לכל המחקרים הספורטיביים בשוונג
תופעה ששנואה במיוחד על ידי ספורטאים מקצוענים וחובבים היא כאבי שרירים מאוחרים (DOMS). הם יכולים להופיע גם שעות אחרי הפעילות הגופנית ומקורם ככל הנראה בהצפה של חומרים מושכי דלקת – מה שמגביר את תחושת הכאב המקומית.
לא סתם בשביל הפינוק | צילום: thinkstock
עוד כתבות בנושא
מחקר: פעילות גופנית משפיעה ישירות על הזיכרון שלכם
עד כמה שרירי הישבן שלכם חזקים ומדוע זה קריטי?
מדוע מי שרץ הרבה עלול לרדת פחות במשקל?
הזעזועים שהגוף עובר במהלך אימונים עצימים מצריכים את הספורטאים לבצע פעולות משלימות גם לאחר האימון, במטרה לשמור על השרירים ולמנוע כאבים מטרידים. לכן ברמה המקצוענית (וגם אצל החובבים המשקיעים) מבצעים הרבה מאוד עיסויים, ויש גם פעולות אחרות שתמיד ממליצים לעשות כמו התאוששות אקטיבית, אביזרים שמפעילים לחץ על השריר (קומפרשן), טבילה במים, אמבטיית קרח או קריותרפיה (טיפול בקור).
חוקרים צרפתים ניסו לבדוק לפני כשנה וחצי מהי הפעולה היעילה ביותר מבין כולן כדי להתגבר על ה-DOMS. למעשה הם אספו נתונים מ-99 מחקרים שונים שבדקו שינויים בריכוז הדם בתום פעילות כאינדיקטורים לכאבי שרירים. למשל, ערכים של קריאטין קינאזה (CK) או סמנים דלקתיים כמו חלבון מגיב סי (CRP) ואינטרלאוקין 6 (IL-6) שגדלים לאחר פעילות גופנית ומקושרים לתופעת ה-DOMS.
במחקר נמצא כי כל השיטות שהוזכרו כאן גרמו להפחתה קטנה עד גדולה בתופעה של ה-DOMS וזאת בניגוד לפעולות כמו מתיחות שלא גרמו לשום שינוי. מבחינת הנזק לשריר והסמנים הדלקתיים, נצפתה ירידה מתונה בערכי האינטרלאוקין 6 וחלבון מגיב סי – בעיקר אצל מי שעבר עיסוי או טיפול בקור.
הפתרון הטוב ביותר כשמותשים | צילום: thinkstock
המסקנה של המחקר בסופו של דבר היתה שעיסוי הוא הטיפול היעיל ביותר להקלה על כאבי שרירים מאוחרים ולתשישות. בנוסף, לטבילה במים ולשימוש באביזרי לחץ גם היתה השפעה חיובית, אם כי פחות בולטת.
חשוב לציין כי במחקר זה בדקו השפעות של טיפולים שונים באופן חד פעמי, כלומר בהתאוששות אחת. החוקרים הסבירו שצריך לבצע מחקר נוסף על מנת לאשר האם ניתן להשיג תוצאות דומות כאשר נעשה שימוש באותה טכניקת התאוששות על בסיס קבוע לאחר האימון.
