מירית זיידה, 42, נשואה ואם ל-6, גרה במצפה נטופה שבגליל התחתון, מחנכת בבית הספר "שדה-יעקב".
"התאהבתי מחדש בריצה" | צילום: אלבום פרטי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"החשיפה הראשונית שלי לספורט הייתה לפני כשלוש שנים, כאשר הגעתי לרגע בו החלטתי לצאת החוצה לרוץ. כמובן שלא מיד רצים, אלא צעד רודף צעד. מעט ריצה הרבה הליכה ולאט לאט מתגברים את הריצה. התאהבתי מחדש בריצה שכוללת ריצות בסביבה הקרובה וריצות שטח למקומות נפלאים. בזמן ריצה יש לי זמן למחשבות, שיחות עם עצמי, זמן להסתכלות על הטבע המדהים שנמצא ממש מתחת לאפינו וזמן איכות עם חברים ממקומות רחוקים".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"עוד בצעירותי אהבתי לרוץ. יצאתי לתחרויות בתיכון אך עם הזמן שהתמלא בלימודים והשקעה בבניית המשפחה- נפרדו דרכינו. כעת הילדים גדלו, הבן הגדול ביותר בן 19 והקטן ביותר בן שמונה והרגשתי שיש לי מעט זמן פנוי אני יכולה לחזור לאהבה הישנה שלי".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"כמובן שריצה, מידי פעם גם שוחה".
"אני יוצאת מהבית בריצה לשטח הקרוב" | צילום: אלבום פרטי
היכן את מתאמנת?
"אני מתאמנת בבודדת. יש לי מאמן אישי שמדייק אותי, ועוד כמה חברים טובים שמבינים בתחום ותמיד נמצאים שם לתת עצה טובה ולכוון אותי בצורה הטובה ביותר, כדי שאמצה את היכולות שלי בדרך הטובה והנכונה עבורי. האימונים שלי נעשים במגרש הביתי וסביבתו הקרובה וזאת לצורך ניצול הזמן. משמע: בדרך כלל אני יוצאת מהבית בריצה לשטח הקרוב או רצה ביישוב שממילא יש בו עליות וירידות".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים את מקדישה לספורט?
"כרגע אני לקראת המרתון הראשון שלי ואני מתאמנת ארבע פעמים בשבוע. כל אימון בממוצע שעה וחצי. שלושה אימונים המתחילים ב-4:15 בבוקר ומסתיימים ב-5:45 ואימון אחד בשעות הערב. את הריצה הארוכה, אני בדרך כלל רצה בימי שישי יחד עם אישי ומכיוון שאנחנו דתיים אז הבישולים וההכנות לשבת נעשים מבעוד מועד, ביום חמישי. הילדים המקסימים שלנו מארגנים ומסדרים את הבית כשאנו בריצה".
ספרי על מרוצים שהשתתפת בהם?
"השתתפתי במספר רב של מרוצים, בעיקר בשנה האחרונה. המאתגרים ביותר היו :מרתון התנ"ך, שהצריך אימוני עליות. מרתון המדברי, שחייב אימוני שטח ועמק המעיינות, מתחילתו ועד סופו לא פסקו הגשמים. אחרי כל אחד מהם ידעתי כי צלחתי אתגר מסוים והייתי מסופקת מהתוצאות. לא פעם הסתכלתי אחורה ואמרתי לעצמי 'וואו' אני באמת עשיתי את זה' ,לא תמיד מלכתחילה חשבתי שאני מסוגלת לאתגר ובסיומו, הייתי המאושרת באדם".
"אמרתי לעצמי 'וואו' אני באמת עשיתי את זה'" | צילום: אלבום פרטי
שיא אישי מיוחד.
