יניב קריספל, בן 39, גר בהרצליה, מהנדס תוכנה ומנהל פרויקטים במערכות מידע
"מאז שאני זוכר את עצמי אני בתנועה" | צילום: אלבום פרטי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"מאז שאני זוכר את עצמי אני בתנועה. כילד, רדפתי אחרי כדורים מכל הסוגים שיחקתי כדורסל, כדורגל, טניס וטניס שולחן בשכונה בקרית גת. בשירות הצבאי כלוחם ומפקד בחטיבת הנח"ל, נחשפתי לריצה והתאהבתי".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"בריצה יש משהו מיוחד שאין בשום ספורט אחר. הריצה היא הפסיכולוגית הפרטית שלי ובמהלכה אנחנו עוברים יחד מלא חוויות, מריץ מחשבות מכל הסוגים, מפיק לקחים מאתמול, מסדר לי את היום הקרוב ומתכנן תכניות לעתיד. היא מביאה את הגוף והנפש לפרוץ גבולות שלא דמיינתם שקיימים, מחברת אותי לאנשים חדשים ופותחת בפני דלתות בתחומים רבים. היופי הגדול הוא שאני יכול להשתמש בה מתי וכמעט כמה שאני רוצה".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"אני אוהב כמעט את כל ענפי הספורט, אבל ריצה, אין עליה בעולם. סקרנותי ואהבתי לריצה הביא אותי לפני שנתיים לבצע קורס מאמני ריצות ארוכות ב'קמפוס שיאים' וכך אני מצליח לעזור בעיקר לחברים להידבק באורח החיים הספורטיבי ובספורט הנפלא הזה".
מהווה מודל השראה לבנותיו | צילום: אלבום פרטי
היכן אתה מתאמן?
"שנים רבות רצתי במסגרת לא מסודרת ובשנתיים האחרונות אני מתאמן בקבוצת 'רצי רמת השרון' תחת שרביטה של הרצה האולימפית והמאמנת זהבה שמואלי. הקבוצה היא משפחה חזקה גדולה ומגובשת מאוד, חברים יקרים שאיתם אני מבלה שעות ארוכות וטובות בכל התנאים: בחום, בקור, בגשם ובחושך מחזקים ומחבקים אחד את השני בטח בריצה ובחיים בכלל. בזכות 'להקת האריות' של זהבה, עשיתי קפיצה אדירה ביכולת שלי בכל המרחקים עד מרתון".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"אתאר זאת בשאלה נפוצה שרבים מהסובבים שלי משתמשים בה לא מעט: 'רגע, הבוקר עוד פעם התאמנת? אבל אתמול בערב ראיתי אותך על בגדי ספורט'. האימונים הם חלק בלתי נפרד משגרת חיי ואין יום שאני לא מתאמן, במסגרת תכנית האימונים. חלק מהריצות קלות וחלקן עצימות, אני מקדיש כ-10 שעות שבועיות לריצה, נטו, ועוד כ-4 שעות לחיזוקים וגמישות".
ספר על תחרויות שהשתתפת בהן?
"אני משתתף בהרבה תחרויות במהלך עונת המרוצים חלקן תחרויות מטרה, חלקן חוויה וחלקן לנפש. אחת מהחוויות הגדולות, היו לי השנה בזלצבורג, אוסטריה. היתה לי הזכות לצאת עם משלחת של הפועל, ליגת רצים בעבודה, לאליפות אירופה למקומות עבודה, מיני אולימפיאדה מאורגנת כמו שרק האוסטרים יודעים לארגן. יחד עם אלפי ספורטאים מכ-25 מדינות, שם התחריתי בשני מקצים, 5,000 מטר ו-5 ק"מ כביש. אמנם חזרתי ארצה ללא מדליה כיוון שהגעתי פעמים מקום רביעי, אבל טעון באנרגיות גבוהות ומלא כוחות להתחיל עונה חדשה ומלאת אתגרים".
"המטרה הבאה מרוץ אייל" | צילום: אלבום פרטי
שיא אישי מיוחד.
