לכל המחקרים הספורטיביים בשוונג
בסופי שבוע, בחגים ובכלל כשמתאפשר, רצים רבים נוהגים לרוץ במרחבים ירוקים פתוחים או למשל לאורך חופי תל אביב-יפו, לאורכו של הים. יש משהו במרחבים הירוקים והכחולים שמושך אליו אוכלוסייה רבה של רצים, אחידה בפעילותה ויחד עם זאת אוכלוסיית רצים רב גונית. מה מושך אותנו בכחול הזה? לאחרונה התפרסמה כתבה מעניינת בעיתון הגרדיאן הבריטי.
עכשיו גם המדע מוכיח את זה, צאו לים | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
האם פעילות גופנית משפיעה על הזיכרון שלכם?
כיצד משפיעה הריצה על מערכת החיסון?
מדוע פעילות גופנית כל כך טובה לגוף שלנו?
ד"ר לואיז אליוט הנו חוקר באוניברסיטת אקסטר במרכז האירופאי לחקר הסביבה ובריאות הציבור בבריטניה. אחד מהפרויקטים שלו נקרא Blue Health project, בו הוא חוקר כיצד פעילות גופנית בסביבת הטבע משפיעה על הבריאות גם מבחינה פיזיולוגית וגם מנטלית.
הפרויקט מאגד בתוכו תחומים שונים על מנת לחקור כיצד סביבת מים משפיעה על הבריאות באוכלוסייה האירופאית. ד"ר לואיז אליוט טוען: "אנשים שמבלים לפחות פעמיים בשבוע ליד הים בריאים יותר פיזית ומנטלית". הקרבה למאגרי מים, בייחוד לים, קשורה להרבה מאוד מדדים חיוביים שתורמים פיזית ומנטלית לרווחה ולאושר הפנימי של הפרט, החל מתוספת חיונית של ויטמין D ועד לקשרים ואינטראקציות חברתיות.
"הרבה מהיתרונות של הקרבה לים משותפים עם אלו של הקרבה וההימצאות בטבע הירוק, אך לים יש כמה יתרונות בולטים", כך טוען ד"ר מתיו וייט, מרצה וחוקר פסיכולוגיה סביבתית ואת ההשפעות שיש למה שמכונה "blue spaces" ביותר מ-18 מדינות, רובן באירופה.
ב-2013 נערך מחקר מקיף (עליו אפרט בהמשך) על מידת האושר הפנימי ושביעות הרצון בהקשר לסביבה הגאוגרפית שבה נמצאים האנשים. לדברי ד"ר וויט, זהו אחד המחקרים המקיפים בנושא שנעשו עד כה. במחקר נמצא שאזורי חופי ים ומרינות הם מקומות שבהם נמדדה רמת האושר ושביעות הרצון מהגבוהות ביותר, ביחס לאזורים עירוניים אחרים.
אמנם המגורים בקרבת החוף (מרחק של קילומטר ואפילו 5 ק"מ מחוף הים) נמצאו כבעלי קשר עם תחושת אושר פנימית גבוהה יותר ועם תחושה מנטלית טובה יותר, אך מה שבאמת נמצא כקובע ומשפיע זו הנטייה לבקר לפחות פעמיים בשבוע בחוף, ליד הים, היא שתורמת פיזית ומנטלית. נמצא שגם למראה הים יש יכולת תרומה ממשית לבריאות הנפשית.
ד"ר וויט טוען שישנם לפחות 3 דרכים שבהן הנוכחות של מים קשורה בקשר חיובי למצב בריאותי ונפשי. ראשית, ישנם יתרונות מבחינת גורמים סביבתיים בסביבת מים, למשל פחות זיהום אויר ויותר אור שמש. שנית, בדרך כלל אנשים שחיים קרוב למקור מים הם פעילים יותר, לא רק במובן של פעילות ספורטיבית ימית, אלא הם בדרך כלל אנשים שהולכים או רצים או מדוושים. שלישית, וזו תכונה ייחודית למקור מים שאין לשדות ירוקים למשל, למקורות מים יש השפעה פסיכולוגית משקמת. ד"ר וויט טוען שבילוי בסביבת מים או בתוך מקור מים באופן עקבי מוביל למצב רוח חיובי, פחות רגשות שליליים, ומוריד סטרס בצורה הרבה יותר משמעותית מאשר בילוי במה שמכונה "green spaces".
