בעוד ימים ספורים, יתקיים מפעל מרוצי מרתון תל אביב. בתחילת הדרך השתתפו במרוץ כמה עשרות משתתפים ועם השנים הלך מספר המשתתפים וגדל עד כארבעים אלף רצים בכל אירוע. במקביל, הלך והתפתח מגוון מרחקי הריצה, ולמרוץ היחיד של המרתון, התווספו חצי מרתון, 10 ק"מ, ומרוץ עממי ל-5 ק"מ.
למרוץ המרתון הנוכחי, קדם מהלך שאחראי לו אדם מיוחד בשם דוד סעידי. יידעו כל מי שהשתתף אי פעם במרוצי מרתון תל אביב וכל מי שמתכוונים להשתתף באחד המרוצים במפעל מרתון תל אביב הקרוב, שדוד הוא האחראי לראשית קיומו של המפעל הענק הזה והגיעה העת לציין זאת ברבים, להוקיר ולתת לו את הכבוד המגיע לו.
לדוד, שהיה במשך שנים רבות רכז האתלטיקה במרכז "הפועל", עומדת זכות ראשונים בייסוד מרתון תל אביב, המרתון הגדול במדינה, וחלק פעיל בארגון המרוץ 14 פעמים, ייזום וארגון מרוץ "מייל הזהב" בכיכר המדינה בתל אביב במסגרת משחקי הפועל ה-13, קיבוע מרתון טבריה במתכונתו הנוכחית, בשינוי ממסלול "מנקודה לנקודה" מעין גב לגינוסר דרך צמח וקיבוצי עמק הירדון, למסלול של "הלוך ושוב" מעין גב לפאתי טבריה וחזרה, מסלול שאני הצעתי לו כפתרון ארגוני הרבה יותר קל לביצוע (כעבור שלוש שנים עקב אי הסכמות עם מ.א. עמק הירדן, שונה כיוון המסלול – מטבריה לעין גב וחזרה, וכך הוא מתנהל עד היום).
מרתון תל אביב 2022 | צילום: ארן הרשלג
דוד תמך ועודד קיום מרוצים רבים בכל רחבי המדינה בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת כולל חצי מרתון בקעת בית שאן (כיום עמק המעיינות), חצי מרתון אצבע הגליל, חצי מרתון סולם-צור גליל מערבי, מרוץ עין גדי, מרוץ הקפת התבור, ומרוצים למרחק 10 ק"מ בכל רחבי הארץ, כולל אליפות ההתיישבות העובדת, ויזם וארגן את העברת מרוצי חצי המרתון בארבע מכביות למרוצי לילה.
כשותף לארגון מרתון תל אביב בראשית דרכו, הביא דוד רעיונות חדשים. הוא יזם את הדלקת לפיד המרוץ ביוון. בשנת 1982 לפיד מרתון תל אביב הודלק על ידי הספורטאי בועז ינאי באתר האולימפי ביוון והובא לזינוק המרתון השני בתל אביב. רעיונותיו התקבעו כמנהג קבוע: מסיבת פסטה בערב שלפני המרוץ (רעיון שהבאתי ממרתון ניו-יורק), טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות שכתבתי מדי שבוע בנושא ההכנה התזונתית למרוץ, והכנסת המרוץ לרחובות בתוך העיר, בשיתוף ובסיוע מלא של ראש עיריית תל אביב באותה תקופה ושל מחזיק תיק הספורט בעירייה.
כיום, אירוע מרתון תל אביב, ומקצה המרתון בראשם, הוא אירוע הספורט מהמובילים בארץ שמביא לביטוי מלא את צמיחת תנועת הריצה בישראל שהפכה לספורט עממי ותחרותי מוביל במדינה.
בשנים הרבות בהן עבד במרכז הפועל ובאיגוד האתלטיקה של ההתאחדות לספורט, עסק דוד בפרסום הרחב של אירועי הריצה בכל רחבי הארץ והביא את דבר קיומם לאלפים רבים של רצים שמספרם צמח למאות אלפים של ספורטאים חובבים ותחרותיים.
יאיר קרני | צילום: ארכיון, באדיבות יאיר קרני
אני, אישית, מודה לדוד סעידי על תרומתו הייחודית לארגון המרוצים המובילים בארץ, שבהם השתתפתי: חצי מרתון תל-אביב, מרתון הכנרת (כיום מרתון טבריה), מרוצים ל-10 ק"מ, מרוצי שדה, מרוץ עין גדי, ומרוצים רבים נוספים שעדיין מתקיימים גם כיום.
