ההשפעות המועילות שיש לפעילות גופנית על תפקודים נוירולוגיים שונים הן ידועות ונחקרות רבות, אך עדיין טרם ברורים המנגנונים המולקולריים האחראים לכך. במאמר שפורסם כאן הראו שעל ידי מספר פעולות "פשוטות" ביום, שניתן לסכמן כאימוץ "אורח חיים בריא" ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכויים ללקות בדימנציה בגיל מבוגר פעילות גופנית ואורח חיים בריא . בין יתר המנהגים שניתן לסגל בדרך לאורח חיים בריא הוא פעילות גופנית.
פעילות גופנית טובה לזיכרון שלנו
כמו כן, במשך זמן רב חשבו שמוח של אדם בוגר הוא חסר יכולות רגנרציה (שיקום ויצירה מחדש, למשל במקרה של נזק). כיום ידוע שיש אזורים במוח בעלי יכולת שיקומית, כמו כן פעילות גופנית היא אחת מסוגי הגירויים שיכולים לגרות תהליכי שחזור ויצירה מחדש במוח הבוגר running, neurogenesis 1999.
החוקר ואן פרג (Van Praag) וקבוצתו, הראו בניסוי על עכברים כבר בשנת 1999 שריצה גורמת לנוירוגנזה (יצירת נוירונים חדשים וקשרים סינפטיים) באזורים בהיפוקמפוס אשר אחראים על למידה וזיכרון. מאז, היו עוד לא מעט מחקרים שהצביעו על הקשר החיובי בין ריצה בפרט ופעילות גופנית בכלל לבין תהליכי נוירוגנזה, למידה, ופלסטיות של נוירונים במערכת העצבים. הקשר בין פעילות גופנית להקטנת הסיכויים לדימנציה בגיל מבוגר הוא קשר מבוסס מבחינה מדעית. הקשר עובר דרך מערכת השרירים.
בערך 40% ממסת גופנו היא שרירי שלד ושריר שלד הוא כשלעצמו איבר המייצר ומפריש מיוקינים, שהם חלבונים ספציפיים מופרשי שריר שיש להם מגוון נרחב של פעילויות ביולוגיות. פעילות גופנית מסוג סיבולת משרה יצירה של החלבון איריסין (Irisin) והראו שהוא החלבון שמביא ליתרונות מטאבוליים ונוירולוגיים.
מיהו חלבון ה-Irisin?
חלבון איריסין (Irisin) התגלה והתפרסם בשנת 2012 על ידי קבוצת מחקר מבוסטון irisin Muscle. Cell. 2012 במאמר שתיאר שפעילות גופנית כמו ריצה על מסילה בעכברים מובילה לעליה משמעותית ברמות ה Irisin בשרירים, בהשוואה לעכברים שלא רצו. התגובה של העלייה ברמותיו גם בשריר שלד וגם בסירקולציה (בדם) הינה משמעותית ויחסית מיידית לאחר פעילות גופנית נמרצת וסבולת.
ישנו שיפור לאחר פעילות גופנית נמרצת וסבולת | צילום: pixabay
האיריסין התגלה במקור כחלבון Myokine, כלומר חלבון שנוצר בשרירים בהשראת פעילות גופנית, ובמקור התגלה שהוא משפיע על מטבוליזם של רקמת שומן. נמצא שהחלבון מתבטא וקיים גם ברקמות המוח. המחקרים הוכיחו את ביטויו והעליה בביטוי שלו בהשפעת פעילות גופנית נצפתה גם בחיות (עכברים, חזירים) וגם בבני אדם.
נקודה מעניינת מאוד היא שבמספר מחקרים על חלבון האיריסין מצאו קשר חיובי עם שיפור בפעילות קוגניטיבית במיוחד בבני אדם שעוסקים בספורט. לאחרונה התפרסם מאמר סקירה המסכם את תפקיד ה Irisin כמתווך ההשפעות המועילות של פעילות גופנית על המוח וגם במצבי מחלות נוירודגנרטיביות Irisin neurodegenerative disorders 2019.
מחלת האלצהיימר היא מחלה נוירודגנרטיבית אשר משפיעה בעיקר על הזיכרון ונכון להיום היא חסרת מרפא. נמצאו מספר מנגנונים פוטנציאליים שמהווים את הבסיס הפתולוגי למחלה. רוב הממצאים מצביעים על פגיעה בזיכרון בחולים שהיא כתוצאה מפגיעה בצמתים הנוירולוגיים, מה שמכונה "סינפסות", פגיעה עד כדי אבדן ויצירת חסרים נוירולוגיים. הטיפולים כיום מתמקדים בשימור הסינפסות כדי לשמר את היכולת הקוגניטיבית.
נמצא קשר חיובי עם שיפור בפעילות קוגניטיבית במיוחד בבני אדם שעוסקים בספורט | איור: pixabay
במחקרים בעבר הוכח הקשר החיובי בין פעילות גופנית לבין מאורעות תלויי זיכרון של המוח 2014 Physical Activity brain וגם Benefits of Physicalactivity ,Physical Activity neurocognitive function 2018 ונמצא כי פעילות ספורטיבית עשויה להקטין את סיכויי התפרצות מחלת האלצהיימר. מחקר שהתפרסם ב Science על ידי קבוצת מחקר מהארוורד (Effect of Exercise on Cognition in Alzheimer. 2018) הקבוצה הצליחה לחקות את ההשפעות המיטיבות שיש לפעילות גופנית על עכברי מודל למחלת אלצהיימר על ידי כך שגרמו לעכברים לבטא יותר פקטור נוירוטרופי מסוים.
צמד החלבונים FNDC5/Irisin התווספו לרשימה של מולקולות בגוף שרמת הביטוי שלהן מושפעת מפעילות ספורטיבית ויש להן ערך מוסף ומועיל.
מחקר שהתפרסם ממש עתה Irisin Alzheimer. 2019 בעיתון מדעי מוביל (Nature Medicine) על ידי קבוצת מחקר מברזיל. תוצאות המחקר הנ"ל אמנם התקבלו בעכברים אך הן משמעותיות ופותחות אפשרויות רבות: החלבון irisin שעולה בעקבות פעילות גופנית בדם יכול להגיע למוח ולתווך את הפעילות המיטיבה שיש לספורט על המוח. החלבון הנ"ל יכול לשמש כלי טיפולי פשוט ויעיל למניעת דימנציה באנשים שמועדים לכך ונמצאים בקבוצת סיכון כמו כן הוא יכול למנוע החמרה בחולים פעילים. צריך לזכור שישנם חולים דימנטיים שהם גם מוגבלי תנועה מכל מיני סיבות, וזה יכול למנוע מהם פעילות גופנית. על כן נדרש עוד מחקר לפתח כלים אלטרנטיביים לאותם חולים.
בסופו של דבר, המחקר מוכיח שבחולי אלצהיימר יש רמות נמוכות מלכתחילה של החלבונים FNDC5/Irisin, גם בבני אדם וגם בעכברי מודל. חיזוק רמות FNDC5/Irisin במוח בין אם על ידי תרופות ובין אם על ידי פעילות גופנית יכול להיות האסטרטגיה הטיפולית הבאה כדי לשקם ולרפא קשרים סינפטיים, זיכרון ולהאט תהליכי הרס דימנטיים במחלת האלצהיימר.
אז כדאי לעשות פעילות גופנית, זה כבר אמרנו? היא טובה לזיכרון שלנו.
