היא-לי לב, 34, רמת גן, דיילת אוויר באל על.
"רכיבה הינו הענף האהוב עליי היות וזה הענף החזק שלי" | צילום: אלבום פרטי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"אני עוסקת בספורט מגיל קטן, הגעתי מבית ספורטיבי מאד. משחקת את מרבית משחקי הכדור אך בעיקר
כדורסל. לאחר הצבא שיחקתי כדורסל בקולג׳ בארה"ב ולמדתי על מלגה אקדמית לתואר הראשון שלי בפסיכולוגיה.
לאחר הקולג׳ שיחקתי כמה שנים בארץ, אך לאחר שנכנסתי לתחום הטריאתלון לפני שלוש שנים הפסקתי לשחק כי אין לי זמן לכך וגם לא רוצה להיפגע, אך יש בי עדיין את התשוקה והרצון לרוץ על המגרש".
למה בחרת דווקא בספורט זה?
"אחי, צור, הוא איש ברזל. הייתי בתחרות הראשונה שלו בטריאתלון תל אביב ב-2010 כשלא ידעתי מה זה טריאתלון בכלל ולא האמנתי שאני קמה בשבת בשעה ארבע בבוקר כדי לראות מישהו שוחה, רוכב ורץ. לראשונה ראיתי אותו בטייץ וצחקתי. לא הבנתי מה זה הלבוש הזה. לימים הוא החל להתחרות באיש ברזל באירופה. בסמוך לסיום התחרות בציריך ב-2012 אמרתי לו שאני רוצה גם להתחרות באיש ברזל. הוא אמר לי שהוא חשב עלי בתחרות וידע שאני גם ארצה להיכנס לתחום הזה. הציע שלא כי ידע שאשאב לזה. בינואר 2015 לראשונה שמעתי על הישראמן ונסעתי לאילת ללוות חברה במקצה החצי. בעודי יושבת בכיכר מרידיאן לבדי כאשר המתחרים רק יצאו לרכיבה הארוכה- אמרתי לעצמי ש'בשנה הבאה אתחרה גם בחצי ישראמן ולא אלווה ואצלם אף אחד'. עד אז לא שחיתי. בקושי רצתי ובטח לא רכבתי. שבוע לאחר מכן קניתי את האופניים הראשונים שלי שהינם אופני הכביש שעדיין איתי, ובמאי 2015 לאחר 3 חודשים התחריתי לראשונה בטריאתלון נשים במקצה האולימפי. זכיתי בפודיום בקטגורית הגיל שלי. הבנתי שאני מסוגלת להצליח יותר ונרשמתי לחצי ישראמן 2016 .מאז השתתפתי בהרבה טריאתלונים".
"זכיתי בפודיום בקטגורית הגיל שלי. הבנתי שאני מסוגלת להצליח" | צילום: עמוס גיל
ענף הספורט האהוב עלייך.
"רכיבה הינה הענף האהוב עליי היות וזה הענף החזק שלי. כשיש לך ענף חזק אז גם קל לך לחזק ולתחזק אותו יותר. ולכן מתחזקת באופן טבעי ברכיבה יותר מאשר בשחייה או ריצה כי אני נמצאת על האופניים יותר. אוהבת לצאת בשבת
לרכיבה ארוכה. כמה שיותר שעות. ובעיקר לבד. או עם חבר".
היכן מתאמנת?
"כיום מתאמנת אצל המאמן גל תיכון אך את האימונים מבצעת לבד. שוחה רצה וגם רוכבת בשבתות לבד. נדיר שיראו
אותי עם חבר לרכיבה או בטח עם קבוצת אנשים כי יש לי את תוכנית האימון שעלי לבצע . אני גם מאוד אוהבת את השקט שבאימון. המיקוד והריכוז בעבודה הקשה והמחשבות על האימון ועל החיים בכלל. הרגשות התחושות וכל מה שחווה עם עצמי".
"נרשמתי לחצי ישראמן 2016 ומאז השתתפתי בהרבה טריאתלונים" | צילום: אללבום פרטי
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים את מקדישה לספורט?
