מאת:יחיאל מילר
כל טריאתלט מצוי מכיר את ההרגשה, כיצד הוא או היא , מזדחלים בשקט מהמיטה,
בשבת בבוקר – כדי לא להפריע לישנים – פונים למטבח להכנת קפה וסידורים אחרונים לקראת אימון רכיבת השבת.
אצל משפחת ברק מקיבוץ גדות הסיפור שונה. כאשר חן, טריאתלט, בוגר איש הברזל הישראלי, משכים בשבת בבוקר, קמה יחד עמו אשתו, דורית,
ולא כדי לעזור בהכנת הקפה, אלא כדי לצאת לאימון אופניים משותף. גם דורית הנה טריאתלטית מנוסה ומצטיינת. ואם לא די לכם בכך,
הרי שיחד עימם קם גם בנם יהל בן ה15- לצאת לרכיבה, כהכנה לתחרויות הספרינט טריאתלון שבהן החל ליטול חלק לאחרונה.
האב, חן החל את פעילותו הספורטיבית בתחום הטריאתלון ב1992- בטריאתלון תל-אביב,
ומאז הוא מתמיד להשתתף ברוב תחרויות הטריאתלון.
הרומן המתמשך של חן עם הטריאתלון, הקרין בסופו של דבר על כל המשפחה
, ולא עבר זמן רב עד שדורית ולאחרונה, הבן יהל החליטו לנסות גם הם את כוחם והחלו להתאמן ולתחר בענף ספורט ייחודי זה.
סיפור האהבה של דורית לטריאתלון, לא החל בפתאומיות, אלא התפתח בהדרגה, כיאה לרומן אמיתי. תחילה היא
התלוותה לחן כנהגת מלווה בעת שרכב על אופניו. העין הנשית קלטה שחן נהנה בצורה בלתי רגילה מהאמונים ומהתחרויות ולכן הדבר סיקרן אותה
והיא החליטה לנסות לרוץ, תחילה למרחקים קצרים, ולאט לאט הגדילה את המרחק. בזמן שהיתה סטודנטית בטכניון השתתפה בחוג לשחייה,
וכאן הייתה לה ההזדמנות ללמוד לשחות בסגנון חתירה ולשפר את היכולת, עד שהגיעה להישגים של ממש. ב1993-, לאחר התחרות באילת,
סיפר חן למקורביו שבשנה הכאה דורית תחל להשתתף בתחרויות הטריאתלון. לדורית לא נותרה ברירה אלא להרים את הכפפה.
היא המשיכה באימונים, כולל רכיבה על האופניים, כך שלקראת קיץ 1994, היא הרגישה שהיא מוכנה לאתגר האמיתי.
דורית יוצאת מהמים בטריאתלון אוקלי – 2002
משפחת ברק, מעבר לעובדת היותם טריאתלטים, עיסוק ספורטיבי שדורש ניהול אורח חיים קפדני וגוזל זמן רב,
הם בראש ובראשונה אנשי קריירה מקצועית עשירה ומגוונת. דורית, עובדת כמנהלת כספים בכירה במפעל מקומי. היא בוגרת הטכניון
בתואר ראשון במתימטיקה ומחשבים ובקרוב עומדת לסיים תואר שני במנהל עסקים. על זה כבר נאמר "נאה דורש, נאה מקיים".
בעלה חן , אף הוא בוגר הטכניון למדעי המחשב וכיום מנהל פרויקט מיוחד בתקשורת מחשבים בבית הספר האזורי של גליל עליון.
אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את התירוץ הנדוש כל כך – אין לי זמן לפעילות גופנית – תחשבו על משפחת ברק.
ביוני 1994 החלה דורית להתחרות בספרינט טריאתלון בחוף הצוק שבצפון תל-אביב. זמנה היה 1:30 שע' בקירוב,
שהספיק לה כדי להיות ראשונה בקטגורית הגיל שלה. התחושה של ההשתתפות והניצחון בתחרות הגביר משמעותית את המוטיבציה
שלה ומכאן התייחסות לאימונים היתה רצינית יותר. ההצלחה לא איחרה לבוא. דורית שפרה את הזמן בספרינט ל1:15- שע'.
בטריאתלון אולימפי היא רשמה הישג של ממש ב1995- (2:35 שע'). ברור שלתוצאה כזאת ניתן להגיע רק לאחר
ביצוע תוכנית אימונים יסודית וממושכת. ואכן, באותה שנה היא השקיעה זמן ומרץ רב בביצוע תכנית אישית מיוחדת שהכין
עבורה המאמן, אלון הירש מגליל עליון, שבהדרגה כובש לעצמו מקום של כבוד באימון טריאתלון, לנוער ומבוגרים.
