אריקה גרינשפן, 38, מאמנת, מעצימה ומובילה אנשים לאורח חיים אקטיבי.
"אני רצה מגיל 14, משתתפת מדי פעם במירוצים ונהנת מעולם הריצה" | צילום: אלבום פרטי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"החיבור שלי לעולם הספורט התרחש עוד בגיל שנתיים, כאשר הורי רשמו אותי לחוג בלט שם התחיל הרומן שלי עם עולם התנועה והכושר. מאז אני לא מפסיקה לזוז. כילדה הייתי מתעמלת קרקע, בעיניי זה בסיס לכוח, כוח מתפרץ וקואורדינציה. בגיל 8 נחשפתי לעולם האתלטיקה הקלה, רצתי ריצות קצרות וקפצתי לרוחק, בנוסף גם השתתפתי בריצות ארוכות עד 2 ק"מ. בגיל 12 נחשפתי לחדר הכושר והסטודיו, ומאז ועד היום ענפי הספורט הללו חלק בלתי נפרד מחיי. לאחר השירות הצבאי כמדס"ית, הרגשתי שאני רוצה יותר מהעולם של הכושר. עשיתי תואר ראשון בחינוך גופני במכללה האקדמית בוינגייט בכוונה להפוך את האהבה שלי למקצוע. תוך כדי התואר השתתפתי לראשונה בתחרות פיתוח גוף 'מיס פיטנס'. בתחרות זו קטפתי את תואר סגנית מיס פיטנס. בגיל 35, שנה לאחר לידה שנייה, השתתפתי שוב בתחרות מיס פיטנס מטעם איגוד IFBB והפעם זכיתי במקום הראשון. ארבעה חודשים לאחר תחרות זו עשיתי תפנית גדולה ורצתי לראשונה מרתון, בטבריה. בנוסף פיתחתי אימון בשם FITSKATE by Erika.g, אימון משקל גוף המשלב סקייטבורד קטן וייחודי המגרה את שרירי הליבה והיציבה. כיום אני מתאמנת במגוון רחב של ענפי ספורט, ריצה, טיפוס מדרגות, חדר כושר, אימון פונקציונאלי, שחייה, גלישה על סקייטבורד, ובימים אלו חוזרת לגלישת גלים בים".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"הבחירה בריצה נובעת ממשמעויות רבות. אני רצה מגיל 14, משתתפת מדי פעם במירוצים ונהנת מעולם הריצה. הריצה עבורי היא סוג של פסיכולוג, הרבה רעיונות צצים אצלי בזמן ריצה בנוסף אני נהנת מהנוף וההרגשה שהריצה מעניקה לי. אפשר לומר שאני מכורה. בתקופה האחרונה מעבר לריצה אני גם שוחה הרבה והשאיפה הבאה שלי היא טריאתלון".
"בתקופה האחרונה מעבר לריצה אני גם שוחה הרבה" | צילום: אלבום פרטי
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"שמחה שאפשר לבחור כמה כיוון שלכל ענף ספורט שאני עוסקת בו יש את המעלות שלו. ענף הריצה כפי שכתבתי קודם מעניקה לי את האפשרות לחשוב וההנאה היא גדולה במהלך ובסוף הריצה ענף חדר הכושר נותן לי הרגשה של חוזק, אני אישית מאוד אוהבת שרירים וגוף שרירי ואתלטי אצל אישה בעיני זה יפה ולא מובן מאליו. ענף הסקייטבורד והגלישה הם סוג של מדיטציה, ההתנתקות של הראש ממחשבות כשהדבר היחיד שנמצא מולי זה איך לא למעוד מהסקייטבורד, איך לרדת את הירידה או את הפול בצורה טובה או מבחינת הים איך לתפוס את הגל המושלם.
גם לשחייה יש את המעלות שלה, בעיקר מאחר שחייה ארוכה שקצת מקבילה לעולם הריצה מבחינת המחשבות והרעיונות שמגיעים כתוצאה מכך וכמובן שההרגשה לאחר שחייה היא נפלאה".
היכן את מתאמנת?
כמובן שזה תלוי במה אני מתאמנת באותו יום. ריצה, בדרך כלל לבד, אוהבת את הלבד שלי עם המוזיקה שלי עם הקצב שלי, בדרך כלל הריצות שלי מתבצעות מחוץ לבית לרוב בחוף הים או בטיילת שהים נראה ברקע. בחדר הכושר גם מתאמנת לבד, כיום מתאמנת ברשת 'סואיפט' אך בקרוב אני אעבור ל פרופיט. האימון לבד נותן לי את האפשרות להיות מאוד מפוקסת על האימון ללא איבוד זמן. הזמן שלי יקר. אני שוחה ב'עולם המים' של אורי סלע, בדרך כלל בקבוצת המאסטרים. בסקייטבורד, לפעמים עם חברים שמצטרפים בעיקר אם מדובר בסקייט-פארק בו הרבה יותר נחמד להיות בחברה, בעיקר כשמבצעים ירידות בפולים ואלמנטים טיפה מאתגרים".
