עם סיומה של שנת 2022 ותחילת 2023, החלטתי לערוך ניתוח עומק הבוחן את איכות האתלטיקה במדינות בינוניות באירופה בהשוואה לישראל. בסיס ההשוואה של האתלטיקה הישראלית הוא מדינות בגודל דומה לישראל, בהן בין 5 ל- 12 מיליון תושבים. לקחתי מדגם של 10 מדינות אירופיות עם תושבים בטווח הזה ובחנתי את העומק שלהם יחסית לישראל.
באופן לא מפתיע מתברר שאם משווים את מספר האתלטיות והאתלטים שדורגו בין 10 הראשונים במקצועם בשנת 2022, הרי שמצבנו מכובד מאד עם 7 כאלה: בלסינג אפריפה ב-200 מטר, מארו טפרי במרתון, יונתן קפיטולניק בקפיצה לגובה, דיאנה ויסמן ב-100 מטר, לונה צ'מטאי סלפטר במרתון, סאלם טפרי ב-10,000 מטר וחנה קנייזבה מיננקו בקפיצה משולשת.
רק חמש מדינות עם מסורת מכובדת מאד מקדימות אותנו בפרמטר הזה: שוודיה, בלגיה, נורווגיה, שווייץ ופינלנד, להן בין 8 ל-10 אתלטים/ות בעשירייה הראשונה. הרמה הגבוהה של אתלטים ישראלים בודדים השתקפה כמובן גם באליפות אירופה בה ישראל זכתה בחמש מדליות (שווה למספרן של כל המדליות שהושגו בעבר טרם אליפות זו), מהן זהב קבוצתי במרתון גברים.
לונה צ'מטאי ודן סלפטר. מובילים בריצות הארוכות | צילום: shutterstock
מצד אחד, אפשר לראות בזה בצדק הצלחה אדירה, אבל מצד שני חשוב לזכור שיש כאן הצטברות מקרית של אתלטיות ואתלטים בודדים במקצועם, למעט העומק המכובד מאוד במרתון הגברים, ובמידה פחותה גם בריצות הארוכות לנשים. מעבר לזה, כל האתלטים הם בודדים במקצועם.
כדי לבדוק את העומק של המדינות השונות חילקתי את המקצועות לשבעה תחומים: ספרינט, בינוניות ומכשולים, ארוכות, משוכות, קפיצות, זריקות וקרב רב. בחנתי שלושה היבטים:
א. כמה אתלטיות ואתלטים דורגו בכל תחום בעשרת המקומות הראשונים באירופה ב-2022.
ב. כמה אתלטיות ואתלטים בכל תחום קבעו את הקריטריון לאליפות אירופה שהיה בתוקף ב-2020 לפני שיטת הדירוג החדשה. הסיבה שהשתמשתי בקריטריון הזה היא שהקריטריון ב-2022 היה גבוה מאד, ובפועל נכנסו בהרבה מקצועות גם אתלטים שקבעו רק את הקריטריון הקודם.
ג. בכמה תחומים היו לכל מדינה לפחות 3 אתלטים שקבעו קריטריון. הדבר מעיד על רוחב האתלטיקה. כך ניתן להבדיל בין מדינות בהן יש רק מספר מצומצם של תחומים עם הרבה אתלטים לבין מדינות שמתפרסות על מגוון תחומים.
ממצאים
חמש מדינות בולטות בכל הפרמטרים: שוודיה, בלגיה, נורווגיה, שווייץ פינלנד. אחריהן שלוש מדינות קצת פחות טובות: צ'כיה, אירלנד ופורטוגל, ולבסוף יוון ודנמרק. ישראל מתקרבת לנתונים של יוון ודנמרק, אך כאמור, כמעט הכל מתרכז אצלנו בריצות הארוכות בגברים ובנשים.
מארו טפרי באליפות אירופה. עומק במרתון | צילום: איגוד האתלטיקה
יצוין שסוגיית העומק מעניינת אולי סטטיסטיקאים כמוני ואולי חלק מחובבי האתלטיקה, אבל לפי מה שלמדתי מיו"ר האיגוד עמי ברן, מה שמעניין את ראשי האיגודים במדינות אלה הן המדליות. לכן ראשי האיגוד היווני שלפי הסטטיסטיקה כאן אין לאתלטיקה שלהם עומק רב, מרוצים מאד מאליפות אירופה משום שהם השיגו שם 4 מדליות זהב, מהן 2 של אתלטית אחת במקצועות ההליכה, שאינם נכללים בהשוואה שעשיתי כאן.
טבלת הנתונים המלאה
מספר אתלטים ברשימת 10 הטובים באירופה ב-2021 ואתלטים שהשיגו את הקריטריון האירופי של 2020 (לא כולל הליכה). בסוגריים – מספר התושבים במיליונים:
טבלת עזר לקריטריונים
