לכל ספורטאי השבוע של שוונג לחצו כאן
קובי פלד 40 נשוי ואב לשני ילדים מראש העין, עובד מערכות מידע
מטייל הרבה כבר מילדות | צילום: באדיבות קובי פלד
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"מילדות אני מטייל הרבה ואז התחלתי ריצה מהאימונים לקראת גיוס לקרבי ואז סגרו לי את החדר כושר מול הבית אז אמרתי אצא לרוץ בחוץ במקום. ריצה עם חבר ולבד מתחת לבית בשכונה. הייתי בהלם מהחבר שנרשם לחצי מרתון בתא, זה היה נשמע לי הזוי קיצונית ולאט לאט הגעתי גם לנפח הזה ועשיתי חצי בתל אביב ובסוף השנה כבר 4 מרתונים ברצף – אחד עצמאית ואחר כך טבריה, תל אביב וירושלים. ואז הבנתי שאפשר ומומלץ לחבר את הטיול שהייתי עושה במקביל לריצה ולצאת לרוץ בטבע. הזמנתי חברים והייתי יוצא על בסיס שבועי, ופתאום זה תפס".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"מתמיד אהבתי לטייל, לצעוד, ללכת, לרוץ, כל כך טבעי, פשוט קל ולא מצריך הפקה מיוחדת. אבל אף פעם לא ייחסתי לכך חשיבות או מחשבה, פשוט היה לי מאוד טבעי לצאת לטייל או לרוץ או לקפץ".
"אני אוהב לטפס על כל הר או גבעה שאני רואה" | צילום: באדיבות קובי פלד
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"ריצת הרים ללא ספק, לטפס על כל הר או גבעה שאני רואה, זה מדגדג לי, לא מסוגל להתאפק. בשנתיים האחרונות התחלתי שחייה בים שאני מאוד אוהב ולאחרונה נדלקתי על גלישה וחתירה בסאפ ואני משוגע על זה. אני רוכב מדי פעם על אופני הרים במסלולים טכניים, אבל טרם הצלחתי להתמכר. אבל אני תמיד מעדיף לרוץ על איזה הר לפני כל ספורט אחר".
היכן אתה מתאמן?
"בשגרה היומיומית כשצריכים להגיע לעבודה, אני לרוב מתאמן בחוף הים, שם אני יכול לרוץ ואז לקפוץ למים ולשלב כמה סוגי ספורט באותו הבוקר ומקלחת לעבודה. אבל כשאני לא ממהר לעבודה או בימי חופשה וספי שבוע, אני יוצא לריצה בכל פינה בארץ, מהצפון ועד הדרום, לריצות שטח. בחורף במדבר, בקיץ בצפון מעיינות, זה לרוב הסדר השנתי".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"אני לא מתאמן, אני רץ, שוחה, חותר בסאפ או גולש. אני פעיל ספורטיבית מאוד אך אני לא מתאמן, אני רץ. אוהב ליהנות בספורט שלי, אני אוהב את מה שאני עושה ועושה מה שאני אוהב. אני פעיל שישה ימים בשבוע במינימום, משתדל שבוקר אחד בשבוע אני אקום מאוחר יחסית, לא תמיד זה מצליח, לפעמים יש איזו ריצה שווה או גלים טובים בים ואני מוותר על השינה ויוצא גם ביום השביעי".
גם סאפ בא בחשבון | צילום: באדיבות קובי פלד
ספר על תחרויות שהשתתפת בהם?
"בתחילת הדרך רצתי בהרבה תחרויות, מאז הקוקו-טריפ יצאתי לדרך עצמאית ואני יוצר לעצמי ולחברים את הריצות במקומות מיוחדים בארץ. הרמנו כמה אולטרות בשבילי הארץ בהפקה שלא מביישת אף ארגון עסקי אחר. לפני כן, השתתפתי בכל המרוצים המוכרים. כל מרתוני ישראל שיש להציע, ירושלים, טבריה, תל אביב, ים המלח, התנ"ך – היה לי חשוב לסמן וי על כל מרתון שהיה קיים בזמנים ההם. כמו כן גם השתתפתי במרוצים של הר לעמק ותנ"ך תש"ח מספר שנים וגם בסובב עמק 33 במקצה ה-33 ק"מ הייתי מאוד בוסר ולא הבנתי מה הדבר הזה שנקרא ריצות שטח ותוך כדי הריצה היה לי ברור שאני שנה הבאה עושה שם 100 ק"מ. סיימתי את הריצה ורשמתי פוסט ששנה הבאה אני חוזר לשם לעשות את ה-100 ק"מ, לא ברור לי מה חשבתי לעצמי אבל זה היה ברור לי שזה זה כמו שהשמש זורחת בבוקר.
שיא אישי מיוחד.
"ההישג הכי גדול שלי מבחינתי זה לא מרוץ, אלא ריצה שעשיתי עם צמד חברים ושלל מתנדבים. רצנו 200 ק"מ בשטח ברציפות ללא הפסקה או שינה מדן עד נחל ציפורי. זה הגיע אחרי שרצנו 50 ק"מ יום אחרי יום. זה היה במרתון ת"א 2020 שהיה וירטואלי. יצאנו למרתון והוספנו עוד 8 ק"מ ולמחרת עוד 50 כהכנה. לאחר מכן יצאנו לטריפל, כל יום 60 ק"מ יום אחרי יום. פעמיים טיפסנו לירושלים 60 ק"מ, וביום האחרון שביל השרון. כל זה היה ההכנה בתקופה משוגעת לקראת ה-200 ק"מ".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אני פשוט קם, אין אופציה אחרת מבחינתי, אך אני תמיד קובע עם חברים, ככה אף פעם אי אפשר לבטל כי אני לא אבטל לחבר, לא משנה כמה חוסר חשק יהיה לי. אני אומר לכולם תמיד 'צאו לטבע, יפה שם', בסוף הריצה אתם תהיו בעננים".
