יובל נהון, 24, גרה בקיבוץ שפיים, מלצרית במסעדה
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"תמיד הייתי ילדה ספורטיבית. הייתי בכל חוג אפשרי וההורים שלי מעולם לא חסכו ממני להגשים את עצמי.
יום אחד בכיתה י"א יצאתי לרוץ והתאהבתי בזה. משם זה רק הלך והתעצם. חברי משפחה הציעו לי לבוא איתם למרוץ הרצליה ומשם התחיל סיפור האהבה עם הריצה. בגיל 19 עשיתי את חצי המרתון הראשון שלי ואת המרתון השלם בגיל 21".
למה בחרת דווקא בספורט זה?
"לאתגר את עצמי. אחי הקטן עסק בטריאתלון תשע שנים, הוא אוהב שאני מציינת שזה בגללו, אני לא פוסלת את זה.
אחרי שני מרתונים הבנתי את ה'קטע' ורציתי אתגר נוסף לפני שאתחיל את הלימודים, המטרה היתה חצי איש ברזל בגן שמואל".
ענף הספורט האהוב עלייך.
"אני אוהבת כל תחום במידה שווה, אני שואפת מעצמי להיות הכי טובה שאני יכולה בכל אחד ואחד מהם".
היכן מתאמנת?
"מזה שלוש שנים אני מתאמנת תחת הדרכתה של ד"ר רונית גבעון-מאיו, יחד איתה הגעתי להשגים בתחרויות מרתון וטריאתלונים. כיום אני מתאמנת בקבוצת הטריאתלון טרי- גו, קבוצה שרונית הקימה ואנחנו מתאמנים באזור נתניה- אבן יהודה, קבוצה ייחודית המשלבת בהצלחה אנשים מכל הגילאים ורמות כושר שונות. בנוסף, את אימוני הרכיבה אני עושה עם קבוצת א-אקוויפ באבן יהודה, קבוצה מדהימה ומשפחתית בניצוחו של אודי לוי וסגל מאמנים מקצועי- גיא גבאי ואלינור וסנר".
כמה שעות שבועיות ומספר אימונים שבועיים את מקדישה לספורט?
"היום אני בפגרה קצרה אחרי פרנקפורט. בשבוע רגיל אני מגיעה ל-16-18 שעות אימון. מתאמנת כ-6-7 אימונים בשבוע, ונהנית מכל רגע"
תחרויות שהשתתפת?
"את 'קריירת' המרתונים שלי התחלתי בברלין וסיימתי בתל אביב. בטריאתלון התחרתי השנה כמעט בכל התחרויות. את חצאי איש הברזל עשיתי בגן שמואל ובישראמן ואת המרחק המלא לפני שבוע בפרנקפורט".
שיא אישי.
"מי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת לנופף בהישגים שלי, אני אוהבת לשמור את האושר שלי לעצמי ולקרובים לי".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"אין משהו מיוחד, אני כל כך אוהבת ומאושרת ממה שאני עושה שזה מספיק חזק מבחינתי".
האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"בעזרתו של התזונאי, חן שרייבר, אני מקפידה על תפריט עושה לי רק טוב. את חן פגשתי אחרי הישראמן והוא הביא אותי לפרנקפורט פחות 8 ק"ג ופחות 8% שומן. ממליצה עליו".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"יש לי משפחה מדהימה ומפרגנת, בכל תחרות הם באים לעודד אותי. בזמנים שהיה לי קשה כלכלית ונפשית תמיד הם עזרו לי. אני אוהבת אותם בכל ליבי וכל הישג ופודיום שהיה לי בדרך מוקדש להם. בגילי אין הרבה שעושים את מה שאני עושה, מכירה בחורה אחת שהיא ספורטאית נהדרת, זה קשה כי החברים לא מבינים מה אני עוברת. לקום כל יום בשעה 4:30 בבוקר במשך שנה וחצי, לקפוץ למים קרים בחורף, לחרוש את כבישי ישראל, לגמוא קילומטרים על קילומטרים בזמן שכולם נפגשים ונהנים, זה יכול לתסכל אם את לא מספיק חדורת מטרה. איבדתי הרבה חברים קרובים בדרך למטרה שלי, זה קשה אבל אלו הם החיים שלי".