"השיא האישי שלי הוא שיפור של 2 דקות בחצי מרתון עמק המעיינות. בריצה הזו הייתי צריכה לרוץ 34 קילומטר כחלק מהכנות למרתון. חשבתי שאם אגיע מוקדם אספיק לרוץ 13 לפני החצי ואז לנוח 15 דקות ולהמשיך לריצת חצי מרתון. בבוקר כשקמתי, היה ערפילי, קפוא ומבול של גשם כיסה את אספלט הכביש. אני ואישי יצאנו מוקדם כפי שתכננתי למקום הזינוק וכשהגענו לנקודת הזינוק, החלטתי לא לצאת ל-13 הק"מ המוקדמים אלא לחכות לזינוק של החצי מרתון. ההחלטה לא היתה קלה עבורי אך הכי חכמה שיכולתי לקבל. זינקתי בלב כבד על כך שפספסתי חלק נכבד מהאימון, כעבור 6 קילומטרים הבנתי שמהר מאוד התרגלתי לגשם וקצב הריצה שלי הוא טוב. החלטתי להפוך את הריצה מאימון של ריצה ארוכה לחצי מרתון מאתגר וכך היה. בסיום הריצה השעון הראה על שבירת שיא אישי של 2 דקות מהחצי מרתון הטוב ביתר שלי. מה שגרם לי לחשוב על עוד הצלחה קטנה שלי בדרך ליעד".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"המוטיבציה שלי נובעת מהצבת מטרה ועמידה ביעדים. ברגע שאני ננעלת על מטרה מסוימת אני לא 'בורחת' לצדדים. בניתי עם המאמן שלי תכנית אימונים מותאמת ללוח הזמנים שלי. אין ספק שאני מאתגרת את עצמי כל יום מחדש וזה בכלל לא פשוט כאמא לשישה ילדים וכמורה בבית הספר שצריכה להתייצב בשעה שמונה בכיתה, אך עם זאת, אני מאוד מסופקת מהתוצאות ושמחה כל כך לראות את עצמי מתקדמת וכובשת מטרה אחרי מטרה".
האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"לצערי עניין התזונה שלי לא כל כך מסודר. למרות שאני משתדלת מאוד בעניין הזה אני עוד צריכה לשנות את הרגלי האכילה שלי ולהתאים אותם לשגרת החיים שספורטיבית שלי".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"אין פה סוד אלא נכונות לעבודה קשה. גם אם קשה, לדעת שאסור לוותר וברגעי המשבר לראות קדימה, לא נקודתית. לדעת שלכל ירידה יש עליה שמצמיחה אותך לעבר היעד הבא. איך הגשש אומר? 'להוסיף עוד שעה'. אני קמה לאימוני הבוקר בשעה 4:00, מסיימת בשעה 05:45, מתקלחת, מארגנת כריכים לילדים לבית הספר וארוחת צהריים בקופסאות במקרר, מתארגנת ויוצאת בשעה 07:15 לעבודה. אימוני הערב מתקיימים לאחר שעות השינה של הילדים. לתחרויות אני יוצאת בלב שלם בידיעה שיש מי שמשלים אותי בבית, בלעדי העזרה של אישי והילדים אני לא בטוחה שהייתי יכולה להגיע למקום שאני נמצאת בו היום. הכי כיף זה לראות ש'חיידק הריצה' הדביק את כל בני הבית ולעתים אנו יוצאים לריצות משותפות עם הילדים וזה יוצר חיבור בין כולנו. כמו כן, האיש שלי התחיל אף הוא לרוץ בעקבותיי וכעת אנחנו יוצאים לריצות הארוכות יחדיו, כך שהאימון הופך לזמן איכות ובילוי זוגי. צריך לדעת לעשות את האיזון בין האימונים לחיי המשפחה".
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
"קשה לומר על מה הייתי מוותרת מכיוון שדווקא במקומות שיותר אתגרו אותי, למדתי המון. צמחתי מהנפילות והמשכתי יותר חזקה ויותר מדויקת . כך שבמבט לאחור לא הייתי מוותרת על אף רגע בספורט שלי".
ספר סיפור בלתי נשכח?