האם את/ה מקפיד על תזונה נכונה?
"מקפיד לאכול טוב והרבה. אני לא אוכל הכי מוקפד אבל אני לא משתולל. אוכל זה אחד מהנאות החיים ואני אוהב ליהנות ולכן אני אוכל הכל מהכל, אבל משתדל לא להשתולל יותר מדי, לא תמיד זה מצליח לי".
קופץ על הזדמנות לרוץ בטבע | צילום: באדיבות קובי פלד
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"איזונים. צחקו עלי בפייס שהייתי רושם את זה רבות, אך זה תפס והרבה אנשים משתמשים ומחקים בזכות זה.
הסוד הוא כל הזמן להיות פעיל, לא לחזור הביתה לספה, או להימרח. לתכנן מבעוד מועד פעילויות לשבת, להגיע מהספורט, להתקלח ולצאת, לא לשבת ולא לנוח. זה לא קל ולא תמיד יש חשק כי בא לך לנוח אבל זה חובה. אתה את הספורט, הטיול, או הניקוי מוח שלך כבר עשית בבוקר, אבל המשפחה היתה בבית מהבוקר ומגיע להם גם את מה שחווית.
"דבר נוסף זה לוותר על משהו, כל אחד מה שהוא בוחר. אני לא רואה טלוויזיה בכלל וזה מפנה לי הרבה זמן. אני לא ישן מספיק, זה לא בריא ולא טוב אני יודע, אבל בשביל לבלוע את החיים צריך לשלם מחיר כלשהו".
על מה היית מוותר בספורט שלך.
"אימוני איכות, פחות מתחבר, או למשהו שלא זורם לי בטבעי. לעתים אני עושה אימוני איכות אבל לרוב פשוט מעדיף לצאת ולרוץ, כמה שיותר אבל ליהנות מהדרך, ליהנות מהאנשים, ליהנות מהטבע, פחות מהשעון. בכלל השעון אצלי מתפקד בתור מפה ומרחק בלבד, כל שאר הנתונים לא מעניינים אותי. דבר נוסף הוא ז'אנר שנכנס בשנתיים האחרונות של ריצה שחוזרת על עצמה ובעיקר ריצה בסיבובים, תחרויות שרצים על אותו עיגול מספר פעמים, לא מסוגל, זה ישר מחזיר אותי לצבא, כאילו מישהו 'מקדר' אותי, זה ישר משייך אותי כאילו זה עונש".
ספר סיפור בלתי נשכח?
"יש המון, אני משתדל ליצור חוויות כמה שיותר, לי ולאלו שמצטרפים אליי. אחד הזיכרונות הכי חזקים שמצחיקים אותי שזכורים לי, אינו קשור דווקא לספורט, אלא מהילדות, מהטיולים עם ההורים, שם התחילה הדרך למה שאני עושה היום וזה הקשר בעצם. אבא שלי לימד אותי להיכנס לכל מקור מים, לא משנה כמה קר או כמה לא מזמינים המים. היינו בטיול בכל חודש, לא היו מצלמות דיגיטליות, כל תמונה היה צריכים להנדס ולחשוב פעמיים על כל קליק. היינו בטיול בצפון, הגענו לאחד המפלים הגדולים, ורצינו להיכנס. לא היה בגדי – ים , כמובן שאבא שלי אמר לי שנכנסים בתחתונים. אבא שלי ביקש מאמא שלי שנשארה על הגדה, לצלם, היה קור כלבים. הוא אמר לה שתצלם אחרי שנכנס למים שלא יראו אותנו בתחתונים. אמא שלי קלילה כמו שתמיד היתה, לא הקשיבה לו וצילמה אותנו בכניסה למים, אני נקרע מצחוק מול המצלמה, אבא שלי בחצי סיבוב עם מבט של 'לאאאא' כמה צחקנו שם. זה לחלוטין קפיצה של 30 שנה קדימה שאי טובל בכל מקור מים שיש".
מי המודל לחיקוי שלך?
"אין לי אחד כזה, אני אוהב לקחת מכל אחד את ההשראה הקטנה שלו, אני איש של אנשים, אני אוהב לראות סיפורים וחוויות בפייס ובמציאות, מכל אחד אני לוקח את הדבר הקטן שלו ואני מנסה לחבר הכל ביחד בחיים שלי עד כמה שאני מצליח במסגרת כל אילוצי החיים".
תן טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"לא לשכוח את הדרך, הרבה מאיתנו רודפים אחרי המטרות והיעדים, עובדים כל כך קשה עד לאותו הרגע ולעתים שוכחים ליהנות בדרך לשם, לזכור שזה הדבר העיקר, זה החיים עצמם, כי בסוף מגיעה התחרות והיא נגמרת אחרי כמה שעות".
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"יש כמה על הפרק. יש אתגר ענק שכרגע דחפתי חזרה למגירה כי אני עדיין מפחד ממנו. אבל מתכנן 50 ק"מ בשביל שבניתי עם חבר, מאזור שילה ועד אריאל, מסלול שטח טכני בשומרון. והדבר הגדול הבא הוא סובב מכתש רמון 130 ק"מ ביומיים בסוף ינואר 2022".
