גיא שגיב, 21, ספורטאי מצטיין בצה"ל, רוכב מקצועי בקבוצת סייקלינג אקדמי
"אני אוהב את האדרנלין, את האופניים, אוהב את המהירות" | צילום: מוטי פישביין סייקלינג אקדמי
מקום מגורים: גבעת ניל"י
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"כמעט כמו כל ילד בבית ספר יסודי, הייתי בחוג כדורגל. אופניים היו עבורי תחביב של אחרי הצהריים עם חברים במושב. תמיד הייתי הכי טוב באופניים אבל לא חשבתי על זה בצורה רצינית, עד שאבא שלי התחיל לרכוב על אופניים בקבוצה ולקח אותי איתו פעמיים בשבוע. לאט לאט התחלתי להשתפר, נפתח חוג אופניים במועצה ועזבתי את הכדורגל. בגלל שאני מאד תחרותי בטבע שלי, חיפשתי את הדבר הבא, תחרויות. עזבתי את החוג והצטרפתי לקבוצה תחרותית, מועדון הרכיבה CCC. אחרי כמה חודשים התחלתי להתחרות, להשתפר, לנצח מרוצים ובשלב מאוחר יותר גם לרכוב ולהתחרות על אופני כביש".
"השיא האישי שלי הוא אליפות ישראל פעם שנייה ברציפות" | צילום:מוטי פישביין סייקלינג אקדמי
למה בחרת דווקא בספורט זה?
"כילד תמיד נמשכתי לדברים מכניים כמו נהיגה. אני חושב שאופניים זה השילוב המנצח של השניים. אני אוהב את האדרנלין, את האופניים, אוהב את המהירות".
ענף הספורט האהוב עלייך?
"אז כמובן שאופניים. הספורט הכי קשה, אתגרי והכי אכזרי שיש. בזה אין לי ספק. אבל בגלל זה אני אוהב אותו".
"השתתפתי בהרבה תחרויות אופניים מאד יוקרתיות ונחשבות" | צילום: Veloimages
היכן מתאמן?
"זה תלוי איפה אני נמצא בעולם. בתקופות שאני בארץ, אני מאד אוהב את אזור הבית שלי, גבעת עדה, עין השופט, ג׳וערה, בית אורן, נשר, זיכרון ועוד. בדרך כלל האימונים העצימים והקשים הם לבד, יש את המספרים שלי, וואטים, אני צריך להיות בטווח שלהם במהלך האימון והאינטרוואלים אם יש. את אימוני הנפח הארוכים והאימונים הקלים אני משתדל להעביר עם חברה שלי או עם חברים אחרים".
כמה שעות שבועיות אתה מקדיש לספורט?
"שבוע ממוצע יוצא בסביבות 25 שעות שבועיות. שבוע קשה מאד יכול לעבור את ה-30 שעות ושבוע קל מאד יכול לצאת מתחת ל-20. מאד תלוי בתקופה של העונה ובמרוצים הבאים."
"בזינוק תקפתי ויצרתי את הבריחה של אותו היום, ביחד עם חברי לקבוצה גיום בויוון" | צילום: Veloimages
תחרויות שהשתתפת?
"השתתפתי בהרבה תחרויות אופניים מאד יוקרתיות ונחשבות, התחרויות הבולטות הן: אליפות העולם בנוער שהתקיימה בהולנד, סבב ניישן קאפ שהתקיים בהולנד, בלגיה וצרפת, טור ברלין עד גיל 23, אליפות אירופה עד גיל 23, שהתקיימה באסטוניה, הטור של קולורדו בארה״ב, טור קופי ברטאלי באיטליה, הטור של קרואטיה, הטור של אזרבייז׳אן ועוד".
שיא אישי.
"השיא האישי שלי הוא אליפות ישראל פעם שנייה ברציפות, השנה, על אותו מסלול כמו שנה שעברה, המסלול המיתולוגי של בית גוברין. ההישג המשמעותי שלי היה בטור של קרואטיה השנה, כשיומיים לפני הטור, בתחרות מאד גדולה בצרפת, התרסקתי אחרי 3 ק"מ אל תוך המרוץ ונאלצתי לפרוש. ההשתתפות שלי בקרואטיה היתה בסימן שאלה ולמרות הכל זינקתי. ממש בזינוק תקפתי ויצרתי את הבריחה של אותו היום, ביחד עם חברי לקבוצה גיום בויוון ,אלוף קנדה לשעבר ועוד שני רוכבים. הובלנו את הקטע שאורכו היה 235 ק״מ עד שגיום התקיף שוב 25 ק״מ לסיום השלב ונתפס 3 ק״מ לסיום. זה היה יום מאד משמעותי וחשוב בשבילי ובשביל הקבוצה."
