להרשמה לישראמן לחצו כאן
בלוג 01 | בלוג 02 | בלוג 03 | בלוג 04 |
את הבלוג שלי לקראת הישראמן כאן בשוונג פתחתי מתוך רצון לא רק להתאמן ולהכין את עצמי היטב לאתגר הישראמן אותו אעשה בפעם הראשונה בחיי ב-2020, אלא בעיקר על מנת לשתף ולתעד עבור מתאמנים כמוני וכאלו שיגיעו בעתיד את ההכנות והציפיות שלי מהאימונים ומהתחרות. אני רץ, טריאתלט ומאמן, אבל אני כאן על מנת לכתוב ולשתף אתכם בהתנסות שלי לקראת הישראמן ואציג את התחושות שאני חווה, האתגרים, הקונפליקטים וההתמודדות מתוך שאיפה לשתף ולהעביר את המסרים, הגישה והפרשנות שלי לקוראים שנמצאים פחות או יותר במצבי.
תמיד חיפשתי אתגר. אני זוכר את עצמי בגיל עשר יושב במושב האחורי ברכב של ההורים בנסיעה לאורך חופי ים המלח, צופה בהשתאות על המצוקים המתנשאים מעלה ומשתוקק לפרוץ החוצה מהרכב ופשוט להתחיל לטפס מעלה, אל הגבוה, הרחוק, הלא נודע. מאז, לאורך הבגרות, הצבא החיים, תמיד חיפשתי אתגר לשאוף אליו, פסגה חדשה. הפסיכולוגית שלי אמרה לי פעם שהיא חושבת שאני נמשך לבלתי מושג, אולי היא צודקת. יש בי שאיפה להגיע להישג, להתעלות על היכולת האישית שלי. אני מרגיש לפעמים שהחיים הם מסע שלא נגמר אל עבר היעד הבא שעוד לא השגת. ייתכן מאד שזאת הסיבה שמצאתי את עצמי בסביבה ספורטיבית, הישגית שמחנכת אותך לשאוף גבוהה, להשתפר, להוביל. הדרך הספורטיבית מחלחלת עמוק לדם, היא הופכת אותך להיות מחוספס יותר, עמיד יותר.
הבחירות האחרונות שלי הובילו אותי להתמודד עם תחרות איש הברזל כיעד ראוי לאתגר הבא. בקיץ האחרון התחריתי בפעם הראשונה במרחק המלא בתחרות איש ברזל בהמבורג, למדתי המון וכתבתי על כך בשוונג, התחרות היתה "נעץ" ראשון על הלוח בדרך לתחרות היעד: אליפות העולם באיש ברזל בקונה שבהוואי. בדרך לקונה אצטרך לעבור כברת דרך ארוכה של שיפור ולמידה כדי שאצליח להביא את היכולות שלי לידי ביטוי באופן שיאפשר לי לקטוף את הסלוט הנכסף. כדי לבנות ניסיון, עומק, קשיחות, עמידות וזכות להתחרות על המסלול בהוואי, אני צריך לעמוד על מספר רב של קווי זינוק לתחרויות ואימונים שיסייעו לי לבנות את היכולת הזאת.
יש משהו בלכוון למקומות מאתגרים, לעתים בלתי מושגים בראייה הראשונית של הדברים, שמעורר בי עניין, שמושך אותי, שלוקח אותי למקומות חדשים, מסוכנים, כואבים, רחוקים, נסתרים. כאמור, הבחירה הבאה שלי בדרך ליעד היא לזנק למרחק מהמלא בישראמן, יש משהו בתחרות הזאת שהצליח לתת לי להאמין שהיא כזאת, תחרות שיש לה חוקים משלה.
זאת תהיה הפעם השישית שלי על מסלול הישראמן, אך הפעם הראשונה במסלול המלא. עד כה סיימתי שני חצאי מרחק והתחריתי 3 פעמיים כרץ בשלשה, אחת מהן בשלשה מנצחת. בהתייעצות עם המאמן שמלווה אותי, ליאור זך מאור, החלטנו שהזינוק למקצה המלא יהיה נכון מועיל מבחינה מקצועית אך זאת לא הסיבה היחידה שהישראמן מושך אותי כל כך. יש משהו כשאתה מספר לחברים וטריאתלטים מחו"ל על התחרות הזו שמרגיש כאילו היא חלק ממך כטריאתלט ישראלי, קצת שייכת לך. היא מחברת אותי לישראליות, לקרקע, למדבר ולמפרץ המדהים שייחשף בפני מי שישרוד את 180 הקילומטרים של הרכיבה ומתחיל לשעוט בריצה בכביש המתפתל דרומה, שייכות.
בדרך לכל פסגה אני פוגש אנשים שמשפיעים ומעצבים את הדרך אל היעד, האנשים שסובבים אותך ישפיעו במידה רבה מאד על תוצרי התהליך והם יהיו חלק בלתי נפרד ממנו, בת הזוג שלי, המשפחה, המתאמנים שלי, הקבוצה בה אני מתאמן והמאמן. הבחירה לצאת איתם למסע הזה נמצאת באמונה שהם שם בשבילך כדי לעזור לך להיות מי שאתה רוצה להיות בסוף המסע.
זה הבלוג הראשון מתוך שש כתבות אותם אפרסם בדרכי לישראמן, כאשר בכל אחד מהבלוגים אכתוב על הדרך לישראמן ואספר על האימונים, התחושות, ההכנות, הקשיים והלמידה. בכל בלוג ארחיב על נושא ספציפי בהכנה: התמודדות מנטלית, טבעונות ואיש ברזל, ספורט הישגי – ההנאה שבסבל וכמובן אסכם עבורכם את התחרות מהזווית שלי.
מקווה שהפידבק עם הקוראים יחזק אותי במהלך המשברים ויתרום לקוראים לעשות את ההתאמות המתאימות מתוך הלמידה שלי. מוזמנים לשאול אותי שאלות כאן בתגובות.
להרשמה לישראמן לחצו כאן