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
"הקנאות והשיפוטיות. נתקלתי בהרבה אנשים שלא פירגנו ושפטו אותי, שואלים 'למה את עושה את זה?', טוענים שאני צעירה מדי, שהגוף שלי חלש. לדעתי אין גיל להגשים חלומות, כל אחד יכול להשיג כל מטרה שיבחר, במקרה הזה מדובר בתחרות איש ברזל. אני חושבת שניתן לעשות בכל גיל כל עוד את מספיק חזקה בראש".
סיפור בלתי נשכח?
"שלושה חודשים לפני פרנקפורט היתה לי תאונה באימון שבת, החלקתי עם האופניים על אבן במהירות 40 קמ"ש ושברתי את הכתף והמרפק, עם זה לא מספיק, היה לי גם שבר מאמץ רמה 3 ברגל. כולם אמרו לי לוותר, חוץ המאמנת שלי והמשפחה, אחרי חודש של מנוחה חזרתי כמו חדשה להתאמן".
מודל לחיקוי.
"המאמנת שלי ד"ר רונית גבעון-מאיו. פעמיים רונית הראתה לי מזה להיות מאמנת שלא מוותרת על המתאמנים שלה. כשאהיה מאמנת אני יודעת שהיא תהיה המודל שלי".
טיפ לספורטאים אחרים?
"לפעמים הסביבה יכולה להיות מאוד ביקורתית ושופטת, יש לך חלום? עוף עליו, לך תגשים אותו. בדרך מאבדים חברים, מפסידים, נופלים אבל קמים וממשיכים לעבר המטרה ובסוף, ההרגשה הכי ממלאת זה לקצור את פירות העבודה הקשה, הרגע על קו הזינוק ובכלל הרגע שרואים את שער הסיום".
מה המטרה הבאה?
"אני מודה, נדבקתי בחיידק. עוד לא יודעת איזו תחרות בדיוק פני מועדות, מה שבטוח קיץ הבא ניפגש שוב".
אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל [email protected] לדגנית לקבלת שאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע.
מקום שני בקטגוריה… מתוך שתיים.
היי "היינו שם",
קודם כל אגיד כל הכבוד גם לכם אם השתתפתם, מקווה שהלך לכם טוב ושההתאוששות עוברת בכיף ואם באתם לעודד אז מקווה שלקרובים לכם היה מעולה!
חבל לי על החוסר פירגון והירידה המיותרת לפרטים שהם לא נכונים, בואו ואגיד לכם מה היה שם.
היינו 5 משתתפות בקטגוריה, לא הרבה אבל 5 בנות מתחת לגיל 24 שזה מכובד ולא נראה בהרבה תחרויות איש ברזל.
יצא שהגעתי 2 מתוך 2 בגלל הסיבה שהבנות שהיו אחריי פרשו במהלך קטע הריצה, ואחזור שוב **היו אחריי** מה שאומר שגם אם לא היו פורשות הייתי מגיעה מקום 2 מתוך 4 (אם גם על זה יש לכם מה להגיד)
תודה רבה על הפירגון, בזכותכם היום שלי הרבה יותר טוב!
יובלים את מלכה אל תקשיבי לקנאים 🙂
הישג אדיר בכל קנה מידה . התוצאה מצויינת לאיש ברזל .
מעריך את הנחישות ,התוצאה והמיקום!
כבוד גדול לעצמך ולמדינה!!!!
תודה רבה רון!
כיף שיש כמוך אנשים שיודעים לפרגן ולא רק לקטול ולבקר 🙂
יום מקסים
יובל, כל הכבוד , על המאמץ , המיקום ובמיוחד על התוצאה.
כל הכבוד על הנחישות וההתמדה