לכל ספורטאי השבוע לחצו כאן

זאב ינאי, 37, הרצליה, יועץ תקשורת ומנהל משברים, בעלים של משרד יחסי ציבור

"כשאני רואה טיפות ראשונות יש לי דחף בלתי נשלט לרוץ" | צילום: אלבום פרטי

איך נכנסת לראשונה לספורט?
"התאהבתי בריצה בכיתה ד'. החורף הגיע ויצאתי לטייל בפרדסים של רעננה. כשהגשם החל, במקום לחזור הביתה הרמתי את הקפוצ'ון והתחלתי לרוץ במטעים. מאז אני לא יכול להתאפק. כשאני מרגיש טיפות ראשונות או מריח גשם, יש לי דחף בלתי נשלט לרוץ".

למה בחרת דווקא בריצה?
"ספורט, ריצה, אופניים או קייאקים, הם עבורי טיול בטבע בקצב גבוה. הדרך לגלות מקומות תוך כדי שאתה מגלה מה הגבולות שלך. הריצה היא הענף הכי נגיש בספורט מבחינת ציוד ומבחינת הכנה לפעילות. תתלבש וצא לרוץ. מאוד פשוט".

מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"ריצה. ללא ספק".

היכן אה מתאמן?
"כבר שנתיים וחצי אני מתאמן בקבוצת 'תל אביב 100' אצל המאמן מישאל דגן, מאמן שהוא נכס. במשך שנים רצתי לבד, עד שהתחלתי לסבול מפציעות חוזרות. חיפשתי מאמן שיעזור לי ליהנות מהריצה ולהיפטר מהפציעות. מישאל הוא מאמן מעולה למרחקים ארוכים. אבל יותר מזה הוא ידע לבנות קהילה סביבו. אנשים שמתאמנים שנים ביחד ושמחפשים את הקרבה שנוצרה שם. אלה אנשים שהפכו לחברים גם מעבר לשעות של הזעה משותפת על האספלט או בשבילים. מעבר לזה, כשאני במרתון בחו"ל והמאמן כותב לי אימייל ארוך, מתקשר אליי ויחד עם כל הקבוצה עוקב אחריי במשך שלוש וחצי שעות, אני מרגיש את המחויבות שלו אליי ואת האהבה שלו למקצוע".

"קיבלתי שיחת טלפון מירושלים לאוסלו כשעל הצד השני של הקו מירי רגב" | צילום: אלבום פרטי

כמה אימונים אתה מקדיש בשבוע לספורט?
"בתקופה רגועה אני משתדל לרוץ ארבע פעמים בשבוע ובין 50-60 ק"מ. אבל, בינינו, יש עוד 50 ק"מ שאני רץ אחרי שני הילדים שלי בבית ובגינה מחוץ לשעות האימון".

ספר על תחרויות שהשתתפת בהם?
"המרתון הראשון היה בטבריה 2016. חוויה ראשונית שנצרבה כהישג ענק עם קצת פוסט טראומה. עמדתי שם על קו הזינוק במבול שלא הפסיק ליותר משלושים שניות במשך כל זמן המרתון. אני ספוג מים בתוך שקית ניילון ואומר לעצמי שאני עכשיו צריך להחליט. או שאני מזנק מבואס, או שאני אומר שאני שם קצוץ על השיטפון שהציף את המסלול, ושהתאמנתי ליום הזה חצי שנה ועכשיו אני הולך ליהנות מהמרוץ. התנאים היו קשים, אבל הייתי כל כך מאושר מזה שאני סוף סוף רץ את המרתון הראשון שלי ואנשים סיפרו לי שלא הפסקתי לחייך כל הריצה. התיקון של האירוע היה במרתון באוסלו בספטמבר האחרון. שם רצתי במסגרת משלחת עיתונאים שהובלתי כיועץ התקשורת של שגרירות נורווגיה. הזיכרון של טבריה גרם לי לרעוד עד לקו הזינוק. אבל ידעתי שאני מוכן וזינקתי לדרך. שברתי את השיא הקודם שלי ב-15 דקות, וקברתי את השדים של טבריה".

