היא הגיעה לריצה אחרי שנמאס לה מהסימנים הכחולים שחטפה בכדוריד, היא מקפידה על תזונה מאוזנת של כריות, קרמבו וגלידה וכשיש לה זמן היא צוללת לתוך רומן תקופתי קלאסי. בשבוע שעבר רצה את המרתון הראשון שלה בטבריה – חוסר הניסיון לא הפריע לה לצאת משם עם התואר "אלופת ישראל". ספורטאית השבוע של שוונג – ריקי סלם
מאת:מערכת שוונג
ריקי סלם
בת 26, רווקה, פתח תקווה
סטודנטית ועוזרת מחקר והוראה במכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט.
ענף הספורט האהוב עלייך?
ריצה.
למה דווקא ספורט זה?
התחלתי כשחקנית כדוריד והגעתי עד לרמה של נבחרת ישראל. בנקודה הזאת החלטתי לעצור ולעבור לענף "עדין" בו לא נשארים סימנים כחולים בסיום האימון.
היכן מתאמנת ועם מי?
הרבה שעות… גם לאכול ולישון נחשב?!
משתתפת באירועי ספורט? אם כן, מה האהוב עלייך?
בעבר ציינתי ש"התוצאה והתחושה הנלוות למרוץ משפיעות על האהבה אליו". מספיקה שנה אחת עם תוצאה מאכזבת בכדי למחוק מרוץ מרשימת המרוצים האהובים עליי. המרוצים שאני אוהבת במיוחד הם המרוצים הותיקים: מרוץ אייל של המאמנת זהבה הוא חגיגה גדולה, וחוץ ממנו אני שומרת חסד נעורים למרוצים כמו מרוץ עין גדי, חצי מרתון בית שאן ומרתון טבריה שהוחזר השנה בקול תרועה לרשימת המרוצים האהובים.
שיא אישי – תוצאה או הישג מיוחד
10,000 מ' במסלול 36:50 דקות.
1,500 מ' במסלול 4:43.75 דקות.
15 ק"מ כביש 56:50.
ומצטרפת עכשיו גם התוצאה במרתון טבריה- 2:54:31 שעות.
אין תחרות ספציפית שאני אוהבת לצפות בה.
מקפידה על תזונה נכונה? אם כן, איך?
בטח שאני מקפידה- תרשמו, תרשמו… 20 גרם כריות (15 יחידות – למי שאין לו משקל זמין) הם כ-100 קק"ל, מקופלת קטנה – 100 קק"ל, קרמבו – 110 קק"ל. הההממ… מה עוד? כיפכיף? פסק זמן? אבל הכל במידה…
גילטי פלז'ר – במה אתה חוטאת?
גלידה וסיידר תפוחים מוגז – נראה לי שהם כיכבו הקיץ.
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
הייתי מוותרת על הפציעות… למרות שאני יודעת שגם מהן לומדים.
מודל לחיקוי/דמות נערצת
הרץ שאני מאוד מעריכה, מתחילת דרכי בעולם הריצה, הוא נחשון שוחט. השאיפה ללמוד וללמד והסבלנות להסביר ולתרום מהניסיון האישי העשיר שלו הופכים אותו בעיניי לדמות מעוררת השראה, דמות הנותנת כוח ותעוזה לחלומות גדולים!
חוץ מספורט…
אני אוהבת רומנים תקופתיים קלאסיים. לאחרונה יצאו שני סרטים קיטשיים המבוססים על רומנים קלאסיים – "אנה קראנינה" ו"שלום למלכה" – בדיוק כמו שאני אוהבת. בשנה האחרונה "גיליתי" את מדור "הקצה" של עיתון "הארץ"- מדור עם כתבות בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדעי המוח. אם רק היה לי יותר זמן לקרוא… עוד פינוק זה קפה ואם אפשר בכוס זכוכית עם מלאאא קצף והוא עוד יותר טעים כשהוא מלווה בזמן איכות עם אנשים קרובים.
| "היא באה מוכנה למרוץ ואני חושבת שביכולת הפיזית שלה היתה לה אפשרות לסיים אפילו מהר יותר אבל בהחלט שמחתי שהיא עמדה בכל היעדים: לרדת מ-3 שעות, ואפילו לרדת מ-2:55 שעות, לנצח את האליפות וכל זה במרתון ראשון, ובסוף גם להיות מחויכת ושמחה, שזה הכי חשוב – אי אפשר לבקש יותר מזה", סיכמה המאמנת של סלם בקבוצת רצי רמת השרון, זהבה שמואלי. גם עבור שמואלי מדובר בהישג – זו הפעם הראשונה שאחד מחניכיה זוכה בתואר הזה. "כמובן שגם עבורי זה משמח מאוד והייתי גאה מאוד, בה ובקבוצה בכלל – 10 רצים ירדו מ-3 שעות. זה להגשים לכולם חלום וזה בהחלט נותן סיפוק ו'מחזיר' על ההשקעה", אמרה. סלם מצידה מסכמת את המרתון הראשון שלה כך: "התחלתי את היום אתלטית וסיימתי גם אתלטית וגם מרתוניסטית". וגם כאלופת ישראל. איך היתה ההרגשה לנצח?
