שליו ברוש, בן 41 נשוי+ 1 גר בפרדס חנה, מאמן ובעלים של קבוצת Shalev Brosh's Runners
"תמיד אהבתי לרוץ" | צילום: באדיבות שליו ברוש
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"עסקתי בספורט רוב חיי (למעט הפוגה בשנות העשרים), הייתי כדורגלן עד גיל 19 ולא מהסוג העצלן, כזה שמסיים אימון ויוצא ל 10 ק"מ ריצה. גם בצבא הצטיינתי בספורט ולאחר שנתיים יצאתי לקורס מדריכי אימון גופני בווינגייט.
בגיל 30 קרעתי את הרצועה הצולבת ועברתי ניתוח ושיקום, ובשיחה עם הפיזיותרפיסט נאמר לי שאני חייב לעשות ספורט ומתיחות על מנת להגדיל טווחי תנועה אחרת אצלע כל החיים. לקחתי את זה ברצינות וכך חזרתי לריצות ארוכות יותר, כמובן שבהדרגה".
למה בחרת דווקא בספורט הזה.
"לא זוכר שממש בחרתי בריצה, תמיד אהבתי לרוץ ובתור ילד עשיתי כמעט את כל סוגי הספורט, כדורגל, כדורסל, כדור יד, ריצות שדה, בריצה הצטיינתי, במיוחד בריצות 2,000 מ' הייתי שיאן ביה"ס ולאחר מכן גם בצבא החזקתי בשיא עם תוצאה של 5:54 דק. לקראת גיל 30 חזרתי לריצות 10 ק"מ באופן חובבני, ומשם התקדמתי בהדרגה".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"אני אוהב מאוד אתלטיקה ובמיוחד ריצת 100 מטר, ומרתון, אוהב כדורסל NBA, כדורגל וטניס".
היכן אתה מתאמן?
"אני מתאמן בקבוצת MR זאת קבוצה שהקמתי ביחד עם השותף שלי סמי אסודרי בשנת 2013. לשנינו הכשרות בתחום הכושר הגופני ואימון ריצות ארוכות ולכן את תכנית האימון אני כותב לעצמי ונותן לסמי לעבור עליה ולחוות את דעתו. בנוסף אני מתייעץ עם קולגות ואנשי מקצוע בתחום שאני סומך על דעתם המקצועית".
"אם אין לי תחרות מטרה אני יוצא לאימונים בשביל הכיף" | צילום: באדיבות שליו ברוש
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים את/ה מקדיש/ה לספורט?
"זה מאוד תלוי בתקופה, אם אין לי תחרות מטרה אני יוצא לאימונים בשביל הכיף ומתאמן ביחד עם המתאמנים שלי
כשיש לי תחרות סיבולת אני בונה את זה בהדרגה וזה מגיע גם ל 25 שעות שבועיות שמשלבות ריצה, חדר כושר, ואימוני קרוסטריינינג".
ספר על תחרויות שהשתתפת בהם?
"השתתפתי בלא מעט מרתונים ואולטרה, אם לא איבדתי את הספירה אז בסביבות 36 תחרויות. בשנת 2013 התחלתי להתמקד באולטרה מרתון ובהדרגה עברתי מ-50 ק"מ ועד ל-230 בשנה שעברה. השתתפתי בסובב עמק 66/100/133 , חומת ברלין 100 מייל, אולטרמן 85 ק"מ. אין ריצה שדומה לקודמתה, כל אחת והקטע שלה, אחת ארוכה יותר, אחת מישורית, אחת מהירה, חלקן על כביש, ויש עם טיפוס. מכל ריצה אני לומד ומשתפר.
אבל שום דבר לא דומה למה שקרה לי בספרטתלון ב-2018, ריצה שהיתה אמורה לסכם את כל מה שלמדתי והתאמנתי אליו בחמש השנים האחרונות. הגעתי מוכן למרוץ, נעמדתי בקו הזינוק עם תחושה טובה, ככל שעבר הזמן הייתי חזק בתמונה. 100 ק"מ ראשונים עברו בהצלחה רבה ואז מזג האוויר התחיל להשתנות, סופת ה'זורבה' הכתה את יוון והתחילו גשמים מטורפים, התמודדתי גם עם זה, החלפות בגדים וגרביים כל 40 ק"מ בכדי למנוע שלפוחיות וכאבים נוספים.
הסופה שהכתה את יוון בזמן הספרטתלון | צילום: באדיבות שליו ברוש
ואז הגיע ההר: 16 ק"מ של טיפוס רצוף בשיפוע שנע בין 8-12 אחוז ובגשם שוטף וקור של אמצע הלילה וגם זה עבר.
