יש לי שני כיוונים בחיים. אחד הוא "הבטוח" והשני זה עם "הסיכון". הבטוח זה הלימודים והסיכון זה הדוגמנות. אינני יודעת עוד מה יהיה ומשאירה אופציות פתוחות. כשלמדתי בתיכון עסקתי המון בספורט וזה עזר לי להשתחרר, להתרכז וניסיתי לשלב את את הספורט והלימודים על הצד הטוב ביותר. עכשיו, כשסיימתי לימודים ואני לפני גיוס, אני עוסקת במה שאני הכי אוהבת- ספורט ודוגמנות. זו תקופה הכי כייפית שלי ואני ממש נהנית. לעומת אחרים, המתלוננים שהם מרגישים חסרי מעש, לפני הגיוס כי אין מסגרת. מצאתי את עצמי מהר מאוד בתקופה הזו. אני אוהבת להתאמן בבוקר לפתוח את היום או בערב לסגור את היום. העבודה משתלבת באמצע. כשאני נוסעת לחו"ל, בסבגרת העבודה, אני משתדלת גם כן להתאמן. לקראת הגיוס שלי אני נמצאת שוב בצומת דרכים ונקרעת בין הבחירה להיות מדריכת כושר וספורט או ללכת לצד ה"בטוח" ולבחור באופציה להיות חונכת פיזיקה ומתמטיקה בבית ספר לטיסה, תפקיד שמאוד קשה להתקבל אליו. אם אהיה חונכת אני בטוחה שאשלב את הספורט כי יש שם אפשרות ונוחות יחסית להתאמן ואם יהיה צריך, אקום מוקדם לרוץ ואעשה חדר כושר.