השהייה ליד הים היא כמו תשתית מרפא, בטח הריצה | צילום: pixabay
חוף הים הוא כעין תשתית מרפא, למשל עבור בן אדם שחווה חוויה לא טובה, או שמסיבה כלשהי יש לו מחשבות שליליות, או שחש מצוקה. לטענתו, כשאנחנו הולכים או רצים בקרבת הים, יש שינוי בצורת החשיבה שלנו ככה שהחיים שלנו "נכנסים" לפרספקטיבה הרצויה. פעולת ההליכה לים היא מעין "letting go". היא מאפשרת לנו להשתחרר מתחושות לא טובות. לדברי ד"ר וויט, כאשר אדם שוחה או גולש או מפליג, הוא מוכוון מחשבתית כולו להתמודדות עם כוחות הטבע כמו כיוון ועוצמת הרוח, תנועות וזרמים שיש במים. על ידי כך שאותו אדם נדרש "להתרכז" בכוחות הסובבים אותו, זה מה שמאפשר לו לשים את הדברים בתוך הפרספקטיבה הנכונה.
מדוע סביבת הטבע משפרת את מצבנו הבריאותי?
הים משרה רוגע, בין אם אתה שוחה בתוכו, הולך על שפתו או צופה בו. בעתיד ככל הנראה ישכילו לנצל את כוחה של ה "תשתית הכחולה" (חופים, ימים, אגמים, מעיינות, נהרות) לטיפול בבעיות עיקריות הקשורות לבריאות הציבור כמו למשל השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, ובעיות נפשיות למיניהן על ידי יצירה של מה שמכונה Seaside communities.
המחקר שנעשה בשנת 2013 על ידי ג'ורג' מאקרון וסוזאנה מוראטו מאוניברסיטאות בלונדון, הוא אחד המחקרים המקיפים והיסודיים שנעשו עד כה כדי לבדוק את הקשר בין הסביבה הגאוגרפית בה אנו נמצאים לבין תחושותינו ומצב רוחנו.
ישנן לפחות שלוש סיבות לחשוב מדוע סביבת הטבע משפרת את מצבנו הבריאותי, הרווחה ואת האושר הפנימי שלנו.
ראשית, נראה שקיימים מסלולים ישירים דרכם חוויות כאלו משפיעות על מערכת העצבים שלנו, כך שישנה ירידה ברמת הסטרס. את קיומם של מסלולים אלו, ביופיליה (biophilia), ניתן להסביר מבחינה אבולוציונית: הנטייה הרגשית של בני האדם לטבע וליצורים חיים באופן כללי מוסברת כמערכת הסתגלות אבולוציונית שמאפשרת את הישרדותו.
שנית, סביבות טבעיות כמעט ונטולות אירועים "רעים" שמשאירים חותם שלילי וטעם רע בפה, כמו שנהוג לומר. ההשפעה שיש לסביבה רועשת, לזיהום אויר, היא השפעה ידועה. רעש של תנועה סואנת שאליו אנו נחשפים בסביבה עירונית יכול לגרום להפרעות שינה משמעותיות, ירידה ניכרת בשמיעה, עליה ברמת הסטרס, כל אלו ועוד מובילים ישירות ליתר לחץ דם, מחלות כלי דם ולב, ופגמים שונים במערכת החיסון. באופן דומה, זיהום אויר כזה שקיים בסביבה עירונית עשוי להוביל למגוון של מחלות נשימה ובעיות קרדיו-וסקולריות. המדע תומך בקשר בין הסביבה לבין "רמת השמחה" של הפרט שחי בה. למרות זאת, גם אם אנחנו מודעים לסביבה שבה אנו נמצאים ולהשפעה השלילית שיכולה להיות למה שנמצא בה, זה עדיין עשוי לפגוע ברמת האושר הפנימי שלנו באופן ישיר ובלתי תלוי.
שלישית, סביבה של טבע עשויה לעודד את האושר הפנימי על ידי עידוד לעשייה של פעילות פיזית שיש לה ערך מנטלי, והיא מעודדת גם אינטראקציה חברתית שגם לה בפני עצמה תרומה מכריעה.
