לרצי אולטרה מרתון יש ככל הנראה כמה תכונות פיזיות משותפות, אבל מה שמשותף לכולם קשור דווקא בצד הפסיכולוגי וזה עולה ממחקר חדש שפורסם במגזין המדעי PLOS ONE. במחקר הזה השתתפו 38 רצים ו-18 רצות שהתחרו במרוץ שטח למרחק של 100 מייל (160 קילומטרים) בהוואי הנקרא HURT 100. החוקרים השתמשו בשאלונים מקוונים כדי להתרשם מהחוויות של הספורטאים שנשאלו על דרגות הביטחון שלהם, השליטה, המוטיבציה וכוח הסבל שלהם באופן כללי.
זינוק למקצה UTMB אולטרה מרתון מון בלאן | צילום: PaulasBunt
עוד כתבות בנושא
אריאל רוזנפלד מסכם את האולטרה ל-24 שעות בגרמניה
מהן התגובות הפיזיולוגיות והלבביות בקרב רצי אולטרה ל-24 שעות?
איך מתמודדים עם משברים באולטרה מרתון?
הם מצאו רמות גבוהות של קשיחות נפשית ומסוגלות עצמית, כלומר האמונה שיש לנו ביכולות שלנו להצליח. כשהם השוו בין תכונות אלה לתכונות של ספורטאים מענפים אחרים הם מצאו שלרצי אולטרה מרתון יש יותר משתי התכונות האלו באופן משמעותי – אפילו לעומת ענפי ספורט שדורשים הרבה כוח סבל כמו ראגבי או אומנויות לחימה משולבות.
מחקרים קודמים שבחנו רצי סבולת הם מוגבלים במידע מכיוון שהם התמקדו בעיקר בדרישות הפיזיולוגיות של הספורט ועסקו בנושאים כמו התכווצויות שרירים, מערכת העיכול ופציעות בגפיים התחתונות, כך טוען ד"ר ג'ף לובל שהוביל את המחקר הזה במרכז לחקר הספורט ופעילות גופנית באוניברסיטת הרטפרי בבריטניה.
הוא הוסיף שבזכות ההעברת המיקוד להיבטים הפסיכולוגיים, החוקרים הצליחו להשיג הבנה טובה יותר לגבי איך אותם ספורטאים מצליחים להתגבר על האתגרים הפיזיים. כמובן שצבירת כמה שיותר קילומטרים באימונים משחקת תפקיד מרכזי במקרה של אולטרה מרתון אבל ככל הנראה התכונות המדוברות יוצרות קו בסיס.
"ממצא מרכזי ומעניין מהמחקר שלנו היה שנראה שיש צורך בסף מסוים של קשיחות נפשית כדי להיות מסוגלים להתאמן ולהתכונן לתחרויות של אולטרה מרתון", אמר לובל, "ברגע שיש לך את הסף הזה, יש לך פוטנציאל לסיים ולהצליח. אז האם הכל בראש? חלק חשוב מזה כן, אבל כמובן שגם הרגליים חשובות".
מה באמת עובר להם בראש? אחד מרצי האולטרה הבכירים בעולם פאו קאפל | צילום: Heike Maria Seitz
השאלה שקשה מאוד לחוקרים לענות עליה היא שאלת הביצה והתרנגולת: האם אימון לאולטרה מרתון יוצר את הקשיחות הנפשית הזאת או שאנשים שכבר יש להם את האיכות הזאת נוטים להימשך למרוצי אולטרה מרתון?
"כנראה שזה קצת משניהם", אומר לובל, "אני חושב שמי שמתאמן לאולטרה מרתון ועם הזמן עובר לאתגרים יותר ויותר ארוכים, מצליח עם הזמן לאמן את רמת הקשיחות הנפשית שלו וזה מאפשר לו לבצע אימונים קשים יותר שמפתחים אותו.
"יכולת עצמית היא מדד לביטחון ובהקשר לאולטרה מרתון מדובר באמונה שתצליח להשלים את 100 המיילים עוד לפני שהתחלת, וזה אומר שברגע שאתה מתחיל אתה כבר יודע שתסיים. האיכות הזאת לא מושגת רק על ידי שיחות פנימיות, אלא גם בזכות ניסיון שצוברים.
"זו בדיוק הסיבה שתכניות אימונים מתקדמות ואירועים שקורים בדרך ומשמשים כנקודות ציון כדי לבנות את עצמך לאולטרה מרתון הם כל כך חשובים. יכולת עצמית בנויה מזה שאתה מוכיח לעצמך שוב ושוב שאתה יכול לעשות את זה" אומר לובל, "אתה מוכיח לעצמך ואז כשאתה מגיע למצב שבו אתה מזנק לאולטרה מרתון המוח שלך כבר מאמין שתסיים כי בעבר הבטחת לעצמך הבטיחות דומות וקיימת".
לובל אומר שלרצים חשוב מאוד לאמן את הקשיחות הנפשית והמסוגלות העצמית שלהם במקום להסתכל עליהם כתוצרי לוואי של אימונים. הוא אומר שחשוב להתמקד באסטרטגיות ספציפיות כמו הגדרת יעדים, דימויים נפשיים, תכנון בעיות, שיקוף של הישגים ושימוש יעיל בתמיכה חברתית.
"כל אלה מזכירים לך מדוע אתה עושה אימונים ומרוצים. כמו כן חשוב מאוד לשלב התאוששות מכיוון שקשיחות נפשית לא אומרת שאנחנו צריכים להרוג את עצמנו באימונים. עדיין צריך להתאמן בחכמה ולהתאושש עוד יותר בחכמה".
