דגן הלוי, 43, נשוי+3, גר בתל אביב, מנכ"ל אלעד מערכות
ספורטאי השבוע דגן הלוי שחיין במים פתוחים | צילום: ג'קי סלע
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"הספורט שלי הוא שחייה בבריכה ובמים פתוחים. אני משקיע בספורט הזה לא מעט זמן ומאמץ. לפעמים אני מתחרה במשחים של מים פתוחים, בעיקר מקצים של 3 ו 5 ק"מ". התחלתי לשחות בגיל 25, בבריכה בירושלים משום שרציתי להיכנס לכושר. אח שלי היה המציל בבריכה ולמדתי ממנו חתירה והתחלתי בקטן".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"לא ממש בחרתי בספורט הזה, התגלגלתי אליו, או יותר נכון זרמתי אליו. בדיעבד אני יכול להגיד שאני אוהב אותו מאוד בגלל הרוגע והריכוז שמשלבים בו, למרות המאמץ. בגלל שפחות נפצעים בספורט הזה ואין צורך להתעסק עם ציוד מורכב ובגלל השמש, הים והחברים".
היכן אתה מתאמן?
"אני מתאמן בבריכה של האוניברסיטה העברית עם קבוצת חברים לא רשמית שנקראת 'כרישי נווה שרת' (זכר לבריכה הקודמת) בעונות הנוחות (לא בשיא החורף והקיץ), כשהים חלק אנחנו שוחים בחוף הצוק, עד המזח וחזרה. כמה פעמים בשנה אנחנו נוסעים לחופשת שחייה באילת או בחו"ל או בגולן".
כמה אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"בימי שני, רביעי, שישי ושבת. בבקרים. אימון של בין 3 ל 4 ק"מ".
"הספורט עושה אותי שמח" | צילום: ג'קי סלע
ספר על תחרויות שהשתתפת בהם?
"אני משתתף כמה פעמים בשנה במשחים המתקיימים בחופי הארץ, בים תיכון, בדרך כלל במקצים של 3 או 5 ק"מ. אני אוהב במיוחד את משחה מעגן מיכאל. פעם בשנה אני משתדל לשחות במשחה 10 ק"מ שיש ל-TI באילת או במשחה הים האדום".
שיא אישי מיוחד.
"אין לי שיא אישי מיוחד שאני גאה בו. בים, אם אני תופס דרפטינג טוב אני מסיים משחה של 3 ק"מ ב-42-43 דקות ומשחה של 5 ק"מ ב-70-75 דק'. אני מעדיף שחיית בריכה וספרינטים קצרים, בכל הסגנונות".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אני אוהב את המים. לא יכול בלי זה. אם אני מתחיל יום העבודה עם כמה גרגרי חול בתחתונים, אז כל היום מרגיש קצת כמו חופשה".
האם את/ה מקפיד/ה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"לא ממש… בעשור הבא".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"הספורט עושה אותי שמח יותר, חד ואנרגטי ומשפיע לטובה על יתר תחומי החיים".
"אני אוהב השחייה בזכות הרוגע והריכוז שבו". דגן הלוי | צילום: ג'קי סלע
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"מדוזות".
ספר סיפור בלתי נשכח?
"במקום סיפור אתאר תמונה, לפני כמה שבועות באילת. נכנסנו לים שכולו 'מרק מדוזות' אחד גדול. אנחנו אנשים אופטימיים, לכן האמנו שהנחיל יעבור עוד כמה מאות מטרים. אבל עברו עוד כמה מאות מטרים ועוד כמה מאות מטרים וכלום. אי אפשר היה לנשום בלי שתיכנס לך מדוזה לפה. הדרך חזרה היתה אחד הסיוטים היותר גדולים שהיו לי בתחום".
מי המודל לחיקוי שלך?
"יש לי לא מעט. אני מעריץ את האהבה של זהר רימון למים ולים, איילת נגלי היא שחיינית שהייתי רוצה להיות מהיר כמוה, ערן תיבון הוא האלוף הנצחי שלא מציית לחוקי הטבע, הגיל או בני האנוש. הוא מצטרף חדש לקבוצה שלנו ומודל חדש לחיקוי עבורי. הוא פשוט לא מתעייף אף פעם".
תן טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"עברו לאימוני בוקר. השינוי עזר לי להפוך את הספורט לשגרת חיים ולהתמיד בו, ללא קשר ליתר המחויבויות של היום".
המלצה על ספר שנתן לך השראה?
"הספר 'הוא חזר', רומן מאת טימור ורמש".
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"עוד לא החלטתי… גם ככה אנחנו רק בתחילת הקיץ".