הבוקר הגיע, השמש לא כל כך זרחה, אבל הייתי בק"מ ה-200 והתחלתי לחייך אמרתי לעצמי עוד מרתון וקצת וסיימתי. והסופה הלכה והתגברה וכשהגעתי ל-230 ק"מ נאמר לנו לעלות לאוטובוס ושהמרוץ מופסק בשל מזג האוויר, עברתי 93 אחוז מהמרחק, נשארו לי 16 ק"מ לסוף שרובם בירידה, 32 שעות של ריצה, ובסוף אני DNF. נשבע שכמה דקות לפני כן אמרתי לעצמי בלב ששום דבר כבר לא ימנע ממני לסיים את המרוץ המטורף הזה. יש משפט באולטרה שאומר "באולטרה אתה יודע לאן אתה נכנס, אבל אין לך מושג איך זה יסתיים", המשפט הזה הפך להיות מבחינתי נכון מתמיד".
שיא אישי מיוחד.
"השיא המיוחד שלי קרה במרוץ חומת ברלין (100 מייל) לשם נסעתי להשיג את הקריטריון האוטומטי לספרטתלון
בשנת 2014 סיימתי את הסובב 100 ק"מ בזמן של 10:40 שעות, היו חסרות לי 11 דקות לקריטריון הגרלה
לאחר שינויים שהתבצעו במרוץ החליטו להרים את הרף והקשיחו את הקריטריון. 4 שנים של עבודה קשה לקחו לי כדי להגיע לברלין ולהשיג את הקריטריון המיוחל בריצה חלומית למרחק של 162 ק"מ עם תוצאה של 16:42 שע' ובכך זכיתי ל-3 שנות הרשמה אוטומטית לספרטתלון".
"צריך לזכור שאנחנו לא מקצוענים, כולנו חובבנים" | צילום: באדיבות שליו ברוש
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אני מאוד מתחבר לשיר Fix You של Coldplay:
When you try your best but you don't succeed
When you get what you want but not what you need
When you feel so tired but you can't sleep
Stuck in reverse
When the tears come streaming down your face
Cause you lose something you can't replace
When you love someone but it goes to waste
What could it be worse?
Lights will guide you home
תמיד תזכרו שבצד השני של כל האכזבות והכישלונות שלכם, מחכה לכם הצלחה".
האם את/ה מקפיד על תזונה נכונה?
"תזונה אצלי היא לא נושא, מצד שני אני יודע שככל שאגיע במשקל נמוך יותר לתחרות התוצאה תהיה מהירה וטובה יותר, ולכן לפני תחרויות מטרה אני מקפיד על תזונה שבה המטרה לחזור למשקל ולהוריד אחוזי שומן. יעל דרור שהיא תזונאית מופלאה ובעייני אחת הטובות בישראל שדואגת לכתוב לי תפריט תזונה מדויק שמשולב עם תכנית האימונים שלי ומותאם למטרה, תפריט שמבוסס בעיקר על חלבון אבל מאוזן עם שאר אבות המזון הנחוצים לנו".
"ללא תמיכה מהבית ומהבת זוג קשה מאוד להצליח" | צילום: באדיבות שליו ברוש
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"שני דברים בקשר לזה, אחד לזכור שאנחנו לא מקצוענים, כולנו חובבנים ברמה כזאת או אחרת וכך גם צריכה להיות ההתייחסות. לא לוותר על עבודה או משפחה לטובת מרוץ כלשהו. הדבר הנוסף הוא תמיכה מהבית, ללא תמיכה זה קשה מאוד להצליח. לפני תשעה חודשים נולדה בתנו הראשונה לורן והיה ברור שזאת תקופה קשה לזוגיות וגם לאימונים ובכל זאת יש ספרטתלון בספטמבר. אני זוכר שלקחתי את אשתי פאבי לשיחה רצינית שבה הצגתי בפנייה את כל תכנית האימונים ואת המשמעות של להתאמן לתחרות כזאת ובסיום אמרתי לה אם הולכים על זה תהיה לך תקופה לא פשוטה, אבל אם תגידי לא, אוותר על הספרטתלון. התשובה שלה היתה 'לורן עדיין לא פגשה את ליאונידאס, אז הולכים על זה'. זה ריגש אותי מאוד וידעתי שבלי הסכמה שלה אין שום סיכוי שהייתי מצליח להתאמן לתחרות כזאת".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"אני לא מוותר על הספורט שלי, כל מה שאני עושה אני נהנה ממנו ולא משנה דרגת הקושי. כשאני לא נהנה אני מחפש אימון תחליפי שאהנה ממנו יותר וישיג לי את אותה מטרה. דבר אחד שהייתי מוותר עליו בספורט זה כל המומחים ל'ענייני כלום ושום דבר'. כאלו שיש להם דעה והמלצה על הכל, אבל הידע שלהם מצומצם מאוד. אני נתקל בזה המון בשנים האחרונות, זה מעצבן ואפילו מסוכן לאנשים מסוימים".