"בכל יום מוגדר לי אימון אך לעיתים קרובות מאד אורח החיים שלי לא מאפשר לי לבצע אימון כל יום מאחר ואיני נמצאת
בארץ או נמצאת בעייפות חריגה. לכן לצערי יורדות לי יחידות האימון ובכך נוצרים לעיתים יותר ימי מנוחה בשבוע
שלמעשה הם אמנם מנוחה מאימון אבל עמוסי עייפות מלילות לבנים וחוסר שעות שינה. וכך למעשה הם מוגדרים
כמנוחה אך הם אינם ימי התאוששות. אפילו להיפך."
תחרויות שהשתתפת?
"עשרות טריאתלונים משנת 2018-2015 :תל אביב, נשים, אכזיב, אשדוד, ראשון לציון, נתניה, שני חצאי איש ברזל בגן שמואל 2016 2017, שני חצאי איש ברזל בישראמן אילת- ינואר 2016 2017, איש ברזל מלא קלגנפורט אוסטריה יולי 2017, מכביה טריאתלון אולימפי. יולי 2017, ישראמן מלא – ינואר 2018, חצי איש ברזל ישראמן צפון אפריל 2018
איש ברזל מלא פרנקפורט גרמניה יולי 2018. מעבר לטריאתלונים ואיש ברזל השתתפתי מ-2015 במירוצים שונים כגון מרתון טבריה, מרתון ירושלים, חצי מרתון אמסטרדם חצי מרתון תל אביב, חצי מרתון עמק המעיינות, סובב עמק 33 ,מירוץ אייל".
"הרגשתי צורך להניף לזכרה שלט קטן כאשר אני חוצה את קו הסיום" | צילום: צלמי שוונג
שיא אישי
"ב-9.2.2018, שבועיים לאחר תחרות ישראמן המלא באילת, חגגתי יום הולדת 34 , וכמתנת יום הולדת לעצמי רכבתי ממטולה לאילת ביום אחד לבד. 470 ק"מ ב- 16:48 שעות. כשחברי הטוב, תום שנברון ליווה אותי ברכב. על רכיבה זו לא סיפרתי לאיש פרט לארבעה חברים שעזרו לי להוציא את הרכיבה לפועל מאחורי הקלעים. זו היתה רכיבה מאד מיוחדת שהחלה בחמש בבוקר במטולה, בחושך מוחלט והסתיימה בשלוש בבוקר באפילה באילת. כנראה שהתחלתי מסורת עם עצמי לכיבוש אתגרים וחלומות נוספים מעבר לפאן התחרותי".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"המוטיבציה שלי היא שאני רוצה להיות טובה וחזקה יותר ובכך ולעלות ברמה. מהישג של זכיה בפודיום שבקטגורית הגיל- להישג של זכיה בפודיום כללי, ועוד כמה חלומות שארצה להגשים יום אחד. זו הסיבה שהאימונים שלי נעשים גם לפנות בוקר , גם בצהריים, גם בערב, גם בחו"ל, בכל שעה ובכל מזג אוויר. הכל בהתאם להיכן אני בעולם, מתי הלכתי לישון, מתי קמתי לעבודה ומתי חזרתי".
האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"התזונה היא הדבר הכי גרוע אצלי. ייתכן ואם הייתי מקפידה על תזונה נכונה ובריאה יותר הייתי רואה תוצאות מהירות וטובות יותר. זהו החיסרון הכי גדול אצלי. הדבר היחיד שאני מקפידה עליו בתזונה שלי זה שוקולד. לא מוותרת עליו לעולם. אך באימונים כמובן משתמשת בג׳לים ומשקה איזוטוני. זו גם תזונתי בטריאתלונים וגם בתחרויות ארוכות טווח כגון איש הברזל".
"אני דובקת בהמון נחישות. לא לוותר לאהבה שלי" | צילום: עמוס גיל
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט,קריירה ומשפחה?
"אמנם אין לי תא משפחתי משלי אך יש לי עבודה שמקשה על אורח אימונים תקין ובריא ולכן אני דובקת בהמון
נחישות. לא לוותר לאהבה שלי. לחלומות שלי. לא לוותר לעבודה או לעייפות. לא לוותר על הדברים שמשמחים אותי
נפשית וגורמים לי לנשום ולהרגיש את החופש. בשביל השאיפות שלי מעצמי אני בעיקר צריכה לדבוק במילים, 'לא
לוותר' ,קל לוותר, קשה יותר לסלוח. לדוגמה אם החלטתי להישאר לישון ולא לקום לבצע אימון. בעיקר אם אין לי שום
יכולת זמן ואפשרות להשלימו מאוחר יותר".
