מערכת היחסים בין פעילות גופנית לאכילה מורכבת. פעילות גופנית מגבירה את התיאבון ואנשים שמתחילים תכנית אימונים נוטים לאכול יותר מדי ולעלות במשקל – ולמרות זאת המחקרים ובעיקר ניסיון החיים מלמדים אותנו שכדי להפוך דיאטה למוצלחת, חייבים לשלב פעילות גופנית.
עוד כתבות בנושא
רוצים חיים ארוכים? הנה 5 דברים שעליכם לעשות
עד כמה היכולת שלנו מושפעת ממה שאנחנו יודעים על עצמנו?
ספורט סבולת מאט את ההזדקנות, אימוני כוח דווקא לא
זו בדיוק הסיבה שבפקולטה לרפואה באוניברסיטת טקסס החליטו לחקור את מסלול המלוקרונטין, הורמון המדכא את תחושת הרעב ומעודד תחושת שובע. לפי התוצאות של המחקר שפורסמו בדצמבר האחרון, עולה שפעילות גופנית מאומצת עלולה לשנות את תפקודם של נוירונים מסוימים ולהשפיע על תחושת הרעב והמטבוליזם.
במסלול המלוקרונטין בולטים בעיקר שני נוירונים: נוירופפטיד Y הגורם לעלייה בתאבון ו-POMC המדכא תאבון. אצל בעלי חיים ובני אדם, מחסור בניורוני POMC גורם להשמנת יתר. המטרה של המחקר היתה לבדוק על עכברים איך פעילות גופנית משפיעה על המסלול של הנוירונים האלו.
בניסוי חילקו את העברים לשתי קבוצות: באחת העכברים רצו על גלגל מסתובב ובשנייה העכברים נתקלו בגלגל שלא זז, כך שהם לא יכלו לבצע פעילות מאומצת. הפעילות המאומצת בקבוצה הראשונה היתה 60 דקות של ריצה מהירה על הגלגל, שחולקו לשלושה "סטים" של 20 דקות. בתום הפעילות, העכברים היו חופשיים לאכול. לאחר שאכלו, החוקרים בדקו את פעילות הנוירונים במוח שלהם שוב ושוב במשך 10 ימים.
לפי התוצאות של המחקר, לפעילות גופנית היתה השפעה ניכרת על מעגל המלוקרונטין. נוירוני ה-POMC היו הרבה יותר אקטיביים בקרב העכברים שרצו על הגלגל, גם אחרי "אימון" אחד בלבד ולמשך 48 השעות שאחריו. לעומת זאת הפעילות של נוירופפטיד Y פחתה, למרות שהיא חזרה לשגרה כעבור 6 שעות. חוץ מזה, העכברים אכלו פחות לאחר הפעילות המאומצת לעומת הכמות שאותה היו רגילים לאכול.
קווין וויליאמס, אחד המדענים שערכו את המחקר אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס": "התוצאות האלו גורמות לנו להבין למה אנשים מגלים פחות עניין באוכל בשעות שאחרי הפעילות הגופנית. חוץ מזה, הנתונים גם מצביעים על כך ששגרת אימונים קבועה יכולה לשנות את פעילות הנוירונים במוח ולגרום להם לעבוד בצורה קבועה, ולכן היא כל כך תורמת לירידה במשקל לאורך זמן.
חשוב לציין שבמחקר הזה בדקו רק סוג אחד של פעילות גופנית שהיתה מאומצת וממושכת, וגם שבכל זאת הנבדקים היו עכברים זכרים. ההשפעה של הפעילות הזו על נקבות, או בכלל של פעילות גופנית מתונה – עדיין לא ידועה. "יכול להיות שהתוצאות יהיו הפוכות לגמרי", אומר וויליאמס, "אבל בכל מקרה מה שאנחנו יודעים כרגע זה שלריצה ממושכת יש פוטנציאל להשפיע על המוח שלנו".