כילד דרור כרמלי לא הבין למה הוא נכשל בדברים בסיסיים שאחרים בסביבתו הצליחו לבצע בספורט כמו תפיסת כדור, או איך זה שכמעט כל חזרה הביתה בחשיכה היתה מסתיימת עבורו במפגש ראש בראש לא נעים עם גזע עץ. רק אחרי שהתגייס הבין שהוא סובל מלידה ממחלה המכונה RP, ושהדרך שלה לבוא לידי ביטוי בגוף היא באמצעות ניוון הרשתית. כך מצבו של דרור הלך והידרדר לאורך השנים עד למציאות שבה הוא רואה רק מעט צללים ולא יותר.
בגיל 40 נשאב לעולם הספורט | צילום: שוונג תג
"תכתוב שאני 'אדם עם עיוורון'", מבקש דרור (57) מהנדס תוכנה מאשדוד, "בצעירותי ידעתי שאני רואה פחות טוב בלילה מאחרים, אבל לא ידעתי ממה באמת אני סובל. בבית הספר היסודי נתנו לי להרכיב משקפיים ומצאתי את עצמי במשחקי כדורגל למשל, עובר להיות שוער או שופט. גם את הלוח בכיתה במקרים מסוימים של שמש מהחלון לא ראיתי, אז ביקשתי להחליף מקומות ושיגעתי את המורים. ובכל זאת התנהלתי רגיל, רק לא ניסיתי חוגים שקשורים לספורט למרות שאבא שלי היה שחקן כדוריד. כל הזמן הלכתי לכיוון של תנועות הנוער וחוגי האלקטרוניקה, או טיסנאות, עם מעט ספורט ובלי כדור".
רק בגיל 40 נשאב דרור לעולם הספורט בזכות פעילות עם "עמותת אתגרים", ומצא את החיבור העמוק שמשאיר אותו בעשייה כבר 17 שנים ברציפות. מאז הכיר קבוצות עם ספורטאים במצבו שמתאמנות דרך קבע, עם ולמרות המלווים, ועלה על האופניים. משם המעבר לריצה ולתחרויות הטריאתלון היה טבעי. על הדרך היה גם טיפוס לפסגת הר ההימליה, מסע אופניים בהודו ותואר סגן אלוף ישראל בגלישת גלים לעיוורים.
שניים זה לא מכפיל כוח על אופני טנדם | צילום: שוונג תג
"אחרי שהעליתי נפחים בעמותת אתגרים החלטתי לעבור לקבוצת האופניים "כן ולא" שפועלת במרכז הישראלי לכלבי נחייה, שם גם ניהלתי את קבוצת הכביש. הקמנו גם קבוצת ריצה שנקראת 'קשר עין' בתל אביב שאחריה קמו לה אחיות ברחבי הארץ", מתאר כרמלי, "כל זאת בזמן שמצב הראייה שלי ממשיך להידרדר".
מתי נולדה המחשבה אצלך לעשות את הישראמן?
"הפעם הראשונה שעשיתי את מקצה החצי היתה ב-2012 עם קרן גולדבלט, שזכתה באחד המקומות הראשונים שנה לפני כן וזרקה לי את הרעיון והיא גם הכניסה אותי לריצות הארוכות. התחלנו להתאמן יחד ואחרי שסיימנו את התחרות החלטנו שזהו, עשינו את זה, ידענו שאנחנו יכולים ולא עושים עוד. וכל זה היה נכון עד לפני שלוש תחרויות ישראמן. חי גיטה ז"ל, ספורטאי עם לקות ראייה שהתחרה איתנו ב-2012 והמשיך להתחרות אחר כך, נהרג בתאונת דרכים ובאזכרה שלו עלתה השאלה מי יחליף אותו ואני נבחרתי. שם, באזכרה, גם הכרתי את המלווה שלי ד"ר שימי פרידמן שליווה בעבר את חי".
החיבור הזה הוליד שותפות יוצאת דופן שרוכבת, שוחה ורצה כבר שלוש תחרויות ישראמן כולל זו שהסתיימה לאחרונה. חשוב לציין כי עד כה סיים כרמלי 5 תחרויות חצי איש ברזל מתוכן 4 בישראמן ואחת בגן שמואל. "שימי מתגורר במזכרת בתיה, אני באשדוד, ואנחנו משתדלים להיות בקשר ולשמור על רמה מסוימת של כושר כל השנה", מסביר דרור, "אני רוכב עם קבוצת 'קשר עין', רץ עם אנשים פרטיים באשדוד, ועושה אימונים משמעותיים יותר עם שימי. בגלל ביטולי המרוצים השונים לאור הקורונה החלטנו השנה לא להשתגע ולשמור על שגרת אימונים כמה שאפשר ועל כושר סביר. לא רצינו להתאכזב פתאום ולגלות שהתחרות בוטלה אחרי כל ההכנה. והנה השנה סיימנו במקום ה-88 בקטגוריה, בשיפור קל משנה שעברה".
בקו הסיום של הישראמן עם ד"ר שימי פרידמן (מימין) שליווה אותו בתחרות | צילום: שוונג תג
איך מנהלים זוגיות כזו במהלך התחרות?
"לרכוב עם אופני הטנדם זה קשה. שניים זה לא ממש מכפיל כוח עליהם, וזה מה שעיכב אותנו בעיקר. בריצה אנחנו מחוברים בגומייה, וכך גם בשחייה כשהגומייה קשורה לשנינו במותניים. אנחנו מנסים להיות יחד, בקצבים דומים. באופניים רוכבים יחד, בשחייה שומרים על קצב ובריצה שימי מתאים את עצמו אליי כי הוא מהיר יותר".
אם לא המחלה שלך איפה היית היום לדעתך?
"הייתי כנראה איש היי טק שמנמן אחרי אירוע לב. המחלה שינתה לי את החיים. בין אם מדובר בקבוצות, באווירה, בשיחות, בהווי סביב. הכרתי אנשים עם ראש מיוחד, שגם מוכנים להתאים את עצמם אליי בכל מיני נושאים כמו הסעות והריצה. וזו גם הבריאות שלי, הורדתי למעלה מ-10 ק"ג מאז שהתחלתי עם הספורט וזו הבחירה לעשות משהו לא שפוי שאחרים רק רואים בטלוויזיה".
כל הכבוד!