ספורטאי השבוע של שוונג || דב תמרקין

הוא גילה את הריצה רק בגיל 54, אך מאז התאהב, הפך למרתוניסט ומגייס כספים עבור "גדולים מהחיים" כחלק מנבחרת טאף מאדרס. וגם: סיורי ריצה, סיפור בלתי נשכח ממרתון טבריה ומה נותן לו מוטיבציה?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
דב תמרקין | צילום: פרטי

לכל ספורטאי וספורטאיות השבוע של שוונג

איך נכנסת לראשונה לספורט?
"נכנסתי לספורט בשלב מאוחר – ממש מאוחר של חיי. אני היום בן 69 והמרוץ הראשון שלי, למרחק 5 ק"מ בלבד, היה בשנת 2009, בדיוק לפני 15 שנים, כלומר, בגיל 54. אני ד"ר לכימיה, יזם ומפתח תרופות. כל חיי הבוגרים עד גיל 54, כולל ימי האוניברסיטה העליזים, לימודי כימיה מתואר ראשון עד שלישי, העבודה בתעשיית הביוטכנולוגיה, בתחילה כשכיר ואחר כך כיזם, היו כל כך תובעניים ששקעתי בהם והתעלמתי מהדבר החשוב ביותר – הבריאות שלי. ואז בא המהפך. גיליתי את הריצה, והיא הפכה לכוח הדחף של חיי. כל צעד נתן לי הרגשה של עוצמה פנימית ובריאות, ואכן זה קרה. התחזקתי, לימדתי את הגוף לרוץ מרחקים ארוכים, 10 ק"מ, אינסוף חצי מרתונים, ומרתון אחד. לאחר שפרשתי מעולם הביוטק, למדתי הוראת דרך ומאז אני מוביל סיורי ריצה והליכה באזורים כמו: ת"א, יפו, ירושלים, בני ברק ועוד. בנוסף אני סטודנט ללימודי דוקטורט בהיסטוריה ועוסק במחקר של כיפת הסלע בירושלים ובאדריכלות עתיקה".

למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"זו הייתה אהבה ממבט ראשון – התאהבתי בריצה! ריצת כביש עם העוצמה שבה וריצות שטח עם העוצמה של הטבע סביבי".

מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"האמת, שאני איש של ספורט אחד – ריצה. עדיין לא התחברתי לספורט אחר, ונראה לי שכך יישאר. בשבילי יש פן נוסף: בסיורי הריצה שאני מוביל ומדריך, משתתפים חבר'ה שאוהבים לרוץ ובו בזמן נהנים מחוויית הטיול, בו עוצרים בתחנות, רואים אתרים מעניינים ושומעים הסבר. סיורי הריצה הם מוקד הנאה בלתי רגיל בשבילי".

דב תמרקין | צילום: ג'וש אליפז

היכן/עם מי אתה מתאמן?
"התמזל מזלי ואני חבר בנבחרת Tough Mudders למען 'גדולים מהחיים', שהיא קבוצה נפלאה של רצים שמתמסרים לשתי מטרות בו זמנית – אימוני ריצה וכוח. ביחד אנחנו מתאמנים שלוש פעמים בשבוע, על כביש ובשטח, ובכל מזג אוויר. היעד שלנו הוא מרוץ מכשולים קשוח בשם Spartan אותו נעשה השנה בספרד. במקביל לאימונים אנו מחויבים לגיוס תרומות להקמת גני חלומות – גני ילדים טיפוליים וסטריליים לילדים המחלימים מסרטן, המוקמים ביוזמת עמותת 'גדולים מהחיים'. בישראל פועלים כיום שני גנים כאלו – בכפר אז"ר ובב"ש, וכיום אנו מגייסים לגן שלישי בירושלים, אשר אבן הפינה שלו הונחה לאחרונה ולאחריו יוקם גן בחיפה. עד כה גייסה הנבחרת בעשר שנות פעילותה כ-15 מיליון ש"ח להקמת גנים אלו. הגן בב"ש מומן ברובו על ידי פעילות הנבחרת. הסלוגן שלנו – לא נפסיק לרוץ עד אשר לכל ילד וילדה בישראל שזקוק/ה לכך יהיה גן חלומות ללכת אליו".

"לאחר שעשיתי בשנה שעברה את מרוץ המכשולים ספרטן באנדורה במקצה ה-Super, השנה נעשה את מקצה ה-Beast, שזה 26 ק"מ ריצה בשטח, 2,000 מטר או יותר עלייה, ועשרות מכשולים. אנו מתאמנים במרץ, משתתפים במרוצי שטח ומצפים בחוסר סבלנות ל"דבר האמיתי" שיקרה בחודש מאי. חוץ מזה, כשנחה עלי הרוח אני יוצא פעם או פעמיים בשבוע לריצה סולו על טיילת החוף של תל אביב – אני עם עצמי והמחשבות שלי".

כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"אני מתאמן יומיים – כן, יום לא, כלומר 4 או 5 פעמים בשבוע, וגומא משהו כמו 40-50 ק"מ, או יותר אם יש מרוץ באותו השבוע.

דב תמרקין בספרטן אנדורה 2024 | צילום: גילי חנוך

ספר על תחרויות שהשתתפת בהן?
"השתתפתי בהמון מרוצים, במיוחד חצאי-מרתונים. המרוץ שאהבתי יותר מכל כבר לא אפשרי. זה היה חצי מרתון עין גדי, בו נעים בנוף המדברי לכיוון מצדה, וכשמתקרבים אליה, והיא מתקרבת בחזרה, הלב מתמלא תחושת הוד והדר, ואפילו קצת קדושה. היום מרוץ זה כבר לא קיים, כי במקום הכביש יש בולענים".

שיא אישי מיוחד?
"שיא שאינו בהכרח ספורטיבי, אבל קשור קשר הדוק לספורט: בשנה שעברה גייסתי תרומות בהיקף של למעלה מ- 150 אלף שקל עבור גן החלומות".

מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"בדרך כלל אני לא צריך זריקות מוטיבציה כדי לרוץ, ובכל זאת, החברות בנבחרת טאף מאדרס, והידיעה שאני רץ עם האנשים הכי טובים שאפשר קוראת לי לא להפסיד שום אימון".

האם אתה מקפיד על תזונה נכונה?
"משתדל, וכמו כולם חוטא פה ושם".

מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"כשאני משלב בסיורי הריצה שלי בין אהבתי לריצה, הכיף שלי ללמוד היסטוריה וסיפורים של מקומות ולהעביר את הידע הזה לאחרים, ובין הדוקטורט שלי – זהו שילוב מושלם. יותר מכך, הרעיונות הטובים ביותר שלי הופיעו, וממשיכים להופיע תוך כדי ריצה. לגבי המשפחה – אני נשוי באושר + 3 ילדים + 4 נכדים, ויש לי מזל שכל אלה, ובמיוחד אשתי מבינים את התחביב המטורלל הזה שלי".

דב תמרקין מוביל סיור ריצה בתל אביב יפו | צילום: פרטי

על מה היית מוותר בספורט שלך?
"פציעות. שלא נדע. כרגע הכל בסדר ואני בכושר לא רע – לאחרונה סיימתי את חצי מרתון טבריה וממשיך להתאמן. אז רק מקווה לשמור על הבריאות".

ספר סיפור בלתי נשכח
"מרתון טבריה של שנת 2016 היה מיוחד במינו בשבילי. גשם שוטף ירד כל הדרך, שלוליות עד הקרסוליים, ועדיין, 2,500 הרצים, ואני ביניהם, עשינו זאת. ברור מאליו שלא הגעתי ראשון, כי אני אחד מהאיטיים שברצים, אבל החוויה של ההתגברות על האתגר המוזר הזה הייתה שיא עצום בשבילי".

מי המודל לחיקוי שלך?
"מודל החיקוי שלי דווקא לא בא מתחום הספורט. אלה הסבים והסבתות שלי, שהגיעו לארץ לפני מאה שנים כחלוצים, בנו את הארץ, ולחמו להקמת המדינה. מהם שאבתי את הדחף ליזום ולתרום, ולא לוותר. אין לי ספק שגם יכולת ההתמדה בספורט, ובמיוחד בריצה למרחקים היא חלק מהירושה הזאת".

סיור של דב תמרקין בעיר העתיקה בירושלים | צילום: פרטי

המלצה על ספר/סרט שנתן לך השראה?
"גם כאן, מקור ההשראה שלי אינו בא ישירות מעולם הספורט. זהו ספר השירים של אלכסנדר פן "רחוב העצב החד-סטרי", ובאחד משיריו – ציטוט שזיהיתי מזמן ואני משנן לעצמי כל יום:
אני רוצה להיות ישני בכל שניה,
כי אין זמני ניתן לי באשראי בלא קצב ומשורה,
שלי הוא – כל עוד אני עומס על מחוגי ליבו
משא רצונותיי וחשקי הנהפכים לקודש קודשים…
…אני רוצה להיות ישני, ואם חסר לי זמן
אני שוכב שלשום וקם אתמול כדי היום
לצקת ולעצב פני המחר, כי המחר אינו יליד מחר אף פעם,
הוא בן האתמולים ושלשומים, דו קרב סורר ביני לבין הזמן…"

"והריצה, כמו כל דבר בחיי – היא "דו קרב סורר ביני לבין הזמן"




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אין יום שאני לא מודה על הזכות להמשיך לעשות את הספורט הזה, בגיל שלי וברמה הזאת. מוקיר את ההזדמנות, לעמוד על קו הזינוק, מול הטובים ביותר בארץ". הטריאתלט דן אלתרמן אחרי הניצחון בצ'אלנג' ישראמן




מזג אוויר ותחזית ים