אבל ירד היום (חמישי) על ענף הטריאתלון הישראלי, שאיבד את אחד מעמודי התווך שלו. אורי אליאב, מי שהיה ממייסדי הענף בישראל, הלך לעולמו בגיל 88.
לכתבות נוספות בנושא:
חברת שוונג ערכה כנס מאמני טריאתלון לפתיחת עונת התחרויות
בדרך לסולד אאוט: מספרי שיא ברישום לצ'אלנג ישראמן 2025
עונת התחרויות חזרה: כל התוצאות מטריאתלון אשדוד
אליאב הוא זה שיזם את תחרות הטריאתלון הראשונה שהתקיימה בישראל – טריאתלון חורשים – ביומו האחרון של חודש אוגוסט בשנת 1985. הטריאתלון כונה "איש הטיח" (כפרפרזה על איש הברזל) והוא החל עם 10 ק"מ של ריצת שדה, המשיך עם רכיבה על אופניים מקיבוץ חורשים לקיבוץ עינת והסתיים בשחייה של 250 מטר בבריכת קיבוץ חורשים.
אליאב היה ספורטאי סבולת מנוסה כבר אז, בין אם במשחים בים, בריצות שדה וכביש, וגם 12 מרתונים מלאים שכבר היו מאחוריו. הרעיון לארגון הטריאתלון הישראלי בא בעקבות השתתפותו של יהודי אמריקאי שהגיע למרתון הכנרת ומשום ש-42.195 ק"מ לא עשו עליו רושם, הוא הוסיף שחייה ורכיבה לפני הזינוק לריצה. אותו יהודי אמריקאי היה טריאתלט.
בראיון שערך אליאב בשנת 2013 כאן באתר שוונג, סיפר ליאיר בן עמי כששאל אותו על חסימת כבישים באותו טריאתלון ראשון, בו השתתפו 96 ספורטאים: "המשטרה אפילו לא קיבלה הודעה על קיום התחרות. עשינו איזה תאום עם משמר הגבול, אבל לא מעבר". בישראל בקושי ידעו אז מה זה טריאתלון, אך אליאב לקח את היוזמה ולמעשה יצק את היסודות לענף כולו בישראל.
שנתיים לאחר מכן הוקם איגוד הטריאתלון, כאשר אורי אליאב קיבל את מספר הברזל 2 של האיגוד (את המספר 1 קיבל מי שהקים את האיגוד ושימש כמנכ"ל עוזי רן). אליאב המשיך והשתתף באירועי הטריאתלון עוד שנים רבות. בישראמן של שנת 2011 קיבל גביע הוקרה מיוחד כוותיק המשתתפים בתחרות וגם לאחר מכן המשיך להתחרות ממש עד השנים האחרונות, כאשר בגיל 85 השתתף יחד עם נכדו בטריאתלון הספרינט באילת.
ישראל (איסי) לוינסון יו"ר איגוד הטריאתלון ספד לו: "אורי אליאב לא היה רק ספורטאי מחונן, הוא היה המצפן של הטריאתלון הישראלי. מספר הברזל 2 שלו לא היה רק מספר, אלא סמל לחלוציות ולמסירות אין קץ לספורט שכה אהב. אורי היה שם מההתחלה, מניח את היסודות לענף שהפך לגאווה ישראלית. הוא לימד אותנו שטריאתלון הוא לא רק ספורט, אלא דרך חיים. היום, כשאנו נפרדים ממנו, אנו מתחייבים להמשיך את מורשתו – לטפח את הדור הבא של טריאתלטים, לקדם את הענף, ולשמור על הרוח הייחודית שאורי הטביע בו. יהי זכרו ברוך".
המשפחה יושבת שבעה ברחוב הדקל 29 בתל מונד בימים ראשון עד חמישי, 22-26 בספטמבר, בין השעות 13-10 ו-20-16 (ביום ראשון מהשעה 16:00 בלבד).
אורי אליאב ז"ל ? לא נתפס אצלי. עבורי אורי היה יצור נצחי. פגשתיו לראשונה בסוכות 1968, במסגרת " משחה החופים " שנערך ע"י האגודה לספורט ימי מחיפה, בראשה עמד אז הבניאולוג ד"ר הורוביץ ויד ימינו המזכירה חיה שי. משחה החופים היה משחה עממי לא תחרותי בן 4 ימים בקטעים של חופי צפון הארץ : חיפה – עכו (חציית המפרץ), עכו – נהריה, נהריה – ראש הנקרה (עם כניסה למנהרות), וחוף שקט – חוף הכרמל (כיום דדו).שחינו ב 3 קבוצות מהירות עם סירות לווי של דייגי הקישון. בסה"כ 4.5 – 5 שעות ביום (8 – 10 ק"מ).
גילוי נאות: הייתי ה"מאסף" של קבוצה ב' ואורי שחה בקבוצה א'. באחד המשחים באמצע שנות ה 80 למאה שעברה נעלם לנו אורי ביום השני למשחה והיה מי שלחש שהוא עושה מעשה ספורטיבי חריג שמשלב גם ריצה ורכיבת אופניים בשחייה. שיהיה לו לבריאות. כך נולד טריאתלון החורשים ואחריו טריאתלון עין המפרץ, ואילת, והשאר כבר היסטוריה. בתחרויות רבות חלקנו חדר באילת, בטבריה והיכן לא ? הוא מספר ברזל 2 ואנוכי ה 802 עד היום
כאשר נבצר ממנו להתחרות המשיך אורי לעשות את מה שאב , ואשר היה תחום מומחיותו: הרכבות עצי אבוקדו.. עץ האטינגר בחצר נחלתי בבית יצחק הוא עדות חיה למומחיותו של אורי. !
עצוב לי על הסתלקותו למזרח הנצח של חבר, ידיד, עמית ובן אדם.
נוח על משכבך בשלום טריאתלט נצחי !
אורי אחד יקר .מלא אנרגיות חיוביות חיוך על הבוקר
בחדר אוכל עם כוס מים ומיץ לימון סחוט.
אהבת הספורט בניית ענף חדש . למרות תאונה אופנים.שעבר לפני כעשור לא עצרה אותו.
אנשים בגילו. לא מצליחים לשקם אחרי תאונה .
את אורי זה לא עצר רק חיזק איש בעל כוח רצון
אדיר. היה כבוד להכיר אותך להיות חלק מתנדבי
טריאתלון חורשים
שלך