ביום ראשון האחרון השתתפה מאיה גזית בפעם הראשונה במרוץ בחו"ל. היא רצה בחצי המרתון בז'נבה, ובתור אשה בת 44 שגילתה את הריצה לפני כארבע שנים החוויה הכי חזקה שלה אמורה להיות קשורה לאווירה, לנופים, אולי אפילו לארגון השוויצרי. אבל מה שהכי ריגש אותה היה פוסט שלה מלפני ארבע שנים בדיוק, שהופיע ב"זיכרונות" שלה בפייסבוק רגע לפני הזינוק.
אז והיום. מאיה גזית לפני 4 שנים ועכשיו | צילום: באדיבות מאיה גזית
עוד כתבות בנושא
המדריך למרתון הראשון שלכם
סיפורים מהחיים: עבר ניתוח לעקירת עורק במוח וסיים מרתון
כיצד מתכונן עיוור בן 70 למרתון הראשון בחייו?
"תוך כדי הנסיעה באוטובוס לאזור הזינוק קיבלתי את התזכורת הזאת", היא מספרת, "זה פוסט שכתבתי כשחשבתי שאני כבר לא אשרוד עוד ניתוח. הייתי שבעה מניתוחים ובמצב נפשי גרוע. החברים הציניים שלי פתחו קבוצת וואטסאפ שבה התחילו לחלק את הרכוש שלי. תוך כדי הריצה בז'נבה חשבתי כל הזמן על הפוסט הזה, הוא מאוד ריגש אותי כי לא חשבתי שאגיע אז לתאריך הזה שהוא ה-12 במאי".
"ירדתי למשקל של 39 ק"ג"
בגיל 29 התפרצה אצלה מחלת הקרוהן, מחלת מעי דלקתית שהסובלים ממנה צריכים להתמודד עם מצבים מאוד לא נעימים וטיפולים תרופתיים במקרה הטוב. מאיה גזית חוותה גם את המקרה הרע. "בהתחלה המחלה היתה די רגועה, קיבלתי תרופות ולא ממש הקפדתי על התזונה. איכשהו שכחתי שהיא קיימת. לפני 6 שנים היא תקפה. נכנסתי ללופ מטורף של חסימות מעיים כי הגוף תוקף את עצמו לאורך כל מערכת העיכול בדלקות, הכאבים מאוד חזקים וזה גורם לשלשולים והקאות ובגלל הדלקת המעי מתכווץ ונחסם.
"בהתחלה טופלתי בצורה שמרנית עם אשפוזים וסטרואידים ותרופות אנטיביוטיות. זה לא עזר ובשלב הבא עברתי ניתוח לכריתת חלק מהמעי. מניתוח שגרתי זה הפך למפלצת עם שורה ארוכה של הסתבכויות. בכל פעם כרתו לי חלקים אחרים מהמעי, ואז היתה הסתבכות של הידבקות מעי שגם היא מצריכה ניתוח , הכליה נפגעה ונוצרו אבנים ששקעו בכליה וגם כאן זה הגיע למצב שכרתו חלק ממנה. הייתי מאושפזת במשך חצי שנה, המחזור החודשי נפסק, ירדתי למשקל של 39 ק"ג וסבלתי מנפילות – תופעה שקרתה בגלל שבכף הרגל אין שומן מסביב לעצב".
מניתוח לניתוח היה לה מאוד קשה להילחם בקרוהן שתקף אותה בצורה הכי אגרסיבית שלו. אבל בסופו של דבר מאותו הניתוח שהיא כל כך חששה ממנו, זה שבגללו היא כבר חשבה על הסוף, היא הצליחה להחלים ואחרי תקופת צום ממשוכת לעלות במשקל. "חשבתי על איך לשמור על הבריאות כי כל כך התגעגעתי לשגרה, לעבודה, אפילו ללכת עם הילדים לגינה, דברים שרק חלמתי עליהם לפני כן. התחלתי להעלות משקל והכניסה לספורט היתה הדרגתית.
חולמת על מרתון
אחרי שהחלמתי החלטתי שאני חייבת לעשות הרבה יותר כדי לשמור על הבריאות והחלטתי לעשות ספורט. ניסיתי הרבה דברים לפני הריצה, אבל אני לא בן אדם ספורטיבי ברקע, לבגרות בהתעמלות הגעתי בג'ינס. אבל הבנתי שצריך להציב מטרה כדי להיות בריאה. אחרי ניסיונות של כל מיני פעילויות ראיתי מודעה על קבוצת ריצה שנפתחה ביישוב שלי והחלטתי לנסות. לא האמנתי שתוך 4 שנים אני אגיע למקום שאני חולמת על מרתון מלא אבל ברגע שהתחלתי עם הריצה הבנתי שזה הספורט שלי".
"הבנתי שזה הספורט שלי" | צילום: באדיבות מאיה גזית
השילוב בין ריצה למרחקים ארוכים לקרוהן הוא מורכב ומאתגר, אבל מצד שני ובדומה להרבה אנשים שמגלים את הריצה פתאום באמצע החיים, גם גזית יודעת שברגע שהיא נכנסה לזה היא לא מתכוונת לוותר ושלמרות הכל היא תוציא מהתחביב החדש שלה את המקסימום. "הריצה טובה מאוד לקרוהן, היא עושה ממש טוב. המחלה קיימת ואני לוקחת תרופות שמחלישות ולפעמים מפסיקה באמצע כי יש כאבי בטן אבל אני מקפידה על תזונה. הנושא של התזונה זה משהו שאני ממש צריכה לעבוד בו.
"יש הרבה מאוד דברים שאסור לי לאכול, בעצם כל מה שיש בו סיבים תזונתיים. אז אסור לי תמרים, ולא פסטה ברוטב עגבניות בגלל העגבניות, ג'לים אני עוד איכשהו יכולה. בגלל כאבי הבטן אני גם לא רצה בערבים. הקרוהן קיים, אבל לא נותנת לו להשפיע עליי. יש לי 3 ילדים והם גאים בי כי אני מלמדת אותם לא לוותר ולהעז, אני לא אגיד שאני מוותרת בגלל שאני חולה בקרוהן. בסופו של דבר אני מניחה שהריצה מחזקת אותי. כבר כבר 3 שנים שלא היו לי חסימות מעיים, כמובן שאפשר לזקוף את זה גם לתרופות ולתזונה אבל יש מחקרים שאומרים שריצה טובה למעיים. אני מרגישה חזקה וזה מכלול של דברים".
מי היה מאמין? מאיה גזית | צילום: באדיבות מאיה גזית
אחרי 4 חצאי מרתון היא סוף סוף יכולה לפנטז על ריצה ל-42.2 קילומטרים כשהיעד הוא מרתון בודפשט בסוף ספטמבר. בינתיים היא נזכרת בדברים שעלו לראש אחרי חצי המרתון הראשון שלה במסגרת המרתון המדברי באילת, "הייתי מאוד גאה בעצמי, כשאנשים שמכירים אותי מדברים על הדברים שעשיתי אני שואלת את עצמי אם הם מדברים עליי. אני לא חושבת שאני משהו מיוחד, פשוט החלטתי לקחת את החיים בידיים ולקבל את ההחלטה שאני רוצה לחיות טוב".