"כל מה שאני עושה בספורט אני נהנה ממנו ולא משנה דרגת הקושי" | צילום: באדיבות שליו ברוש
ספר סיפור בלתי נשכח?
"בשנת 2015 התאמנתי לסובב עמק ל-133 ק"מ, הייתי בכושר מעולה והייתי מועמד לאחד משני המקומות הראשונים. שלושה ימים לפני המרוץ קמתי עם קרסול נפוח ללא שום סיבה, עשיתי הכול כדי לעמוד על קו הזינוק, דיקור, עיסוי, מוקסה, המצב השתפר הנפיחות ירדה חלקית והחלטתי להתייצב על קו הזינוק. אחרי הקפה אחת (33 ק"מ) הבנתי שאין סיכוי שהקרסול שלי מחזיק עוד 3 הקפות כאלו, ופרשתי. לאחר יומיים קבלתי טלפון מחבר קרוב שהציע לי לצאת ביום חמישי רק אני והוא למקצה המלא של 133 ק"מ, לא היססתי. יצאנו לדרך והיה פשוט מדהים לראות את ההירתמות של חברים שטמנו לנו מים לאורך המסלול וחיכו לנו בג'וערה עם מרק חם ב-2:00 לפנות בוקר. כאשר סיימנו את המרחק, חיכו לנו המשפחה והחברים בסיום וזאת היתה חוויה מיוחדת במינה".
מי המודל שלך לחיקוי?
"אני מעריץ את רוג'ר פדרר הוא דוגמה למצוינות, מקצוענות, וצניעות. ספורטאי שמחזיק בתכונות אלו הן תאפשרנה לו להגיע להישגיים גדולים ולשמור עליהם לאורך זמן".
"יש חשיבות לעשות דברים בהדרגה" | צילום: באדיבות שליו ברוש
תן טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"מעבר לטיפ שנתתי על שילוב של קריירה ומשפחה, אני חושב שלמרות שזה נשמע כמו קלישאה ובטח אמרו את זה עשרות פעמיים לפניי, החשיבות לעשות דברים בהדרגה היא סופר חשובה, אל תקפצו למרחקים גדולים רק כי אחרים עושים ואתם חושבים שגם אתם יכולים, בוודאי שאתם יכולים, כולם יכולים. אבל תעשו את זה נכון ובהדרגה דבר נוסף שאני מלמד את המתאמנים שלי, זה לא להיות בתחרות מול אחרים, רק מול עצמם. תעבדו קשה ותהיו טובים יותר טוב מאתמול, ההשפעה שלכם אל מול המתחרים שלכם היא אפסית ולכן אין טעם להשקיע בזה אנרגיה, תהיו הכי טובים שאתם יכולים".
יש לך המלצה על השראה שקיבלת לאחרונה?
"אתן המלצה על סרט שראיתי לא מזמן וגרם לי גם קצת להזיל דמעה 'המרוץ לפסגה' עם קווין קוסטנר. מסופר על מאמן שלוקח קבוצת ילדים בני מהגרים חקלאים והופך אותם לאלופי ארה"ב בריצות שדה כנגד כל הסיכויים. סיפור יפה על התמדה והשקעה למרות הקשיים שבדרך, האנדרדוג מול בני העשירים והסיום המתוק".
"תעבדו קשה ותהיו טובים" | צילום: באדיבות שליו ברוש
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"לוח המטרות שלי תפוס בשנתיים הקרובות במרוץ הספרטתלון 246 ק"מ מאתונה לספרטה עם 75 ביקורות דרכים של קאט-אוף בדרך. מרוץ שמתנהל בתנאים קשים של חום או לחילופין (כמו בשנה שעברה) בסופה קשה".
לפרטים נוספים: האתר של שליו ברוש
לו רק היה מאמן טוב כמו שהוא רץ.
זנח את המתאמנים בשביל עוד כמה כתבות ויחצ.