סתם. זה משתלם בסוף".
מתחילה להתרגש? הספקת לראות כבר את הבריכה בווינגייט שעברה מתיחת פנים לקראת התחרות?
"כן, הייתי בווינגייט השבוע ואז באמת התחלתי להתרגש, עשינו אימון מדידה עם חליפות והגיעו בדיוק האוסטרלים ושחו איתנו. זה מרגש לראות את הבריכה ככה, עדיין עובדים עליה, אבל זה נראה מטורף, ברמה ממש גבוהה, וזה ממש מרגש שמביאים את זה לארץ, אף פעם לא יכולתי לדמיין שתחרות כזאת תהיה כאן".
בעצם את היית אמורה לסיים גיל נוער בשנה שעברה, ובגלל שינוי קבוצת הגיל הרווחת עוד שנה נוער, אחרת בכלל לא היית מתחרה כאן
"כן, זה שהוסיפו עוד שנה זה מדהים, אני ממש מתרגשת להתחרות עם האנשים בגיל שלי, ולא עם כאלה שמבוגרות ממני לפעמים ב-8-10 שנים, מחכה לזה".
איך את מסכמת את אליפות העולם שלך בפוקואוקה?
"הייתי הרבה פחות לחוצה מאשר בשנה שעברה באליפות הראשונה שלי בבודפשט, באמת הצלחתי ליהנות. נתתי מעצמי את כל מה שהיה לי, ואני ממש מרגישה שכל שנה אני צוברת ניסיון וביטחון ומשתפרת. אמנם לא הגעתי לשיאים שלי, אבל הייתי קרובה יחסית ויצאתי בתחושה טובה".
ההישג אולי הכי גדול שלך היה עם השליחות, מאוד התקרבתן להשגת הכרטיס לפריז, איך הייתה החוויה?
"כן, יש לנו סיכוי אמתי לעלות בשליחות, נדע את זה סופית רק אחרי אליפות העולם בשנה הבאה בדוחא. היה ממש כיף לשחות יחד, הייתה אווירה ממש טובה גם לפני המשחה וגם אחריו, ואנחנו ממש טובות לדעתי. כל אחת יכולה עוד לשפר ויש לנו לאן לשאוף, וזה כיף ממש להתאמן יחד לזה".
ספרי לנו קצת על השנה המיוחדת שעברת
"התחלתי לשחות עם טום ראשון המאמן הקנדי בנובמבר, הצטרפתי לתכנית שלהם והיינו במלא מקומות בעולם באימונים ותחרויות, כולל מחנה גובה בפלגסטף בפעם הראשונה שלי. אני ממש אוהבת את התכנית, טום מאמן מצוין וזה עובד בינתיים. הוא קצת שינה לי את הטכניקה בהתחלה, אנחנו עובדים הרבה סיבולת, הרבה מרחק, וכל אימון ממש איכותי, כל ספרינט, כל מדידה. התחלתי גם לשחות מלא רגליים, שלא הייתי שוחה לפני, אנחנו ממש שמים דגש על זה".
יחד איתך בקבוצה יש שיאנית עולם וסגנית אלופה אולימפית, שיבון הוהי, וגם מי שכבר הפכה לחברה מאוד טובה שלך, אלופת אירופה ואלופת עולם בבריכות קצרות אנסטסיה גורבנקו, כמה עוזר לך להתאמן איתן?
"זה מאוד מאוד חשוב, יש לזה חלק חשוב בהישגים שלי ובהתקדמות שלי. לשחות עם שחייניות ברמה ממש גבוהה, אני ממש מודה על ההזדמנות הזאת וזה ממש כיף, אני לומדת הרבה מהן, מלא".
עשית שיפור אדיר ב-400 חופשי השנה ואפילו הפכת לשיאנית ישראל, את הולכת יותר לכיוון הזה או שעדיין ה-200 הוא המשחה העיקרי שלך?
"לדעתי עדיין ה-200 יותר חזק אצלי, גם טום אומר את זה. התחלתי לשחות את ה-400 בתחרות די קטנה ושולית בפרו סירייס בארה"ב במחנה גובה, זה היה סתם לניסיון, שחיתי שם גם 200 גב ובאמת אלו היו משחים שבחרנו כדי לגוון ולנסות. משם, הלכתי והשתפרתי. גם בסבב במארה נוסטרום, שיפרתי את השיא שלי כמעט בכל קפיצה, והשיא היה באליפות ישראל. בעצם הורדתי את ה-50 חופשי כרגע לגמרי, אני לא שוחה את זה גם באליפות העולם, החלפתי את ה-50 ב-400. אבל עדיין ה-200 הוא העיקרי".
מה המטרות שהצבתם ל-200 חופשי באליפות העולם לנוער?
"אנחנו בדרך כלל לא נותנים מטרה מדויקת מבחינת מיקום או זמן, אלא באמת לתת הכל ולשחות הכי טוב שאני יכולה, אבל המטרה שלי היא לנסות ללכת על הקריטריון האולימפי (1:57.26 דקות – ג.ד), אולי אפילו כבר כאן, ואעשה הכל בשביל זה".
אף פעם לא התחרית בתחרות בינלאומית כאן בארץ, יש אנשים שכבר אמרו לך שיבואו?
"כן, אני יודעת שחברים של ההורים שלי באים, ההורים כמובן. מאמינה שגם חברות וחברים שלי מאגודת הבית שלי הפועל בת ים יגיעו לעודד. זו גם ההזדמנות להגיד תודה למאמן שלי באגודה מאיר לויה, ולכל האגודה התומכת שלי. אני קוראת לכולם להגיע ולצפות, כי זה ממש מיוחד להתחרות פה והולך להיות מטורף".