העובדה שמרוצים ממשיכים להתקיים במתכונתם המקורית – מעידה על חוסן, וזה המקום לכבד גם את ראשי הצוותים המקומיים על פי בקשתו האישית של דוד:
תודה לגד שטרנבאום ז"ל ולאורי ברונשטיין יבל"א, בארגון עשרות מרוצי הקפת התבור
תודה לינון אשכנזי ז"ל ודני שור יבל"א, בארגון 35 פעמים את מרוץ בקעת בית שאן – עמק המעיינות
תודה ליעקב אקריש ואלי רון בארגון 30 שנים של מרוץ עין גדי לזכר גיורא ותומר רון ז"ל
תודה ליהודה בירנצוויג ז"ל ומוטי אמברם יבל"א על ארגון וניהול 14 מרוצי המרתון בתל אביב בשיתוף העירייה ומרכז הפועל
תודה לאנטוניו סנטורי ז"ל על ארגון חצי מרתון הגליל המערבי
תודה למיקי רוזנברג ובני חזקיה על ארגון 35 מרוצים באשדוד
תודה ליורם אורנשטיין על ארגון מרוצי ההדר ברחובות
תודה לדורון אמיר רכז הספורט בעיריית טבריה, על ארגון 35 מרוצי מרתון טבריה
באופן אישי, ואני בטוח שגם בשם כל הרצים, אני מודה לדוד סעידי על פועלו רב השנים ולתרומתו הרבה לקידום ענף הריצה בארץ.
צילום: מרתון פלייטיקה תל-אביב, עיריית תל אביב-יפו
סיפורו האישי של ארן הרשלג, עורך אתר שוונג בעשור האחרון, ומרתון תל אביב, שדוד סעידי היה אחראי לראשית קיומו:
"עברו מאז לא מעט שנים, אבל אני עדיין זוכר את הרגע הזה שבו פגשתי לראשונה את האירוע שנקרא מרתון תל אביב. בשנות השמונים למדתי בתיכון גימנסיה הרצליה שבתל אביב. היינו אז בני 16 ובאחד מהשיעורים הכריז המורה לספורט שלנו, אהוד צין, כי מי שמעוניין יוכל להירשם למקצה החמישה ק"מ במסגרת אירועי מרתון תל אביב ושנוכל להתאמן לכך בהדרגה.
בהתחלה אני זוכר שזה נשמע לי יעד בלתי מושג וקשה, אבל לאט לאט התחושה הזו התחלפה בהתלהבות ורצון להשתתף בתחרות שכזו. עבורנו כנערים בכיתה י', היה מדובר במרחק שהיה נחשב דמיוני ועד אז הריצה הכי ארוכה שהתאמנו עליה הייתה ריצת 2,000 מ' המפורסמת, אותה עשינו סביב כיכר המדינה – כך שריצה למרחק של חמישה קילומטרים הייתה נראית לנו מטרה לא קלה אבל שכדאי להתאמץ לכבודה.
אני זוכר את ההתלהבות שלנו ביום המרוץ ואת הקהל הגדול במושגים של אותם ימים שהגיע להשתתף בו. זה היה מחזה לא רגיל, בעיקר אם חושבים על כך שמספר המרוצים באותם ימים בישראל היה קטן וזעום מאוד. בבוקר המרוץ יצאנו עם המורה לספורט לכיוון בית ההסתדרות שנמצא מאחורי הגימנסיה הרצליה, משם הוזנקה התחרות כיוון שמי שארגן והפיק את המרתון הייתה התאגדות הספורט של "הפועל".
ארן הרשלג | צילום: צלמי שוונג
ברחובות הייתה אווירה מיוחדת. הקהל שראה אותנו לפני ההזנקה לא בדיוק הבין באותם ימים לכבוד מה רצים ברחובות, אבל אלו היו הזמנים שבהם נזרעו הזרעים הראשונים של ריצת החובבים בתל אביב ובישראל כולה. אני זוכר שהריצה נמתחה והתמשכה ולא ראינו את הסוף שלה וכשהגענו לבסוף לקו הסיום לא היו מאושרים מאיתנו שזה נגמר. כנראה שמאוד התלהבתי מהחוויה ושמרתי על המדליה שקיבלנו בקו הסיום ועד כה היא עבורי היפה והמשמעותית ביותר מבין 100 מרוצים ומעלה שהשתתפתי בהם עד היום.
כשאני מסתכל לאחור, האירוע הזה באותו מרוץ היה זרז לריצות העתידיות שלי לאורך השנים. למעשה בכל נקודת זמן אני זוכר שהקפדתי לרוץ למרחקים בינוניים ועם השנים גם למרחק של חצי מרתון ומרתון. במשך השנים התחביב השתלב עם המקצוע וערכתי כעיתונאי מוסף ספורט סבולת בעיתון "הארץ" בשם Interval ולאחר מכן ניהלתי והייתי העורך הראשי של אתר שוונג. אני יכול לראות את הדרך ואת חוט השני שעברו מאותם חמישה קילומטרים במסגרת אירועי מרתון תל אביב של שנת 1985 ועד לרגע שבו כעורך יצרנו אתר ויצקנו תוכן שכולו מוקדש לרצים ורצות שרוצים לשפר ולהשתפר כרצים חובבים".