יש גם תחרותיות בתוך המשפחה – הכל כמובן בהומור וברוח טובה – בתחרויות הספרינט משתתפים גם דורית וגם חן ואז הכרוז, בני זילברמן מיודענו,
לא שוכח לציין את הפרשי הזמנים בין בני הזוג בשטח ההחלפה ומנבא למי מבני הזוג יש סיכוי רב יותר לנצח בסיום התחרות.
דורית מציינת שהעיסוק שלה ושל חן בטריאתלון וכל מה שקשור בכך, מעשיר את חיי הזוגיות שלהם. הם מוצאים עצמם, לעיתים קרובות,
משוחחים על נושאים שהמשותף להם הוא הפעילות הספורטיבית וכל מה שמסביבה. טל, בת ה12-, מגיבה ואומרת שלמרות
שעדיין אינה פעילה היא חווה את הסיפורים וההתרגשות של ההורים והאח יהל. ברור שהחיים בתא המשפחתי סובבים סביב הטריאתלון.
למשל, מועד התחרות השנתית באילת, מוכתב מראש על-ידי האיגוד ולהורים לא נותר אלא לתכנן עם הילדים את הנסיעה המשותפת לאילת.
המשפחה, כיאה לאנשי מחשבים, גולשים הרבה באינטרנט ועוקבים אחרי תוצאות וסיפורים שמסביב לעולם הטריאתלון.
חן לא הסתפק בהישגיו בתחרויות הספרינט והאולימפי, ובהדרגה הגביר את העומס באימונים, עד שחש שהוא כבר מוכן נפשית ופיזית ליותר. ב1995- הוא הצטרף
למשלחת מגליל עליון שיצאה למחנה אמונים ותחרויות באלניה שבתורכיה. הוא התחרה בספרינט טריאתלון כמנה ראשונה, ולמחרת השתתף
בתחרות למרחק אולימפי. הוא לא הסתפק בזאת, וכעבור יומיים הצטרף לקבוצה ששחתה 5 קילומטרים בים הפתוח. אנדרי מיברג, שועל תחרויות
ותיק מקיבוץ שמיר, המליץ לחן לנסות את כוחו בתחרות "איש הברזל".
חן ברק מסיים את אליפות ישראל בטריאתלון – אילת 2001
אנדרי היה סבור שחן, אחרי ההשתתפות המסיבית באירועים בתורכיה,
כשיר דיו כדי לעמוד בעומס של האימונים והתחרות של איש הברזל.
חן גמר אומר לתכנן את השתתפותו באירוע 'איש הברזל'. ההזדמנות נקרתה בדרכו כאשר
יוסי מלמן הוציא לדרך את התחרות הראשונה של 'איש הברזל' בישראל. חן נרשם והחל להתאמן במרץ. כאן התערבה דורית וטענה בצדק,
שלא יעלה על הדעת לגשת לאירוע כזה מבלי להתנסות קודם במרתון. מועד התחרות הלך והתקרב וחן מצא דרך מקורית להתנסות במרתון. באחד הלילות, כאשר היה
בתורנות שמירה בגדות – במקום לסייר רגלית בלילה סביב הגדר של הקיבוץ – הוא פשוט מדד את המרחק של השביל סביב הקיבוץ, ובמשך מספר שעות הוא הקיף את הקיבוץ למרגלות רמת הגולן
מספר פעמים ,עד שעבר את מרחק המרתון.
לא פלא שאחרי הכנה כזאת הוא השתתף פעמיים, שנה לאחר שנה ברציפות בתחרות 'איש הברזל' הישראלי באילת.
אנשי קיבוץ גדות רואים בעין יפה את הפעילות הספורטיבית של המשפחה ואף מפרגנים לה. דורית זוכה בהרבה גביעים בקטגורית הגיל שלה- מקור גאווה לקיבוץ.
האימונים לקראת תחרות 'איש הברזל' דורדים השקעה פסית, נפשית וגם כלכלית. כאן נרתמו אנשי הקיבוץ ועזרו לחן במימון ההכנות שלו ל'איש הברזל'.
כדי לקרב את הנוער בגליל עליון אל ענף הטריאתלון, התגייס חן, הגיע לבית הספר המקומי ובשיעור מיוחד, כשהאופניים עמדו במרכז הכיתה בה
לומדת הבת טל, הדגים וסיפר על העיסוק המרתק בענף ספורט הטריאתלון. אין יותר מוחשי ומלהיב מכך על מנת להלהיב את הצעירים להתנסות ולהצטרף לענף.