הרגשת הניצחון הייתה תחושה של חגיגה. חציתי את קו הסיום כשהחיוך על הפנים כמו שדמיינתי, כשתחושת שמחה ורוח גבית מבשרות לי שבחרתי בכיוון הנכון, זאת הדרך! הסמליות היא הרבה מעבר לזמן או הגעה ראשונה מבין הישראליות.
|
עם המאמנת, זהבה שמואלי
צילום: צביקה שמואלי |
התואר "אלופת ישראל במרתון" היה חלום שלך?
זו שאלה המשקפת גישה. מה את מעדיפה? זמן–תוצאה או מיקום–פודיום. התשובה מורכבת, התואר לא היה חלום או יעד נשגב. מה שכן, ה"תואר" הזה התחיל לפלוש לחלומות שלי ברגע שהבנתי שהוא מאוד ריאלי.
מה לדעתך היו הגורמים שהובילו אותך לניצחון?
שני "הגורמים" שהובילו אותי לניצחון הם סיריל אולמן ויוסי ברמן. ההכנות התחילו עוד לפני שהחלטתי ללכת למרתון – אלו היו ריצות הכנה ובסיס לקראת העונה הקרבה. ריצות בשביל הנפש – טיולי ריצות בארץ (ביער עופר, יער חרובית, הכרמל, הרי ירושלים), ריצות פינוקים ומתוקים עם "הרצים החופשים" של קובי צבילה בקאנטרי דקל, ריצות לילה בצפון (Runway וקיבוץ דפנה), בהרים, בשטח ואיפה לא? העיקר שיהיה כיף והיה בגדול. עם השקט הנפשי של ריצות הבסיס, הכיף שבכיבוש המרחקים והנפחים ועם הרבה תמיכה של חברים מסביב התחלתי לפרוח.
מה היו הציפיות לפני המרוץ? כיוונת לניצחון?
הדרך במרתון היא ארוכה. באף רגע לא הרגשתי שהניצחון בכיס שלי, אבל ידעתי שאם אעשה את מה שאני יודעת יש לי סיכוי טוב מאוד לנצח.
המרוץ התנהל לאט ובזהירות, אם כי הכל יחסי כמובן. התחלתי את הריצה בקצב נוח ורק אחרי מספר קילומטרים התקרבי ליערה זנגי ואחר כך לאור כרמלי. אור, שסיימה שנייה, הפתיעה אותי לטובה כשנשארנו קרובות עד חצי הדרך ויותר.
כשהנפתי ידיים והעלתי חיוך על הפנים רגע לפני חציית קו הסיום. עדיין לא ראיתי מישהו שמקבל "קיר" 200 מטרים לסוף.
איך חגגת?
החגיגות נפתחו בשנייה שסיימתי כשהחבר'ה בקבוצה הרימו אותי גבוה לשמים. החגיגות המשיכו במלחמות שלג בצפון יום אחרי המרתון וימשיכו עם המשפחה וחברים בשבוע הקרוב בו עוד אשתעשע עם הרעיון שאני "אלופת ישראל".
המטרה הבאה היא לשפר את הזמן במרתון כמובן. הדרך תעבור במרוצי המסלול בהמשך העונה. אני רוצה להגיד תודה לכולם: לחברים, לקבוצת רצי רמת השרון, לזהבה שמואלי המאמנת, למכללת וינגייט האדירה, לתומכים, לחברת ברוקס וחברת NuGo. ביחד זה הרבה יותר כיף.
אתר שוונג שם את אוהבי הספורט על המפה – אצלנו כל ספורטאי הוא אלוף וכל אלוף ראוי לכבוד ולבמה משלו.
פנייה לנשות הספורט שבקהילת הספורטאים גם אתן מוזמנות לשלוח תשובות ותמונה.
לרשימת כל ספורטאי השבוע של שוונג – לחצו כאן
רוצים להיות ספורטאי השבוע של שוונג? פרטים מלאים כאן
