סיפור שמסעיר את עולם האתלטיקה מתרחש בימים אלו. במוקד הסיפור נמצא השיאן האוסטרלי פיטר בול, שסיים במקום הרביעי בריצת ה-800 מטר במשחקים האולימפיים בטוקיו וזכה במדליית הכסף במשחקי חבר העמים הבריטי בשנה שעברה. בול בן ה-28 הושעה בינואר האחרון לאחר שהתגלה כחיובי במבדקי סימום שנערכו לו, אולם כעת בעקבות מקרה נדיר למדי, ההשעיה בוטלה, במה שעורר סערה הן מצד תומכיו והן מצד המפקפקים ביושרתו.
ראשית, נחזור לאחור: בול ערך בדיקה מחוץ לתחרות באוקטובר האחרון, אשר התגלתה כחיובית בגין שימוש בהורמון בשם EPO (קיצור של אריתרופויטין), שתפקידו להגביר את קצב ייצור תאי הדם האדומים, ובכך לשפר את כושר הובלת החמצן בדם. ההורמון מיוצר בכליות באופן טבעי אולם לקיחתו בצורתו הסינתטית נחשבת לפעולה אסורה בספורט.
כל ספורטאי שנתפס על שימוש בחומר אסור רשאי לבקש ראשית כי יפתחו את "בקבוקון B" מאותה הבדיקה שערך. כמעט תמיד התוצאה בבקבוקון השני זהה לזו שבראשון, אולם כאן המקרה היה שונה. התוצאה של הבדיקה חזרה כ"ממצא לא טיפוסי" (Atypical Finding בשפת המקור), מה שאומר בהכרח – הבדיקה אינה חיובית, ההשעיה מוסרת מיידית.
View this post on Instagram
מה משמעות "ממצא לא טיפוסי"? ובכן, לכולנו ברור שכאשר שעושים בדיקות מעבדה אפשר לקבל תוצאה שלילית, כלומר, כזו שלא מצאו בה דבר, ותוצאה חיובית, כמו שהיה לכאורה בבקבוקון הראשון של בול. אולם יש תוצאה נוספת שלעתים חוזרת בבדיקות אלו – "לא טיפוסית", או לא חד משמעית במילים פשוטות יותר. המשמעות בתוצאה זו היא שיש ממצא בבקבוקון שאינו תקין, אבל אי אפשר להגיד בוודאות שהוא חיובי.
עבירת סימום יכולה להיגרם בשתי דרכים: ישיר או עקיף. ישיר – אם נמצאו שרידי החומר האסור עצמם בבדיקה, עקיף – לא נמצא החומר עצמו בבדיקה, אבל יש ממצאים אחרים שמצביעים או רומזים על השימוש. ב-EPO לדוגמה, ייתכן כי לא נמצא החומר עצמו, אבל נמצא כי ערכי כדוריות הדם האדומות וההמוגלובין גבוהים מאוד, מעל הנורמה ומעל בדיקות קודמות שערכו לספורטאי. תוצאה שאינה חד משמעית יכולה להתקבל רק אם מדובר באופן עקיף.
כעת נשאלת השאלה, מה גרם לתוצאות בבקבוקון B להיות שונות מבקבוקון A? על כך, מומחים ששאלנו אותם בענף לא יכולים לענות תשובה חד משמעית, שכן חסר לא מעט מידע לגבי הבדיקה ותוצאותיה. הסבר אפשרי הוא שרמות הורמונים יכולות לעתים להשתנות עם הזמן בגלל בעיות מעבדה שונות, ולכן פערי הזמן בין פתיחת הבקבוקונים גרמו לשינוי. הסבר נוסף הוא שהשתן יכול לעבור הליך של דגרדציה (הפחתה באיכות) עם הזמן, מה שגורם לתוצאה להיות לא חד משמעית. כמו כן, יכולה להיות שונות בין סוגי שיטות הבדיקה, אם בכל בקבוקון השתמשו בסוג בדיקה אחר.
מה שברור הוא שדינה של בדיקה כזאת היא לא חיובית. בדרך כלל מתווספת במצב זה חוות דעת של המעבדה – האם התוצאה לא חד משמעית, אבל סבירות גבוהה שהספרטאי השתמש בחומר אסור, או שהבדיקה אינה חד משמעית ונדרשת בדיקה חוזרת (או אפילו כמה בדיקות חוזרות), כדי לאשרר אותה. גם במקרה הראשון וגם במקרה השני, קשה מאוד להעמיד ספורטאי לדין.
View this post on Instagram
לפי ההודעה הרשמית של הוועדה האוסטרלית למניעת סימום בספורט החקירה בנושא תימשך: "הוועדה, כחלק מהמשך חקירתה, שוקלת האם הייתה במקרה זה עבירה כלשהי והפרה של חוקי הסימום. לא ניתן בשלב זה לספק מסגרת זמנים לתום החקירה".
בול עצמו, שטען בתוקף גם לאחר הבדיקה הראשונה כי הוא נקי לחלוטין והתעקש בשל כך על פתיחת הבקבוקון השני, אמר לאחר היוודע התוצאות: "קיוויתי שההליך יזכה אותי, ואני שמח לבשר שאכן כך היה. את ההקלה שאני מרגיש עכשיו אין לי איך לתאר במילים. אגיד זאת שוב ושוב – אני חף מפשע ולא לקחתי שום חומר כמו שהאשימו אותי. מעולם בכל ימי חיי לא רכשתי, החזקתי או לקחתי EPO סינתטי, או כל חומר אסור אחר, ולעולם גם לא אקח".
בין אם יועמד לדין או לא, מדובר במקרה שמציב יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. זהו מקרה בעייתי הניצב לפתחה של WADA (הסוכנות העולמית למניעת סימום), כמו גם על הגוף האוסטרלי האמון על הבדיקות. הסכנה היא כמובן היעדר אמון של הספורטאים במערכת וחשש לצאת חיוביים על לא עוול בכפם. כעת, יהיה על WADA להסביר בדיוק מדוע אירע השוני בבדיקות ולדאוג כי האמון יישמר.
