האם תחרויות השחייה במים פתוחים והטריאתלון במשחקים האולימפיים בסכנה? בתחילת השבוע ראינו מחזה שלא קורה בכל יום, כאשר תחרות מבחן, "טסט איוונט", לקראת המשחקים מבוטלת כליל. הייתה זו תחרות במסגרת הסבב העולמי במים פתוחים, שהייתה אמורה להיערך בנהר הסיין בדיוק במקום בו עתידה להיערך התחרות האולימפית בעוד שנה, אלא שבניגוד לשחיינים, המים לא ממש היו מוכנים לכך…

מארגני המשחקים התפארו והתגאו מהרגע הראשון שהתחרויות אצלם יהיו ממש "בתוך העיר", בסמוך לאתרים התיירותיים המוכרים. כך, אחד מפרויקטי הדגל של פריז למשחקים האולימפיים היה טיהור המים בנהר הסיין, כך שניתן יהיה לשחות בהם ולהזניק את התחרויות ממש בסמוך למגדל אייפל המפורסם. בשלב מסוים, היה נראה שהפרויקט מצליח אף מעל למשוער, כשראשת העירייה הודיעה כי לאחר התחרויות העירייה תאפשר לקהל הרחב לרחוץ בנהר, לראשונה מזה 100 שנה, ואף תקים לכך חופים ייעודיים.

שער הסיום המיותם באתר תחרויות המים הפתוחים בפריז | צילום: פרטי

אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד. במחי מכת גשמים אחת שירדה בבירת צרפת כמה ימים לפני התחרות, כל הפרויקט עמד בסכנה. הביוב זרם חופשי לנהר הסיין בעקבות הגשם והמדדים הבוחנים את זיהום המים, בדגש על מדד חיידקי ה-E קולי, הצביעו כי אסור בשום פנים ואופן לשחות בהם. כאן, התבררה הבעיה האמיתית – למארגנים הצרפתים אין כל תכנית גיבוי למקרה שלא ניתן לשחות בסיין. לא הייתה תכנית כזאת לסבב העולמי, ולא צפויה להיות תכנית כזאת גם למשחקים האולימפיים.

התחרויות היו אמורות להיפתח עם משחה הנשים בשבת. תחילה, הוחלט על דחיית משחה זה לראשון, מתוך תקווה (שלא הסתמכה על כל אומדן מדעי) כי המדדים ישתפרו תוך 24 שעות. כבר בשלב זה היה ברור כי הסיכויים שהתחרות תוזנק אינם גבוהים. למחרת, החשש התאמת. המארגנים והתאחדות השחייה העולמית הודיעו כי לא ניתן לקיים את התחרות והיא מבוטלת כליל. עשרות הנבחרות שהגיעו מכל העולם נותרו ללא מענה ונשלחו הביתה כלעומת שבאו, בהן גם שני הבכירים שבשחייני ישראל – אווה פביאן ומתן רודיטי.

באותו יום, ערכה ועדת המים הפתוחים של התאחדות השחייה העולמית ישיבה עם כל ראשי המשלחות ושם כבר הוסרו הכפפות: ראשי משלחות ומאמנים רבים העבירו ביקורת נוקבת על הגישה של המארגנים, כשחלק מהמאמנים, שתכננו להשתמש בתחרות כתחרות קריטריון או בקרה, היו אובדי עצות ממש בהיעדר חלופה.

מתן רודיטי. היה אמור להתחרות גם הוא | צילום: סימונה קסטרווילארי, באדיבות איגוד השחייה

שתי טענות עיקריות היו למשלחות – ראשית, איך ארגון כה גדול שמכבד את עצמו לא מכין כל תכנית גיבוי למצב כזה? ושנית, מדוע לא התריעו בפני הנבחרות כי עלולה להיות בעיה? מדוע לא שיקפו את מצב העניינים בצורה ברורה לנבחרות? הרי היה ברור כבר כשבוע לפני התחרות בעת החל גל הגשמים הראשון שהמים מזוהמים מדי לשחייה. כך, חלק מהנבחרות שהגיעו בהרכב מלא לתחרות, טענו כי אם היו יודעים שיש חשש שהמשחה יתבטל, לכל הפחות היו שולחות נבחרת מצומצמת יותר, נבחרת איטליה, לדוגמה, תכננה להשתמש בתחרות כמבחן עבור השחיינים שלה להוכחת יכולת, מבחן שכעת לא יינתן לשחיינים.

לפי תגובת ההתאחדות העולמית, נראה כי לא היא זאת שקובעת בנושא. המארגנים הצרפתים מתעקשים בתוקף כי לא יהיה אתר חלופי כתכנית ב', אלא רק דחייה של יום או לכל היותר יומיים לתחרות. אם בטריאתלון לדוגמה ניתן להפוך את התחרות לדואתלון (לא אידיאלי, אבל קרה בעבר), מה יעשו שחייני המים הפתוחים שהתכוננו שנים לאירוע השיא של הענף, אם יבטלו את המשחה גם בשנה הבאה?

המארגנים הצרפתים טוענים כי עד השנה הבאה הפרויקט לטיהור המים יהיה שלם יותר, ומתוכנן גם אגן ניקוז מיוחד ונפרד למי הביוב, שיסייע בנושא במקרה של גשמים, מה שאמור, על פניו, לפתור את הבעיה. מידע מעניין נוסף הוא שכבר ביום שני נמדדו מדדים תקינים, אך המשלחות כבר עזבו לביתן. אגב, מסתבר כי המדדים לחיידקי ה-E קולי בהם משתמשים הצרפתים שונים מאלו המשתמשים בהם ראשי ההתאחדות העולמית (מדדים של ארגון הבריאות העולמי), ולפיהם ניתן היה לשחות ביום ראשון. נשאלת השאלה, לפי אילו מדדים יוחלט האם מתחרים או לא במקרה של סתירה בין השניים במשחקים האולימפיים?

אתר תחרויות המים הפתוחים בפריז | צילום: פרטי

רק לפני קצת יותר משבוע דווח על עשרות מקרים של בעיות בריאותיות לאחר תחרות סבב אליפות העולם בטריאתלון שנערכה בסנדרלנד, ובה השתתף גם הישראלי שחר שגיב. הדיווחים היו סותרים אז, כשחלק מהספורטאים טען להרעלת מזון שספגו במלון בו שהו, ואחרים טענו לאיכות מים ירודה במיוחד במהלך החלק של השחייה שגרמה לתחלואה.

בהמשך החודש, אמורה להיערך בפריז תחרות המבחן האולימפית באותו אתר בדיוק, ובתוך הענף מדברים כבר כעת על האפשרות שהטריאתלון ייהפך לדואתלון והשחייה תבוטל. בכל מקרה, כעת כשהנושא בכותרות עוד יותר מבעבר, המשימה של הצרפתים לקראת תחרות הטראיתלון, לא כל שכן לקראת המשחקים האולימפיים בשנה הבאה, מאתגרת עוד יותר.