מאת:גלעד קראוז
מוצאו של ה- Larabar הוא בארה"ב והוא תוכנן בהשפעת תורת ה- RAW FOOD. לפי תורה זו, יש לאכול בעיקר אוכל לא מבושל ולא מעובד כדי לשמור על מירב הויטמינים והאנזימים המצויים ברכיבים. גלעד קראוז אכל כמה בזמן רכיבה ופתר לעצמו בעיה
יש לי בעיה, אינני יכול לרוץ על בטן מלאה, גם בריצה על חצי בטן מלאה או שמינית מלאה, אינני יכול לרוץ. לא כל, שכן אכילה תוך כדי ריצה. באולטרא מרתון האחרון ברמות מנשה, הלכתי כברת דרך מפאת העדר אנרגיה, עד שהצלחתי להחדיר חצי חטיף (לא Larabar) לגוף, רק אז חזרתי לרוץ עד לסיום. הבנתי שאני מוכרח להרגיל את עצמי לצרוך מזון תוך כדי פעילות, על מנת להשתפר ולשפר במרחקים הללו. כנראה שאני מהמחמירים את דברי הרמב"ם – שעל האדם לאכול עד כדי שני שלישים איצטומכא (קיבה).
היכרותי עם חטיפי Larabar, החל עם סיום מרתון טבריה האחרון. דיילת חיננית העבירה במהירות לזרועי השמוטה, משהו. מבעד לערפל הזיעה שאפף את עיני וקצב הלמות לבי, זיהיתי כמה צבעים בכף ידי. משום מה החלטתי להשאירם שם. לאחר מספר דקות גיליתי שמדובר בחטיפים הנבדלים בגודלם מאלו שאני מורגל לראות במחוזותינו. הייתי בטוח שגודלם כזה היות והם מחולקים כדוגמאות. רק לאחר זמן גיליתי, שזהו גודלם המותאם. כך שניתן לצורכם תוך כדי פעילות ללא הצורך לנגוס ולהחזיקם ביד עד הנגיסה הבאה. כך או כך מצאתי אותם לעזר רב בזמן ההתאוששות.
אני מאמין גדול בפשטות הדברים, מצאתי את לארה בר עונה על דרישתי המקדמית הזו. מצאתי שמתוך 10 טעמים קיימים, רק בפאי הלימון רכיב שאינו לטעמי – טעם לימון טבעי, מה שהסביר לי את הטעם הלא מוצלח מבחינתי. זאת להבדיל משאר הטעמים שעשיתי בהם שימוש: קשיו, דובדבנים, תפוחים, פקאן, בננה ושוקולד, המכילים רק רכיבים טבעיים פשוטים. טעמים אלו הרגישו לי טוב מאוד – שוב, כנראה כי חיכי מורגלת יותר לטעמים ולרכיבים הטבעיים.
יצאתי לרכיבה של 65 ק"מ, כאשר אכלתי שני חטיפים בדרך. הראשון לאחר כחצי שעה של רכיבה ולאחר כ-10 דקות הרגשתי עצמי מחוזק ופעיל יותר. לא הרגשתי קושי לעכל את החטיף. זו הייתה הרכיבה המהירה ביותר שלי לאורך מספר ק"מ בסדר גודל כזה.
דבר שמצאתי יעיל ביותר בלארה בר היא העובדה שהוא נשאר גושי בפה כל עוד לא נוגסים בו. היות שאני מעדיף להשאיר את ידי על הכידון, לאחר פתיחת העטיפה, אני דוחף את כל החטיף לפה, מחזיר העטיפה הריקה לתיק הכיסא, ומתחיל לנגוס בחטיף כשהוא נמצא בצד אחת הלחיים.
החטיף מיוצר בגודל נכון המאפשר להכניס אותו לפה בחתיכה אחת בלי להיחנק. אז מתחילה פעולת ה"ניגוס" (לצורך העניין – (Munching המתאפשרת היות והחטיף אינו מתפזר וחונק את קנה הנשימה. מצאתי עצמי לא נזקק למים כדי "להוריד" את החטיף הלז, הפתעה מבורכת.
לפרטים נוספים על החטיף לחץ כאן