"אני נזכר לאן אני שואף להגיע, מהן המטרת שלי ומה אני צריך לעשות" | צילום: Veloimages
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אני נזכר לאן אני שואף להגיע, מהן המטרת שלי ומה אני צריך לעשות כל הזמן כדי להגיע לאן שאני רוצה ומבין שגם אם ממש לא מתחשק לי לקום מהמיטה בבוקר מוקדם, כשקר וגשום או חם ולח בחוץ, אין קיצורי דרך ואני צריך להתאמן ולעשות את ה-100% שאני יכול".
האם אתה מקפיד על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"אני מקפיד על תזונה בריאה ואיכותית, משתדל לאכול אוכל כמה שפחות מעובד, הרבה ירקות ופירות, פחמימות מלאות, בתקופות כשאני צריך להוריד במשקל, לדוגמה לפני תחרויות עם הרבה עליות בעיקר, מקפיד גם לחסוך בקלוריות כדי להוריד באחוזי השומן."
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"אין לי סוד. התמזל מזלי ובמקרה שלי הקריירה והספורט הם אותו עיסוק, ככה שיש לי דאגה אחת פחות. אני מבלה את רוב ימות השנה בתחרויות ובנסיעות בחו״ל, אז אני משתדל לבלות בחברתם של חברים ובני משפחה בכל הזדמנות, בתקופות שאני בין תחרויות או נסיעות לחו״ל, מנצלים את הזמן ביחד".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"הדבר שהייתי מותר עליו הוא הנסיעות והתקופות הממושכות מחוץ לבית ורחוק מהמשפחה והחברה. זה מאד מתיש. צריך להיות מאד חזק נפשית כדי להישאר בפוקוס גם אם לא הייתי בבית חודשיים."
סיפור בלתי נשכח?
" בחודש מאי השנה, התחרתי עם הקבוצה באיטליה. התכנון היה שיום אחרי, הקבוצה מתפצלת לשתיים: 6 רוכבים טסים לטור בלוקסמבורג ו-6 רוכבים טסים לטור של אזרבייז׳אן. אני הייתי אמור לטוס ללוקסמבורג בגלל שאני חייל צה״ל ואזרבייג׳ן היא מדינה מוסלמית שאסור לחיילים לטוס אליה. מאד רציתי לטוס לתחרות באזרבייג'ן. ביקשתי כמה שבועות לפני כן אישור מהצבא והתשובה היתה חד משמעית לא. דרך אגב, יש גבול משותף עם איראן בצד הדרום-מזרחי של המדינה. בדרך חזרה מהתחרות לבית של הקבוצה באיטליה, אני מקבל טלפון מהצבא ומודיעים לי שיש לי אישור לטוס לאזרבייג'ן. התקשרתי ישר למנהל הקבוצה וסיפרתי לו את החדשות, הכרטיסים כבר היו מוזמנים ליעדם המקורי, אבל בכל זאת. אחרי כמה שעות של חוסר וודאות, באותו לילה, שינו את כרטיסי הטיסה ובבוקר למחרת כבר טסנו לאזרבייג'ן. הטור דרך אגב היה מאד מוצלח עבורי ועבור הקבוצה".
"את אימוני הנפח הארוכים והאימונים הקלים אני משתדל להעביר עם חברה שלי" | צילום: אלבום פרטי
מודל לחיקוי.
"פביאן קנצ׳לארה, רוכב אופניים אגדי עם תארים בלי סוף, רק עכשיו ניצח את מקצה הנג״ש באולימפיאדה בריו. זכה בזהב בפעם השנייה. הפעם הראשונה שלו היתה ב-2008 בבייג׳ינג. הוא ספורטאי ענק ודוגמה לספורטאים אחרים".
טיפ לספורטאים אחרים?
" אין קיצורי דרך. צריך לקום בבוקר ולעבוד קשה, הכי קשה שאפשר. מצד שני, לא לזלזל בהתאוששות, ומתי שהגוף או הראש צריכים את המנוחה, צריך להרגיע ולתת להם את המנוחה שצריך".
מה המטרה הבאה?
" אני מאד מקווה להגיע לאליפות העולם בדוחא, קטאר. מכיוון שאני חייל, צריך את כל האישורים כדי לטוס ולא בטוח שזה יסתדר. אליפות אירופה בצרפת בספטמבר".