השהייה ליד הים מעודדת פעילות פיזית שיש לה ערך מנטלי | צילום: pixabay
חוקרים ערכו תצפיות וגם מחקרים על הקשר הקיים בין אושר ורווחה לבין סביבת החיים. ניסו למצוא קשר ממשי בין אזורים גאוגרפיים על פי מיקום בעזרת לווין לבין תחושת רווחה ואושר. כמו כן החוקרים השוו וחקרו את הקשר בין תחושות אינדיבידואליות ומצב רפואי כללי לבין מיקום הבית שלהם ביחס לסביבת הטבע. מחקרים בדקו את ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של חשיפה לתמונות של "סביבות טבע" שונות, או לחשיפה קצרת טווח של בני אדם לטבע.
רוב המחקרים שנעשו מצאו השפעות מועילות של סביבת טבע על הבריאות ועל מדד ה"אושר" הפנימי, אך עדיין יש להם מספר חסרונות. למשל מחקרים שהם רטרוספקטיביים יכולים לתת אינפורמציה שהיא לא בדיוק מהימנה היות והפרט "משחזר" את החוויה שהוא חווה, והמדידה של מידת האושר והתחושות בכללי אינן נעשות בזמן אמת. לכן בהקשר הזה, מחקרים שאינם רטרוספקטיביים הם המחקרים המשקפים בצורה המהימנה ביותר איך הסביבה משפיעה על התחושות ועל מידת האושר של הפרט.
המאמר הנוכחי חוקר את הקשר בין אושר (happiness) לבין הסביבה הטבעית. בדקו את המצב הרגשי הרגעי שנחווה על ידי הפרט בסביבה הנוכחית המיידית שבה הוא נמצא, כלומר התחושות נמדדות בזמן אמת בשיטה חדשנית שפותחה בבריטניה, וזה מה שמייחד ומבדיל אותו מייתר המחקרים שנעשו עד כה.
כיצד נערך הניסוי?
פותחה אפליקציה מיוחדת על ידי חברת Apple שנקראת Mapping for Apple iPhone Ipad and iPod שניתן היה להוריד אותה בחינם ולהשתמש בה ללא עלות. הניסוי, מטרותיו כמו גם האפליקציה עצמה פורסמו באופן נרחב ברשתות החברתיות כך שהמשתתפים בניסוי לא נבחרו על ידי החוקרים, אלא ניתנה לכל אחד אפשרות שווה להצטרף מרצונו החופשי.
הפרויקט קיבל הד תקשורתי משמעותי וכך האפליקציה השתרשה בניידים ומכשירים רבים, ללא תשלום. הפרטים אשר בחרו להשתתף במחקר חתמו על הסכמה וסיפקו פרטים מזהים שנדרשו מהם.
לאחר תהליך הרישום, כל פרט קיבל מעין התראה באופן רנדומלי במהלך שיגרת היום-יום. המשתתפים נדרשו לענות על שאלות שקשורות לתחושות שלהם, לפחות פעמיים ביום ואף יותר, במידה והם מעוניינים.
בנוסף לתחושות ולרגשות האושר, המשתתפים נשאלו עם מי הם נמצאים, איפה הם נמצאים, ומה הם עושים. תוך כדי כך שהם עונים על השאלון הקשור למצב הרגשי שלהם ולסביבה בה הם נמצאים, הלוויין ממקם אותם מבחינה גאוגרפית (חשוב לציין כי העובדה שהאפליקציה הנה זמינה אך ורק למשתמשי אייפון יצרה סלקציה ראשונית של המשתתפים בניסוי, יחד עם זאת השימוש באפליקציה על טלפון נייד וחכם מקלה משמעותית את מהלך הניסוי וחוסכת עלויות, כוח אדם, משאבים כמו נייר וכו').
הפעילות הקלסית. שחייה בים | צילום: pixabay
היתרון של האפליקציה הוא בכך שכל תגובה שהתקבלה ממשתתף קיבלה קישור לפרמטרים אובייקטיביים כמו: מיקום גאוגרפי, מזג אויר, ומידת אור יום. בסך הכל נאספו במחקר 1,138,481 תגובות מ- 21,947 משתתפים ברחבי בריטניה.
המחקר מוכיח שישנו קשר בין הטבע לבין איכות חיים והרגשה טובה יותר של הפרט. התוצאות מראות שאותם אנשים שמחים יותר ומרגישים תחושה של אושר כאשר הם מתעמלים בסביבה של טבע בהשוואה לסביבה עירונית. ניתנה ההוכחה לכך שהשמחה רבה יותר בסביבות טבע, בייחוד במרחבים הכחולים והירוקים.
*אין בכתבה הזו המלצה או ניסיון לגרום למשתמשי אנדרואיד לעבור לקהילת משתמשי אפל.
