היא יפהפייה אך אוכלת סטייקים, יודעת לרקוד בחינניות אבל מניפה מוטות ברזל עמוסי משקולות. הוריה זועזעו כשהכריזה, "אני הולכת להרים משקולות", אך היא המשיכה בשלה. קבלו את ג'וליה רוהד, חיילת לשעבר בצבא הגרמני שגם דחיקת 30 טון בשבוע, לא ממש מזיזה לה
מאת:אילן גולדמן
מחדר הריקודים אל חדר המשקולות
כשג'וליה רוהד עולה על הבמה כדי להניף את מוט המשקלות הרחב, עיניהם של מרבית הגברים לא יכולות להישאר אדישות לתמונה: רוהד מופיעה על הבמה כששיערה הבלונדיני אסוף, מהודק ולעיתים קלוע כמו שיערה של בובת ברבי מסורקת. למראית עין, דבר מלבד חליפתה אינו מסגיר את העובדה שהיא חזקה, חזקה מאוד, חזקה מכל גבר אפילו.
רק כשהמצלמה מתמקדת על רגליה, ניתן להבין: האישה הזו אינה ברבי רגילה, אלא אם המציאו כבר ברבי מניפת משקולות. אפילו שמרימת המשקולות היפהפייה כורעת כדי להניף את המשקולות, פניה שומרים על הבעה אסתטית, מחזה נדיר בעולם המשקולנים. זהו אולי זכר לימים בהם הייתה ג'וליה מבלה שעות באולם הריקודים, מביטה על עצמה שעות במראה, בוחנת תנועותיה וגמישותה.
הברבי שמרימה משקולות (צילום: womenwithm)
על התזונה:
"הסטייק הקלאסי תמיד בתפריט אבל
אני מעדיפה עוף"
וכשהמוט ותכולתו מונפים לאוויר הכול מתברר: האישה היא "מפלצת". השאגה היוצאת מפיה מחרידה את האולם, בטח שאת הצופים שלא חזו את זה מגיע. הצעקה נמשכת פחות משנייה, רגליה דוחקות למעלה, והיא כבר אחרי. שיערה נשאר הדוק ומוקפד, סיכת השיער המוזהבת לא זזה מילימטר. האוויר יוצא החוצה מריאותיה והיא חוזרת להיות עצמה.
אישה חזקה
כשרואים ספורטאיות יפות כג'וליה, קל לפטור אותן מביקורת נוקבת על הישגים ירודים. אך עם רוהד, אין צורך. מרימת המשקולות כבר זכתה בתואר אלופת יבשת אירופה לגילאי –עד 23, השתתפה באולימפיאדת בייג'ין שם סיימה במקום ה-7 ו"הבלונדה" אף נחשבת לאחת המובילות בעולם בקטגוריית המשקל – 53 ק"ג. "במהלך העונה אני שוקלת 55 ק"ג, לפני תחרויות אני מחדדת את התזונה", היא אומרת בהקשר למשקל גופה.
וכשצריך לצעוק היא גם צועקת (צילום: stephan)
כשההורים מגלים:
"אין להם שום בעיה עם העובדה
שאני כאישה מרימה משקולות"
אך כאמור רוהד לא הגיעה למשקולות יש מאין. המשקולנית התחילה דרכה כרקדנית. "רקדתי מגיל 7 עד גיל 12 אבל בשלב כלשהו פשוט הפסקתי ליהנות מהריקוד", סיפרה הספורטאית לאתר הגרמני 'פרנקפורט און-ליין'. "זה פשוט הפך להיות משעמם. הייתי צריכה משהו שיוציא ממני יותר אנרגיה".
למזלה של הרקדנית, אחד מחבריה דחק משקולות. באופן מפתיע, הענף שכה מזוהה עם גברים, קסם לילדונת הצעירה שחיפשה ריגוש בספורט תחרותי. "אחרי מחזור אימונים אחד כבר הלכתי להתחרות. אחרי חודשיים כבר ניצחתי תחרויות. ישר ידעתי שזה זה".
אמא, אבא, אני הולכת להרים משקולות
וכך, אחרי שעשתה את ההסבה מריקוד להנפת ברזלים, נאלצה הילדה בת ה-12 לבשר להוריה, "בתכם רוצה להיות מרימת משקולות". "תחילה הם היו בשוק", מודה האלופה. "אחר כך הם קיבלו את זה. הם הבטיחו כי הם יעמדו מאחוריי לא משנה מה אעשה. אין להם שום בעיה עם העובדה שאני כאישה מרימה משקולות".
רוהד, כיום ההורים עומדים מאחוריה (צילום: mark hance)
כשהגברת נשאלת מדוע היא מרימה משקולות, תשובתה: "אני אוהבת לבדוק מה הם הגבולות שלי". היא מודה בפה מלא, "אני נהנית להסתכל על עצמי מבחוץ ולראות מה אני מסוגלת לתת". אך כדי לתת את מה שהיא מסוגלת, יש צורך לאכול, והרבה. רוהד מספרת כי היא מקפידה על התזונה, אך ב'מניו' שלה, איך לא, יש בשר: "הסטייק הקלאסי הוא בהחלט בתפריט. אבל אני תמיד אעדיף עוף. אני מתרחקת מממתקים עד כמה שאני יכולה. ימי הלחם עם השוקולד נגמרו עבורי".
באליפות העולם האחרונה, סיימה הברבי במקום ה-14 המאכזב. אך גם אכזבה שכזו לא תמנע ממנה להמשיך להוות מודל לנשים רבות הפוחדות לאבד את הנשיות בענפי ספורט שנתפסים כגבריים. אין ספק כי בשנים הקרובות, נמשיך לראות את הגרמנייה דוחקת ודוחקת, עד שאולי אפילו תצליח לשבור את שיאה האישי העומד על 193 ק"ג. אישה חזקה כבר אמרנו?
אילן גולדמןאילן גולדמן-עורך משנה אתר שוונג אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי
כל הכתבות שלאילן גולדמן במדור- מזרח תיכון חדש
קישורים: אילן גולדמן
