לפעמים החיים אינם צפויים ומפתיעים, גם כשאנחנו צעירים ובשיא כוחנו ונדמה ששום דבר לא יכול לגעת בנו. גם אם הייתם מבקשים מצליל קרני, 31 מבארותיים, לכתוב תסריט דמיוני כיצד חייו כספורטאי יכולים להשתבש ברגע, הוא בחיים לא היה מעלה על דעתו סיפור כזה עד שבוקר אחד התעורר עם כאבי ראש נוראיים. יומיים לאחר מכן התעורר כאשר צד שמאל של גופו מחוסר תחושה. קרני הלך לבדיקות ומשם נשלח למיון, "נסעתי בכוחות עצמי למיון כשאין לי תחושה בצד שמאל", הוא מספר, "במיון אובחנתי עם מפרצת מוחית. זהו מצב בו נוצר באחד העורקים במוח מפרץ שמתרחב ומתרחב עד שהוא מתחיל לדמם". המפרצת היתה בצידו הימני אחורי של המוח, הוא אושפז מיד לאחר מספר ימים הועבר למחלקה הנוירו-כירורגית בתל השומר. שם הוחלט לבצע צנתור מוח שכשל ולאחריו עבר צליל ניתוח מוח ארוך ומסובך בו ניסו לחסום את המפרצת.
עוד כתבות בנושא
"הספקתי לסיים 2 מרתונים בזכות תזונה קטוגנית"
כך הפכתי מבטטת כורסה לספורטאית
"הריצה הפכה להיות חלק מהחיים שלי"
"מה שהציל אותי משבץ היה שהייתי בשיא הכושר"
"פה הסיפור מתחיל להסתבך", מספר קרני, "חודש אחרי הניתוח, עברתי ביקורת וראו שהמפרצת חזרה לפעילות ואף שילשה את גודלה. הייתי במעקב צמוד". את ממצאי הבדיקה שלחו לפרופ' ברנשטיין בניו יורק אשר פיתח שיטות חדשניות לטיפול במקרים מהסוג הזה. הפרופסור הגיע לישראל בהתנדבות בכדי לטפל במיוחד בצליל. בניגוד לאנשים הסובלים ממפרצת ונמצאים תחת גורמי סיכון שונים, צליל לא עמד בשום קריטריון והיה בריא, "מה שהציל אותי משבץ רציני היה העובדה שהייתי בשיא כושרי".
הרופאים הבחינו בשינויים בכלי הדם במוחו של צליל כשהפרופסור הגיע ובדק, הוא אכן אישש את שראו הרופאים, "המוח שלי יצר מעקפים טבעיים לעורק אחר וסגר את המפרצת בעצמו. חושבים שאני הראשון שזה קרה לו". במשך שנה שלמה צליל יצא ונכנס לבית החולים והיה מושבת מפעילות גופנית.
בזמן שחגגו יום הולדת 60 לאביו, אלוף ישראל במרתון לשעבר, יאיר קרני, התחיל צליל לחוש שוב כאבי ראש ויום למחרת עבר שוב צינתור חירום ובו ראו כי המוח יצר מעקפים טבעיים סביב המפרצת, "נתנו לי שתי ברירות, או לנסוע לניו יורק ולהיות מטופל על ידי הפרופסור או לעבור עוד ניתוח בארץ. הזמן לא היה החבר הכי טוב שלי כי בכל רגע המפרצת היתה עלולה לדמם. החלטתי לבצע ניתוח בישראל. הייתי הראשון בארץ שעבר סוג כזה של ניתוח, עקרו לי את המפרצת החוצה. פשוט עקרו לי עורק שלם מהמוח. בגלל המעקפים הטבעיים שהמוח יצר זה לא פגע בו".
איך ההרגשה להיכנס לניתוח שלא בטוח שתצא ממנו?
"כל ניתוח וצינתור שנכנסתי אליהם לא ידעתי אם אצא מהם וכל לילה שהלכתי לישון לא ידעתי אם אקום בכלל. סמכתי על הרופאים שלי וידעתי שאני בידיים טובות. אבל זה קשה. מדובר על מאבק יום יומי שבו אני מכריח את עצמי לצאת מהמיטה ולעשות משהו, ובנוסף זהו מאבק יום יומי להירדם בלילה מחשש שלא אקום".
קרני שוחרר הביתה כאשר אי הידיעה, האם הניתוח הצליח, מרחפת מעל לראשו. בצקת לחצה לו על גזע המוח הגבירה את חוסר התחושה בצידו השמאלי של הגוף שסבל ממנה "למדתי ללכת מחדש, להכין אוכל, לעשות הכל ביד ורגל אחת. למזלי אני דו-ידני." חודש לאחר הניתוח נכנס שוב לניתוח חירום בעקבות זיהום שנוצר בצלקת הניתוח.
כתוצאה מהניתוחים, אובחן כחולה אפילפסיה, "התעוררתי בוקר אחד עם סימנים דומים לשבץ. פינו אותי למיון ושם עברתי סדרת בדיקות בה לא נמצא כלום. חיברו אותי ל-EEG וראו פעילות אפילפטית במוח ומאותו הרגע אני נוטל כדורים לאפילפסיה".
מאז מנסה צליל לחזור לחיי השגרה ולבנות אותם מחדש. הוא חזר להתאמן בג'ודו בעצימות קלה, "הספקתי מאז לעשות את המרתון המדברי באילת לפני שנתיים והתחלתי להתאמן למרתון השני". אביו, יאיר קרני, עזר לו לחזור לשגרת ריצה ובנה לו תכנית אימונים למרתון טבריה שיתקיים בתחילת ינואר, אך בשל מחלת השפעת וכאבי ראש תכופים פספס מספר אימונים והחליט לעשות שם את החצי מרתון. "הריצה עושה לי טוב אז אני מכריח את עצמי לצאת רק כי אני יודע שבסוף אני ארגיש טוב. המוטיבציה שלי ברצפה כי הייתי בשיא היכולת הגופנית שלי כשעברתי את השבץ ובשנה אחת איבדתי הכל". יחד עם זאת, קרני חי 24 שעות ביממה עם כאבי ראש, "הריצה עוזרת קצת לכאבי ראש. משככי כאב לא משפיעים עלי בכלל". הוא עדיין חיי עם חוסר תחושה בצידו השמאלי של גופו, "אני כל הזמן שם לב איפה אני דורך".
כל הכבוד צליל
צליל, כל הכבוד על המאבק שלך.
מאחל לך בהצלחה מכל הלב