שיא אישי מיוחד.
"אני ספורטאי חובב כמו מרבית הגולשים כאן בשוונג. התחרות שלי היא בעיקר מול עצמי. כל פעם שאני רץ מסלול שלא חשבתי שאני יכול לרוץ, מרחק חדש, תוצאה טובה יותר – אני רושם הישג".

"התחרות שלי היא בעיקר מול עצמי" | צילום: אלבום פרטי

מה גורם מוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"לשבור את השיא האחרון שלי, להנות מהדרך ולשמוע איזה ספר קולי טוב על הדרך".

האם אתה מקפיד על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"לפני שנה עברתי לתזונה פליאוליתית. במשך תקופה ארוכה לא הבנתי למה אני רץ 80 ק"מ בשבוע, אוכל כמו שצריך ועדיין רמת האנרגיה שלי ירודה ואני לא יורד למשקל שאני רוצה. ברגע שחתכתי את הדגנים והסוכרים החיים שלי השתנו. הביצועים ורמות האנרגיה קפצו בחדות והפכתי להיות אדם שנהנה מהאוכל ומהספורט שלו".

מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"אי אפשר לעשות ספורט בלי התמיכה המשפחתית. עודדו את המשפחה שלכם למצוא את הרעל שלהם, כדי שיהיה להם טוב וכדי שיבינו למה לך טוב כל-כך. בנוסף, מרתון הוא חוויה חינוכית לילדים. הם לומדים על הצבה של יעדים ועל הדרך בה כובשים אותם. תהפכו את התהליך הזה לאירוע לימודי מתמשך שמשלב את המשפחה ותראו איך זה מעצים. בזכות זה הילדים שלי לוחצים עליי לקחת אותם לרוץ מרתון. אז התחלנו לעשות ביחד מרוצי ילדים, ועוד ועוד ילדים מהשכונה חברו יחד".

על מה היית מוותר בספורט שלך?
"ההשכמה המוקדמת. אנחנו חיים בארץ חמה שלא מאפשרת לנו לרוץ בשעות היום. אפשר למצוא עונג בריצה שמתחילה בשלוש בבוקר, אבל הלוואי שמזג האוויר פה היה מאפשר לצאת לריצה בשבע".

"ספורט הוא אמנות ההקשבה" | צילום: שי בן נפתלי

סיפור בלתי נשכח?
"סיימתי את מרתון אוסלו ורציתי להעלות משהו לפייסבוק שיסכם את החווייה. חיטטתי באתר המרוץ וגיליתי שאני הישראלי היחיד במקצה. אז העליתי לפייסבוק שלאור העובדה הזו, אני גם הספורטאי הישראלי הבכיר בנורבגיה, ואני מצפה לשיחה משרת הספורט. כיועץ תקשורת מרבית האנשים בפייסבוק הם מהתקשורת ומהפוליטיקה, הפוסט הגיע לשרה ואכן קיבלתי שיחת טלפון מירושלים לאוסלו כשעל הצד השני של הקו מירי רגב. מבחינתי זה כבוד לספורטאים החובבים שמייצגים את המדינה ומביאים לה כבוד".

מי המודל לחיקוי שלך?
"סבא שלי. שנאלץ לעשות מרחק של אולטרות בהונגריה בשלג באיומי רובה. שלא נשבר מהמרחק המטורף. שחייו היו תלויים בספרינטים כשחי עם הפרטיזנים. שחי על הרגליים מספיק זמן כדי לראות את המלחמה הזו עוברת. מספיק זמן כדי ללמד אותי להתאהב בריצה בשדות. עבורו כל פעם שהייתי רץ בנעורי באיזור געש, הייתי מוצא שיח פפריקה סודי ומביא לו תיק מלא בפלפלים".

טיפ לספורטאים?
"ספורט הוא אמנות ההקשבה. הקשיבו לסביבה החיצונית, והאימון יהיה יותר מהנה ובטוח. הקשיבו לסביבה הפנימית שלכם והאימון יהפוך לזמן האיכות הכי חשוב שיש לכם עם עצמכם".

מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"עכשיו אני ממוקד בלאמן את שני הקטנים שהתחילו לרוץ איתי השנה. את השיאים הבאים הם ישברו ואני אלווה".

לכל ספורטאי השבוע לחצו כאן

אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל [email protected] לדגנית לקבלת שאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע