לכל ספורטאי וספורטאיות השבוע של שוונג
איך נכנסת לראשונה לספורט
"גדלתי בבית ספורטיבי, הייתי מלווה את אבא שלי לתחרויות ריצה, שם הייתי רץ במרוצי ילדים בין 600 מ' ל 2000 מ'. לעולם השחייה נכנסתי בגיל 8 בחוג בקבוצת מכבי חיפה".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"התחלתי בגיל צעיר בעולם השחייה, במקביל לשחייה גם רצתי ואפילו חשבתי על תחום הטריאתלון לתקופה קצרה. תאונות האופניים ותחרות אקווטלון אליה נסעתי עם אבי לשוויץ (בשנת 2006) היו הגורמים להחלטה שלי להתנסות בתחום זה".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"אני מאוד אוהב את השחייה ואת הריצה בשטח. אבל השילוב בין הריצה לשחייה הוא האהוב עליי ביותר, יש משהו מיוחד במעבר בין המקצועות".
היכן/עם מי אתה מתאמנת?
"אני מתאמן עם אבא שלי (שהוא גם המאמן שלי) ברוב האימונים. עם קבוצת המאסטרס של מכבי חיפה בשחייה בבריכת הנבחרות של מכבי חיפה, שתומכים בי מאוד ומקלים עלי בשעות האימונים ובגמישות. בנוסף אני רץ בשטח עם הרץ האולימפי לשעבר, אגזה גואדה. לעיתים יוצא לי אף לרוץ לבד לפי תוכנית כתובה מראש. חלק גדול מהאימונים שלי הם אימונים משולבי ריצה ושחיית ים (מים פתוחים) בעיקר בחוף בת גלים".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים אתה מקדישה לספורט?
"אני מתאמן לרוב 6 ימים בשבוע כ-7 עד 8 יחידות אימון (יום שבת לרוב יום מנוחה מהאימונים ומהעבודה). מספר השעות השבועי ברוטו הן בין 10 ל-12 שעות אימון. משלב תרגילי כוח גמישות וחיזוקים קצרים מאוד, אבל כמעט בכל יום. מכיוון שאני עובד משרה מלאה בהייטק, אני מחויב ליעילות מרבית בתכנון הזמן ולדייק מאוד באימונים".
ספר על תחרויות שהשתתפת בהם?
"אני משתדל להשתתף בכמה שיותר תחרויות (בעיקר בליגה של שוונג במים פתוחים בארץ ובאליפויות המאסטרס בשחייה בווינגייט). אבל התחרויות הזכורות ביותר הן חד משמעית התחרויות הבינלאומיות. בשנת 2008 התחריתי בפעם הראשונה באליפות העולם באקווטלון ולקח לי 11 שנה לחזור לתחרויות בינלאומיות. ב-2019 הגעתי לאליפות אירופה באקווטלון וההתרגשות הכריעה אותי והגעתי במקום השישי בקבוצת הגיל שלי.
"בשנת 2021 זכיתי בפעם הראשונה באליפות העולם באקווטלון בספרד (גילאים 25-29). ההתרגשות של זכייה בפעם הראשונה זה משהו שאי אפשר להסביר במילים, זה היה בקורונה והיו המון הגבלות והתלבטנו האם כדאי לנסוע או לא, אבל בעזרת דחיפה מדהימה של רותם אשתי החלטנו בסוף לנסוע. שנה לאחר מכן נסעתי עם אבא שלי להתחרות באליפות העולם בברטיסלבה, אני הגעתי במקום הראשון בגיל והוא במקום השני. לחוות את זה ביחד אחרי שנים של אימונים היה עוצמתי ומרגש מאוד".
שיא אישי מיוחד?
"אליפות עולם באקווטלון 3 פעמים מקום 1 בקבוצת הגילאים שלי (2021, 2022, 2023)".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אהבה לספורט, הרצון להמשיך להגיע להישגים ולהראות דוגמה אישית בעתיד לדור הבא".
האם אתה מקפידה על תזונה נכונה?
"אני אוכל בעיקר אוכל ביתי ומקפיד על אכילה בזמנים מוסדרים במהלך היום ולא אוכל בין ארוחות. אין לי תזונה ספציפית, אני אוכל מה שאני אוהב, אבל הארוחה שאני הכי מחכה לה היא ביום שישי בבוקר, כל המשפחה הולכת לסבא שלי לאכול שקשוקה אחרי אימון משותף".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"ללא התמיכה של המשפחה לא הייתי מגיע לאף הישג. זה מתחיל מבניית תוכנית האימונים שאבא שלי מכין ועד תמיכה ועידוד של אמא שלי. וכמובן אי אפשר ללא התמיכה האינסופית וה(מאוד) מכילה של רותם אשתי הן בשגרת היום-יום והן בתחרויות שהיא לא תפספס. מבחינת שילוב עם קריירה הנושא החשוב ביותר הוא תכנון זמן, מכיוון שרוב העבודה שלי מתמקדת בעיקר עם ארה"ב, החצי השני של היום עמוס יותר, מה שהופך אימוני ערב לכמעט בלתי אפשריים ברוב השבוע ולכן אני לרוב מתאמן בבקרים".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"בפירוש על הפציעות".
ספרי סיפור בלתי נשכח?
"במרץ 2023, חודש וחצי לפני אליפות העולם באיביזה, נפצעתי בקרסול ולא יכולתי לרוץ. לאחר מספר שבועות ללא ריצה ניסיתי לחזור אך הכאבים לא פסקו. שבועיים לפני התחרות ואחרי התייעצות עם אורתופד ספורט הגענו למסקנה שאפשר לבצע הכנה בסיסית לתחרות על הפציעה ללא גרימת נזק ולהמשיך את הטיפול לאחר התחרות. התוכנית לתחרות הייתה לנסות לברוח כמה שיותר בשחייה ולשרוד בריצה, למזלי השחייה באותה תחרות הייתה קצת יותר ארוכה מהרגיל, מה שנתן לי יתרון משמעותי לריצה ומשם האדרנלין כבר המשיך את המומנטום ולבסוף סיימתי במקום הראשון בקבוצת הגיל שלי".