ספורט, מזמן הפך להיות סיבה טובה לנסיעה לחו"ל. ישנו מספר עצום של אירועי ספורט בינלאומיים בשנה אחת, אולי אף יותר מידי מכדי לדעת על כולם. סוכנויות הנסיעות בישראל וקבוצות פרטיות מספרות על עלייה מתמדת במספר המשתתפים, למה זה קורה? • חלק א’
מאת:יריב זרביב
פעילות גופנית וספורט הם חלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי בישראל. ספורטאים רבים, חובבים ומקצוענים, מקדישים את מיטב כספם וימי החופשה שצברו לאירוע ספורטיבי גדול בחו"ל. מתוך זה צמחה מגמה של תיירות ספורט הצוברת תאוצה בעולם כולו ומספר הנרשמים הולך וגדל מידי שנה.
תיירות הספורט מקבלת את כולם: את האוהדים המלווים את קבוצות הספורט השונות, את הספורטאים המקצוענים וצוותם המגיעים למחנות אימונים, ואת הספורטאים החובבים, שמגיעים למטרת פעילות גופנית עממית מהנה ומשחררת המשולבת עם נופש. לכולם מטרה משותפת אחת – ליהנות מספורט איכותי, בריא והוגן.
יואב ברוק, מנכ"ל חברת איסתא ספורט, אשר מובילה בתחום כבר 10 שנים ומוציאה משתתפים רבים לאירועים שונים בעולם אומר, "אנשים מחפשים תוכן בנסיעות. פעם זה היה חריג לנסוע. היום כולם נוסעים ומחפשים תוכן בנסיעה. מהופעות רוק, לבישול, טיול ועד לספורט. בין אם סקי או צפייה באירוע ספורט, בין אם השתתפות במרתון, איש ברזל או צפייה בכדורגל, כל איש מתחבר לתשוקה שלו."
בכל שנה נערכים בערים מרכזיות רבות בעולם אירועי ספורט כדוגמאת מרתונים, מרוצי אופניים, תחרויות איש ברזל וטריאתלון, שבהם לוקחים חלק מאות אלפים של משתתפים אשר מלווים לעיתים על ידי חברים ובני משפחה רבים. רק בחמשת המרתונים המפורסמים ביותר, של ניו יורק, בוסטון, ברלין, שיקאגו ולונדון, משתתפים כמאתיים אלף רצים ועוד מספר זהה של מלווים, שלפחות מחציתם מגיעים מרחוק וזקוקים לשירותי אירוח ותיירות.
"היסטורית, הכול התחיל ביציאה שלנו לאיירונמן אוסטריה לפני 5 שנים," מספר רן שילון, יזם קבוצת אנדיור המוציאה בין השאר קבוצות ספורטאים חובבים ומקצוענים לתחרויות בחו"ל, "פתאום, משום מקום, יצאה קבוצה גדולה של 20 ספורטאים, לתחרות הזויה אחת. משם התחיל להערכתי "המפץ הגדול" – היציאה לאיירונמנים, ואחר כך למרתונים, שהפכו להיות פופולאריים מאוד, ובהמשך אין סוף תחרויות שונות."
גם לחובבים מגיע משהוא מקצועי
תחרות יחסית חדשה המתקיימת בהרי האלפים באירופה – תחרות הטור טראנסאלפ, היא דוגמא טובה לספורטאים חובבים-מקצוענים שהחליטו לקחת את רכיבת האופניים לרמה קצת יותר גבוהה, מה גם, שזה המענה לטור דה פראנס המתקיים באותו זמן ממש.
הראל נחמני, המוציא קבוצות ספורטאים לחו"ל וגם השתתף בשנה שעברה בתחרות, החליט יחד עם שותפיו להוציא קבוצה גדולה השנה של רוכבים ישראלים, "אתייחס לספורטאים החובבים, אליהם אני שייך, שגם הם מתחלקים ל- 2 קטגוריות עיקריות: ספורטאים (חובבים) המשתתפים בתחרויות וספורטאים (חובבים) שאינם מתחרים ועוסקים לספורט להנאתם בלבד. האירועים הפופולאריים אליהם רוצים ספורטאים חובבים להגיע, נגזרים בדרך כלל מהדרך בה הם תופסים את מהות הספורט. ספורטאים המתחרים בתחרויות שונות, ישאפו להגיע לאירועים בהם יוכלו לבטא ולמצות את יכולותיהם הפיזיות והנפשיות, בעוד ספורטאים המתאמנים ואינם מתחרים ישאפו להגיע לאירועי ספורט מחייבים ולחוצים פחות."
