מאת:עומר קפלן
לפני כשלושה שבועות עשתה נייק צעד נוסף לכיוון שיתוף הפעולה עם Apple והוציאה שעון יד לרצים, במהדורה סמי מוגבלת לשוק האמריקאי בלבד. אני, שראיתי את השעון באתר של נייקי לא הצלחתי להחזיק את עצמי ותוך 11 יום בסיוע eBay נחת אצלי ה Nike+ Amp הראשון בישראל.
–
מדובר בשעון סיליקון עם סגירה ממתכת. במבט ראשון השעון נראה כמו צמיד (אין עליו שום נורות או משהו בסגנון, מה שעושה אותו אקטסרא מגניב) וברגע שלוחצים על כפתור בצד השעון, הוא מראה את השעה בתצוגת LED אדומה. מתחת לרשת הנורות, ישנם כפתורים המתאימים לשליטה ב iPod אליו חובר מקלט של Nike+.
–
שני דברים מבאסים: עוד לפני שהעמדתי את השעון במבחן הריצה, נתקלתי בשני נושאים ששרפו לי שעתיים מהרגע שהוצאתי את השעון מהקופסה: נייק אמנם השקיעו הרבה בעיצוב ובקונספט, אבל הכניסו לשעון סוללה זולה. למה זה משנה? כי ברגע שרוצים לחבר בין השעון לאייפוד הסוללה חייבת להיות כמעט מלאה, אחרת זה לא קורה. הייתי מניח לעניין אם היה מדובר בסוללת שעון רגילה, אבל נייק שלחה אותי להסתובב בכל רחבי העיר בשביל סוללת שעון שעולה 25 שקל (!) ומצאתי אותה באיזו חנות קטנה למכונות גילוח.
–
נושא מרגיז נוסף הוא התאמת השעון ליד. כמו שאפשר לראות בתמונה הרצועה עשויה סיליקון והשגירה היא ממתכת. בניגוד לשעונים בעלי סגירה דומה עם חוליות, כאן אין אפשרות לקצר חוליות או להוסיף. הפתרון של נייק? קחו מספריים, פרקו את הסגירה ותחתכו את הרצועה לפי המידה שלכם. גזרתם עקום? אין אפשרות להאריך חזרה.
–
מבחן הריצה: יצאתי לרוץ 10 קילומטר עם שעון הדופק שלי על יד אחת, וה Nike+ Amp ביד השניה. בהשוואה לשני שעוני דופק, השעון של נייק פשוט כבד. בריצה שניה שעשיתי עם השעון, החלטתי פשוט להוריד אותו באמצע, הוא יחסית מעיק. בנוסף, סגירת המתכת לא ממש מתאימה למי שרץ: היא לא תופסת את היד כמו שצריך מצד אחד ודיי מציקה אם היא צמודה יותר.
–
למי זה כן מתאים? למי שרוצה להשוויץ בשעון עם עיצוב ממש מגניב, יש לו אייפוד והוא הולך איתו מדי פעם ברחוב (השלט הרחוק עובד וזה דיי נחמד). אבל אם תכננתם לרוץ איתו, חבל על הכסף.
–
רציתי להסריט סרטון הדגמה משלי, אבל עד אז, הנה אחד מחו”ל (עלי זה נראה הרבה יותר מגניב):
–
–
עוד פוסטים של עומר קפלן
כאן