"ישנם כל כך הרבה סיפורים, אבל את חצי מרתון טבריה 2017 כנראה לעולם לא אשכח. נרשמתי לחצי מרתון טבריה 2017 בידיעה שאני צולחת את החצי הראשון שלי בצורה הטובה ביותר. לקחתי מאמנת אישית, תכננו יעדים ומטרות קטנות בדרך והכל בהתאם ללוח הזמנים שהתאים לי. תכנית האימונים כללה את כל סוגי האימונים והכל בהתאם למטרה הנעלה. חצי שנה של אימונים בכל מצב רוח, תרתי משמע. הרגע לו ייחלתי סוף סוף הגיע. נרגשת וחוששת עמדתי על קו הזינוק, כמובן חצי לילה לא נרדמתי בגלל הפרפרים בבטן. יריית הפתיחה בשעה 09:00 בדיוק והנה אני רצה. נצמדתי לפייסרית של שעתיים והקילומטרים עברו במרץ ואפילו פה ושם סיפרו החברה בדיחות. הקילומטרים עוברים והגענו לסיבוב והכל בדיוק כפי שתכננתי הן מבחינה מנטלית והן מבחינה פיזית. דבר אחד רץ לי בראש לכל אורך הריצה, אני לא יכולה להרשות לעצמי לשתות הרבה מכיוון שכולנו יודעים שכל מה שנכנס, צריך גם לצאת ומזה חששתי. המשכתי לקילומטר ה-15, שמחה וטובת לב, מחלקת כיפים וחיוכים לכל ילדי בית הספר שעודדו אותנו בצידי הדרך, מרגישה סיפוק עצום ויודעת שאני מתקדמת בצעדי ענק לעבר המטרה.
הדקות חלפו והחום החל להשפיע. בקילומטר ה-18 הרגשתי שאני רצה על 'אוטומט' והרגליים לא רוצות לסחוב ובכל זאת ממשיכה. ההרגשה הזאת לא עוזבת אותי גם בקילומטרים הבאים, כאשר בקילומטר האחרון ממש הכרחתי את עצמי לסיים את המרוץ. הגעתי לסיום, חציתי את השער ונשכבתי על הרצפה. התוצאות, מכת חום והתייבשות שהביאו לאמבט מי קרח ומשם חטפתי היפותרמיה ולקינוח זכיתי באשפוז לילה בבית חולים פוריה. אומנם סיימתי את החצי הראשון שלי אך לא כך תכננתי שיקרה. הרבה תובנות למדתי מאותו האירוע ובעזרת השם בעוד מספר ימים אעמוד על קו הזינוק של המרתון המלא והפעם אני יודעת בבירור שאעשה תיקון ושאסיים אותו לגמרי אחרת".
"אין פה סוד אלא נכונות לעבודה קשה" | צילום: אלבום פרטי
מי המודל לחיקוי שלך?
"המודל לחיקוי שלי הם מכלול אנשים המקיפים אותי, כאשר מכל אחד אני לוקחת בדיוק את התכונות והתובנות שאני צריכה".
תן טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"בדרך כלל אני זו המקבלת את הטיפים ומכאן בעצם נגזר הטיפ שלי- אל תתביישו לחקור, לדרוש לשאול ולבקש עצות טובות ותובנות מחברים לדרך".
המלצה על ספר שנתן לך השראה?
"הספר שבאמת שינה לי את המחשבה והראייה על דברים שנראו לי כל כך שגרתיים ונכונים הוא, 'פריצת גבולות' של אלון אולמן".
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"ראשית, אשמח לסיים בצורה הטובה ביותר את המרתון הראשון שלי, מרתון טבריה, כבר נרשמתי לחצי מרתון ירושלים, אבל האתגר הבא יהיה משהו מעבר למה שהשגתי עד כה, משהו שיאתגר ויפחיד אותי באותה מידה".
אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל לדגנית [email protected] לקבלת השאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע.