"ענף הסקייטבורד והגלישה הם סוג של מדיטציה" | צילום: רמון פלור "צלם סתם"
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים את מקדישה לספורט?
"אני מתאמנת כמעט כל יום, לפחות שעה עד שעה וחצי אינטנסיביות, עד שאני מרגישה שעבדתי יפה ומיציתי את הפוטנציאל היומי שלי".
ספרי על תחרויות שהשתתפת בהם?
"בשנת 2015 התחרתי בתחרות 'מיס פיטנס', תחרות המשלבת אסתטיקת גוף ואקרובטיקה. זכיתי במקום הראשון ובתואר 'מיס פיטנס' של ישראל לשנת-2015 מטעם איגוד IFBB. קצת על התחרות: מיס פיטנס היא אחת מהתחרויות הפופולאריות בעולם פיתוח הגוף הנשי שמטרתה להגיע לגוף חטוב, מסת שריר במידה פרופורציונלית ויכולת אתלטית גבוהה. מצד אחד על המתחרות להציג שרירים באמצעות פוזות שונות המודרכות על ידי השופטים ומצד שני נדרשת יכולת אתלטית, גופנית גבוהה כדי להציג רוטינה אקרובטית אישית. בשנת 2005 התחרתי לראשונה בפיתוח גוף מטעם איגוד NABBA- זכיתי בתואר סגנית מיס פיטנס. תחרויות נוספות שייכות לעבר הרחוק.1997- 4 באירופה בהורדות ידיים ואלופת הארץ ובשנים של הילדות ועד הצבא התחרתי בתחרויות אתלטיקה קלה, ריצות קצרות עד 100 מטר, קפיצה לרוחק וריצות ארוכות ובינוניות עד 2000 מטר. מספר פעמים קטפתי את תואר אלופת הארץ ואלופת המחוז בריצות קצרות".
שיא אישי מיוחד.
"השנה לאחר פציעה קשה של דורבן עם קרע של רצועה, השתתפתי לראשונה ב'מרוץ חופים' נתניה במרחק 15 ק"מ. השגתי תוצאה של 1:24 והגעתי מקום 6 בקטגוריה. התרגשתי מאוד כיוון שתקופה קצרה לפני המירוץ לא ידעתי כלל שאי פעם אוכל לחזור לרוץ כך. אני מתארת לעצמי שעם מעט יותר מאמץ הייתי מגיעה במקום טוב יותר. אשאיר את זה למירוצים הבאים".
"בשנת 2015 התחרתי בתחרות 'מיס פיטנס'" | צילום: טל בלומברג
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"האמת היא שיש משפט שמוביל אותי עוד מתקופת תחרות הפיטנס והמעבר למרתון המשפט אומר 'אם הנפש רוצה הגוף יכול'. כל יום מחדש כשאני קמה בבוקר אני שומעת את הנפש שלי זועקת לאימון ולהפעלת הגוף. אני מאמינה בכל הכוח שהגוף זקוק לתנועה ולכן אני משתדלת מאוד להתחיל את הבוקר שלי באימון ואז כל היום שלי נראה אחרת, יותר אנרגטי, אני מספיקה יותר ואני נחמדה יותר".
האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"אני בהחלט דוגלת בתזונה נכונה ונבונה. לפני שלוש וחצי שנים הפכתי להיות צמחונית, מבחינה אידאולוגית. מאז שיניתי הרבה דברים בתפריט שלי. הבוקר שלי מתחיל תמיד עם מיץ לימון סחוט טרי בעיניי זהו סוג של טקס, מעבר לכך אני צורכת אומגה 3, כורכומין ומגנזיום. לעולם לא מוותרת על ארוחת בוקר שהיא מאוד קלילה וטובה, ומעבר לכך בשאר הארוחות שלי משלבת המון ירקות ירוקים, דגנים וקטניות המהוות חלבון מהצומח, אגוזים ושקדים. לעיתים כשאין לי זמן והימים שלי טרופים אני אוכלת חטיף חלבון וזאת בכדי שהגוף יקבל את מה שהוא צריך אפילו בדרך זו. אני מנסה לפצל את הארוחות שלי לכארבע או חמש ארוחות קטנות ביום בכדי לא להרגיש רעב במשך היום. אני מקפידה לשתות מים לרוב ומגבילה את עצמי לשתי כוסות קפה. ביום שישי ושבת הם עבורי ימים שונים, ימים שאני נותנת לעצמי הרבה יותר חופש ואוכלת אחרת מאשר במשך השבוע. אפילו מרשה לעצמי כוס או שתיים של יין או בירה, תלוי במצב רוח ותלוי היכן אני מבלה".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"מניסיוני, נקודת איזון השילוב בין המשפחה לעולם הכושר הוא בלתי אפשרי, לקח לי זמן להבין ולמצוא את המקום המאוזן בין האימונים, העבודה וחיי המשפחה, אבל כשבאמת רוצים אז הכל אפשרי. הבנתי כי האימונים שלי לא יכולים להיות על חשבון זמן עם הילדים, לכן אני מקפידה להתאמן בדרך כלל כשהבנות שלי במסגרת בבוקר ולא על זמן ההתארגנות שלהן למסגרות או על זמן הערב שהוא קריטי עבורי להיות איתן. לכן אני מקריבה זמן יקר של עבודה, לאימון שלי ורק לאחר מכן מתחילה לאמן ומתחילה את היום האישי שלי. בזמן ההכנה לתחרויות אני קמה ממש מוקדם בבוקר להתאמן ומבצעת אימון נוסף בערב מאוחר. מנסה כמה שפחות לפגוע בזמן האיכות עם משפחתי. זה נקרא איזון".
"לקח לי זמן להבין ולמצוא את המקום המאוזן" | צילום: ריו ג'ים
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
"האמת שאין משהו שהוא ממש מעצבן שאני יכולה לשים עליו את האצבע. אולי הייתי מוותרת על תחושות העייפות שאני חשה לעיתים, אבל ממש מהר אני משנה את הסטייט אוף מיינד ורואה את עצמי בסוף האימון ונזכרת כמה זה עושה לי טוב".
ספרי סיפור בלתי נשכח?
"קראתי בעבר ספר בשם 'ארבעת ההסכמות', הספר שינה לי הרבה דברים במחשבה, איך שחשבתי על אנשים או שבעבר הייתי עושה אנליזה למה היא מתייחסת אלי ככה או למה הוא אמר ככה? והייתי נפגעת. הספר הזה נתן לי לראות דברים אחרת ולחשוב אחרת ואני ממליצה לכולם לקרוא את הספר הקטן והעוצמתי הזה. הוא שם אותנו בפרופורציה".
"מיס פיטנס היא אחת מהתחרויות הפופולאריות בעולם פיתוח הגוף הנשי" | צילום: טל בלומברג
מי המודל לחיקוי שלך?
"נדיה קומונצ'י. היא אחת הדמויות הנשיות המשמעותיות בעיני. אחת המתעמלות האהובות שהשפיעו עליי בתור ילדה.
נדיה היא החיבור המשמעותי הראשוני שלי בתחום הכושר והיוותה עבורי מודל. בעקבותיה נחשפתי לכוח רצון ונחישות של ילדה שרוצה להיות הטובה ביותר ותמיד שאפתי גבוהה".
תני טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?
"תאמינו, תכוונו, תחלמו – וכבר עשיתם את הצעד הראשון לקראת כל מטרה".
"תאמינו, תכוונו, תחלמו" | צילום: רמון פלור "צלם סתם"
המלצה על ספר שנתן לך השראה?
"הרשימה של יובל אברמוביץ. מסופר על בחור עם מלא שאיפות שנפצע קשה ורק כוח הרצון שלו הוא שלקח אותו קדימה ועם רשימת המטרות והשאיפות שהציב לעצמו הוא פרץ גבולות והגיע הכי רחוק שאפשר".
מה המטרה הבאה בלוח המטרות?
"חד משמעית טריאתלון. צריכה להסתדר על אופניים ואני ממש ממש שם".
אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל [email protected] לדגנית לקבלת שאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע.
היא באמת מעולה. וניסיתי לעשות תרגיל שלה עם הסקייטבורד, קשה ברמות של איירון מן בשבילי
בתור מישי שזכתה להיות במחיצתה למעלה מעשור, אני גאה להיות בין אלו שנכחו במסע חייה דרך ההשגים הכה לא מובנים מאליהם !!! כח רצון -הוא השם השני שלה.
אריקה. אוהבת מעריכה הכל! את הוכחה לקלישאה: הכל אפשרי והשמיים לא הגבול.