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
"הכי מעצבן שהתחום הזה שואב המון כסף. המילה 'מעצבן' אינה מתאימה, זה יותר מתסכל, מאחר ולפעמים סדרי
העדיפויות משתנים בשל כך. אך לא הייתי מוותרת עליו לרגע, לא על דבר ממנו. הוא מקנה לי אוויר לנשימה ושקט. זו
בחירה. אף אחד לא מכריח אותי לשים את הכסף על תחום שלא מחזיר לי מבחינה כספית אבל נותן לי המון מבחינה
נפשית".
סיפור בלתי נשכח?
"כשבועיים לפני טריאתלון הנשים בשנת 2016, טלי פינק נהרגה בעת רכיבת שבת כאשר רכבה לבדה ומשאית פגעה בה. טלי התאמנה לטריאתלון הנשים והרגשתי צורך להניף לזכרה שלט קטן כאשר אני חוצה את קו הסיום. כשהתקרבתי לסיום הנפתי את השלט. כשהמעודדים ראו את השלט הם צעקו לי 'תרימי גבוה אל תתביישי!' אכן התביישתי אך אמרתי לעצמי שלא סחבתי אותו איתי כל הדרך כדי להניפו בסתר. בהמשך היום קיבלתי מבנותיה ואחיה של טלי הודעות מרגשות על המחווה. שמחתי שהלכתי עם הלב ולא עם הביישנות. הרגשתי שאני מתחרה בשבילה על אף שלא הכרתיה. כיום, מאחר ואני רוכבת לבד בשבתות אני חושבת עליה לעיתים שנלקחה בעת שעשתה את הדבר שהיא הכי אהבה לעשות".
"המוטיבציה שלי היא שאני רוצה להיות טובה וחזקה יותר " | צילום: אלבום פרטי
מודל לחיקוי?
"צור לב, אחי, הוא הדמות לחיקוי שלי ודמות נערצת עליי. צור הינו איש ברזל שקט וצנוע הניחן ביכולות ריצה
מדהימות וכן ביכולת רכיבה מרשימה. צור נקלע גם הוא לתחום זה לפני שנים בודדות וגרף ההתקדמות שלו
מרשים. אין ספק שאני גאה ומעריכה את אחי ואכן הוא מהווה בשבילי דמות לחיקוי בכלל בחיים, כאדם טוב משכמו
ומעלה וכן בתחום איש הברזל והטריאתלון. לומדת ממנו המון לאו דווקא בענייני לוגיסטיקה, התנהלות,ידע וציוד, אלא
יותר משיחות הקשורות ללב ולרגש. הוא מחזק אותי בכך".
טיפ לספורטאים אחרים?
"אם יש ספורט אותו אתם אוהבים לעשות ולעסוק בו ולא משנה באיזו רמה והיקף שעות אימון, בין אם זה ברמה חובבנית או מקצוענית יותר או פחות, אל תוותרו לגורמים החיצוניים כמו עבודה וכדומה בשביל להצליח. ולהצליח מבחינתי זה לעשות את הדברים שאתה אוהב בחיים. לעשות מהלב ובעיקר לא לתת לאחרים להחליט אם אתם מסוגלים או לא ולגרום לכם לפקפק מדוע אתם עושים מה שאתם עושים. זה שלכם. אם אתם עושים משהו שגורם לכם חופש לנפש ואוויר לנשימה – אל תפסיקו לעשותו כל עוד עושה לכם טוב ומבלי לפגוע באחר. אנחנו כאן לזמן מוגבל בכדי שיעצרו לנו את החלומות והרצונות והתחביבים".
מה המטרה הבאה?
"טרם תכננתי את שנה הבאה כך שאם למישהו יש משהו מעניין ואתגרי להציע לי מעבר לאיש ברזל וטריאתלונים, אשמח לדעת".
אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל [email protected] לדגנית לקבלת שאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע.
לחצו להרשמה לישראמן 2019