"ישנה עלייה גדולה מאוד במספר הנרשמים לטור טראנסאלפ השנה. להערכתי יהיו שם ב- 2009 קרוב ל- 40 רוכבים ורוכבות ישראלים לעומת 3-5 בכל שנה," נחמני מוסיף.
כולם מוזמנים: גברים, נשים וטף
בעבר, תיירות הספורט הייתה נחלתם של ספורטאים מקצוענים וצוותם, אך ככול שהשנים חלפו המגמה השתנתה, וספורטאים חובבים מכול גיל שהוא מחפשים את האתגר הבא. "בדרך כלל מדובר בספורטאים "באמצע החיים" – קצת מבוגרים יותר וקצת מבוססים יותר כלכלית. אם כי, אנו רואים גם צעירים היוצאים לתחרויות אלה. ככל שהאירוע מסובך יותר, רחוק יותר (ויקר יותר), נמצא אוכלוסיה מבוגרת יותר ומבוססת יותר כלכלית," אומר שילון.
"הספורטאים והספורטאיות המגיעים לטראנסאלפ הינם מבוגרים יותר מממוצע הספורטאים הפעילים (גילאי 30 – 60), גם בשל העלויות הכרוכות בהשתתפות באירוע כמו טור טראנסאלפ וגם בגלל המוכנות המנטאלית הנדרשת מהמשתתפים בתחרות ספורט מתמשכת (7ימים) מסוג זה," אומר נחמני.
גונן הרפז, המוציא זה מספר שנים קבוצות של רוכבי אופניים חובבנים בעקבות הטור דה פראנס מחזק את דברם של עמיתיו, "אין חתך מייצג של ספורטאים הרוצים להשתתף באירוע ספורט בחו"ל. הספורטאים המשתתפים הם מכל הגילאים, מאמצע שנות העשרים ועד שישים. רובם גברים, וכ- 20% נשים. בניהם רוכבי אופניים תחרותיים, רוכבי סופ"ש, כאלו שמכירים את ההיסטוריה של הטור דה פראנס מראשיתו, מעריצים של רוכבי עבר וכוכבים בהווה וגם כאלו שהטור בשבילם הוא הזדמנות לטיול אופניים בחו"ל."
אקטיבי או פסיבי / בשטח או מול הטלוויזיה
תיירות הספורט מתרחבת מידי שנה והופכת מבוקשת יותר, זהו נתון ברור עד כה. אחת הסיבות היא, יצירת מודעות וחשיפה דרך אמצעי תקשורת ומדיה. צפייה באירוע ספורט בטלוויזיה אינו מפצה על ההשתתפות בשטח. "אנחנו אוהבים דרמות ובמיוחד בשידור חי, מהשטח. דוגמה לכך אפשר לקחת ממרוץ האופניים של צרפת – הטור דה פראנס. אירוע שמאד קרוב לליבי. בתחילה מאוד נהניתי לעקוב אחרי הטור בטלוויזיה, אולם אין להשוות את חווית הצפייה במרקע לעומת החוויה הבלתי אמצעית של להיות נוכח באירוע עצמו. האנרגיות שיוצר הקהל, הנוף, איתני הטבע-העליות, מזג האוויר המשתנה, השיירה שמלווה את הטור, המגע הישיר עם הרוכבים – ממש ניתן לגעת, להצטלם ולקבל חתימה, הופך אותנו, הצופים, להיות חלק מההצגה, ניצבים בדרמה הגדולה. כל זה עושה את ההבדל לעומת הישיבה בכורסת הטלוויזיה," מסביר הרפז.
בחלק הבא: מה יקרה לתיירות הספורט בעתיד בעקבות המשבר הכלכלי, ומה בדיוק קורה בתיירות הספורט המקומית, כאן אצלנו בישראל?