"השיא האישי שלי הוא במרתון הכי איטי שרצתי, בתחרות קשה ומלמדת שהיתה לי, מרתון במקצה השלשות המלא בישראמן 2017 באילת. חבר שרוכב זרק רעיון לאוויר ואני הרפתקן מצוי נעניתי בחיוב. התכוננתי, התרגשתי וחששתי מהמסלול הקשוח והמאתגר, זינקתי בשעות הצהריים עם תמיכה ודחיפה של המשפחה והחברים. בהיסח דעת של שנייה לכיוון הנוף המהפנט של מפרץ אילת, בק"מ החמישי סובבתי את הקרסול. שמעתי קליק אחד קטן. למה שזה יעצור אותי מלהמשיך? עד לחצי המרחק עוד היה אפשר לקרוא למה שהיה שם ריצה, בחצי השני היה כבר מדובר במשהו אחר לגמרי. מלחמת נחישות אולי מהולה בטיפשות של הליכה וריצה, ריצה והליכה וכל הדרך מחזיקה אותי המחשבה: איך אני מגיע לקו הסיום ופוגש שם את הבנות היקרות שלי שממתינות גאות ומתרגשות שאבא שלהן יסיים את האתגר שהוא העמיד בפניו. וזה קרה, הן היו שם מתרגשות וכך גם אני. הבנתי שזה השיא האישי שלי זמן רב אחרי התחרות, כשהבנות שלי נתקלות בקושי בחייהן, בכל תחום שהוא, הן מתסכלות עליי ואומרות לי: 'אבא, גם לך היה קשה מאוד בתחרות באילת ואפילו שכאבה לך הרגל לא ויתרת והצלחת להגיע לקו הסיום'. זה השיא המיוחד שלי".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"את המוטיבציה אני שואב דווקא בתקופות בהן אני לא רץ ותמיד יש כאלה לכל אחד מאיתנו, אם זה בגלל פציעה מטרידה או פגרה יזומה. רק אז אני מבין הכי טוב למה אני קם להתאמן כל בוקר, גם אם זה אחרי יום עמוס נטול שעות שינה או סתם בוקר גשום. כשאני לא מתאמן, היום שלי נראה אחרת, האנרגיה שלי אחרת, מצב הרוח שלי אחר ורואים זאת מיד, בשנייה הראשונה, בקפה של הבוקר במטבחון שבמשרד, 'קריספל, למה אתה נראה מעוך? לא רצת הבוקר?
ההתמדה הזאת והאנרגיה שהיא מביאה, היא המוטיבציה שלי. תנסו את זה".
האם אתה מקפיד על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"תזונה זה נושא מעניין שלא הייתי מגדיר את עצמי חזק בו. אני אוכל מגוון ומסודר ולא מוותר אף בוקר על דייסת שיבולת שועל עם פינוקים כמו אגוזים, דבש, זרעי צ'יה וכדומה. פעמיים ביום מתפנק עם חליטת כורכום טבעית שאבי העוסק ברפואה אלטרנטיבית רוקח לי. מצד שני, אני גם לא מוותר על אף חטיף, כאשר המועדף עלי הוא מיקס במבה ביסלי, שוקולד או פיצה שנמצאים בסביבתי".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"אני לא חושב שיש כאן סוד, בסוף אנחנו מתמידים במקומות שעושים לנו הכי טוב וכשאני מרגיש טוב אז הקריירה והספורט והמשפחה נראים הכי טוב שאפשר . המשפחה היא הכוח והתמיכה הכי גדולה שלי, הם נמצאים שם בשבילי ובשביל הבנות שלי תמיד כשאני צריך גם אם זה אומר להגיע אליי בשעות מוזרות כדי שאצליח לצאת לאימון או תחרות חשובה ומלווים אותי על המסלולים בכל הארץ. אחרי כל זה, אבא שלי דואג תמיד לחבר אותי בחזרה ולהחזיר את הגוף, השרירים והנפש למקום הכי חזק שיש".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"תמיד בסוף אימון חזק אני מוותר מראש על האימון הבא ומצהיר בפני זהבה: 'זהו זהבוש, זו פעם אחרונה שאני מגיע לאימונים', אבל כמובן שלא עובר חצי יום וכבר מתחיל לדגדג לי באצבעות הרגליים ומת כבר שיתחיל החימום של האימון הבא".
מי המודל לחיקוי שלך?
"ההורים שלי הם המודל לחיקוי שלי, ההצלחות, השיאים , ההתמדה, הסבלנות, הכוח והנתינה כולם מגיעים משם".
תן טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"תעזו , כי המעז מנצח".
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"מטרה לטווח הקרוב היא מרוץ אייל, מדובר לדעתי במרוץ המושקע והמאתגר של ישראל לזכרו של אייל שמואלי ומרוץ הבית של 'רצי רמת השרון'. אני מתאמן קשה כדי להצליח לשטח את ה'עלייה' המפורסמת. מטרה לטווח הארוך – מרתון וינה, אפריל 2020. עומדת בפני תקופת אימונים עמוסה ומאתגרת ואת תוצאת הסיום החלומית אקבע יחד עם המאמנת שלי אחרי החצאים בטבריה ובתל אביב. לקינוח העונה, אליפות העולם למקומות עבודה באתונה, יוני 2020 . מקווה מאוד לספק תוצאות חזקות גם השנה ולזכות לייצג את ישראל באליפות העולם".
להרשמה לחצו כאן
