הציטוט השני הכי אהוב עליי שראיתי על חולצת ריצה שייך לרץ הניו זילנדי רוד דיקסון שהיה מאוד מגוון והטווח שלו נע בין מדליה אולימפית ב-1,500 מטרים לניצחון במרתון ניו יורק, והוא אמר: "כל מה שאני רוצה לעשות זה לשתות בירה ולהתאמן כמו חיה" (אגב הציטוט האהוב עליי שייך לנוראדין מורסלי שאמר: "כשאני מתחרה המוח שלי מלא בספקות, מי יסיים שני ומי יסיים שלישי?"). אני אפילו לא אוהב בירה עד כדי כך, אבל יש משהו מושך בפשטות ובבהירות של דיקסון – משהו שככל הנראה מהדהד אצל הרבה רצים.
למה זה הולך ביחד עם הריצה? | צילום: pixabay
מחקרים רבים ושונים לאורך השנים הגיעו למסקנה שאנשים שמתאמנים הרבה נוטים לשתות יותר. זה מפתיע מעט, מכיוון שבדרך כלל התנהגויות בריאות או לא בריאות נוטות להתקבץ יחד. חובבי פעילות גופנית נוטים פחות לעשן ונוטים יותר לאכול קייל לצורך העניין. זה נכון שקשה לשייך את האלכוהול לקטגוריה בריאה או לא בריאה, מכיוון שיש עדויות לכך ששתייה קלה או אפילו מתונה עלולה להעניק יתרונות בריאותיים מסוימים. אבל אני לא חושב שהאהבה של דיקסון לבירה נבעה מהרצון שלו להוריד את לחץ הדם.
הקשר בין פעילות גופנית לאלכוהול
מחקר שפורסם ב-Medicine & Science in Sports & Exercise ובוצע על ידי צוות ממכון קופר בדאלאס מציע נקודת מבט חדשה על הקשר בין פעילות גופנית לאלכוהול. רבים מהמחקרים הקודמים התמקדו בספורטאים תחרותיים, במיוחד כאלה שהתאמנו במכללות שם צריכת אלכוהול גבוהה עשויה לשקף לחצים חברתיים לעומת רצון מהותי לשתות. המחקר החדש בחן במקום זאת נתונים של 38 אלף אנשים בריאים בטווח הגילאים 20-86 שעברו בדיקות במכון קופר ואצלם נמצא קשר הדוק בין פעילות גופנית לצריכת אלכוהול.
צריכת החמצן המרבית (VO2MAX) של המשתתפים נבדקה במבדק על הליכון תוך כדי תשישות. בהתבסס על התוצאות הם חולקו לחמש קבוצות שוות בהתבסס על התוצאות המתאימות לגיל ולמין כאשר הקבוצה עם התוצאות הנמוכות ביותר סווגה ככושר נמוך, השתיים הבאות סווגו ככושר בינוני והשתיים הגבוהות ככושר גבוה. בכל מה שקשור לשתיית אלכוהול, אלו שצרכו שלושה משקאות בשבוע ופחות מזה נחשבו לשתיינים קלים, עד 7 משקאות בשבוע לנשים ו-14 לגברים נחשבו למתונים ואלו שצרכו יותר נחשבו לשתיינים כבדים.
התוצאה הבולטת לעין היתה שאנשים שנמצאים בכושר בינוני עד גבוה נוטים להיות שתיינים מתונים או כבדים לעומת אנשים בכושר נמוך. אצל נשים, כושר גופני גבוה מכפיל את הסיכויים להיות שתייניות מתונות או כבדות, ואצל הגברים הסיכוי היה גבוה ב-63 אחוזים. נושאים אלו ברובם לא היוו מחלוקות במחקרים שבוצעו על ספורטאי מכללות או ספורטאי עילית.
הגיל הממוצע של המשתתפים היה 45.9 והסף לכושר גבוה בקרב הגברים היה VO2MAX של 46.9 שזה טוב, אבל לא משהו שמנצחים אתו מרוצים. VO2MAX והרגלי פעילות גופנית לא עומדים בקורלציה מושלמת מכיוון שגם הגנטיקה משפיעה על צריכת החמצן המרבית אבל תת ניתוח תוך שימוש בהרגלי האימון המדווחים של הנבדקים במקום להשתמש בצריכת החמצן המרבית העלה דפוסים דומים.
מדוע יש קשר בין פעילות גופנית לבין שתייה
השאלה המעניינת היא מדוע יש קשר בין פעילות גופנית לבין שתייה. מחברי כתב העת מציעים בזהירות שפעילות גופנית יכולה לגרום לשתייה בגלל התופעה הפסיכולוגית שנקראת אפקט הרישוי – כאשר אתה מרגיש שעשית משהו "טוב" אתה מתגמל את עצמך בזה שאתה עושה משהו "רע" (למען האמת, זו אחת הסיבות שאני סקפטי בכל מה שקשור לנטילת מולטי ויטמינים כביטוח מפני פערים בתזונה. הפעולה של נטילת ויטמין נותנת לך ליצור את הפערים האלה באופן לא מודע). יש אכן מעט עדות לכך שאנשים נוטים לשתות יותר בימים שבהם הם התאמנו יותר מהרגיל.
אבל ישנה עוד מחשבה שמעידה על כך שפעילות גופנית ושימוש באלכוהול מושפעים מאותה מערכת תכונות אישיות. מחקר שנערך על ידי ליי לז'ר מאוניברסיטת יוסטון ב-2014 קשר בין פעילות גופנית והרגלי שתייה לרמות גבוהות יותר של חיפוש תחושה או תכונה שמושפעת מהצורה שבה המוח מעבד דופמין. לז'ר ועמיתיה מגדירים ארבעה מניעים ברורים לצימוד בין אלכוהול לפעילות גופנית: עבודה קשה, חגיגה, דימוי גוף ואשמה. השניים הראשונים מובילים לשתייה והשניים האחרונים מובילים לפעילות גופנית.
האם ריצה גורמת לנו לשתות יותר? | צילום: pixabay
אז האם ריצה הופכת אותך לאלכוהוליסט או מצילה אותך מלהיות כזה? אפשר להתווכח על זה בשני הכיוונים שכן פעילות גופנית עלולה לחזק את ההתנהגות המחפשת גמול שמביא אנשים לשתות אפילו יותר מדי, או שהיא יכולה אולי לשמש כתחליף לשתיית אלכוהול. יש בהחלט עדויות על מכורים לשעבר שהפכו לרצי אולטרה מרתון ובכך הצילו את חייהם.
מעניין שבמכון קופר גם ניהלו שאלון שנועד להעריך את התלות באלכוהול בקרב הנבדקים. בסך הכל, 13 אחוזים מהנבדקים עמדו בסף התלות באלכוהול בהתבסס על התשובות שלהם לשאלות האם הם מנסים להפחית את הרגלי השתייה, האם הם מתעצבנים מהביקורות על הרגלי השתייה שלהם, האם יש להם תחושות אשמה בגלל האלכוהול והאם הם שותים על הבוקר. בקרב הגברים שהם שתיינים כבדים (אבל לא אצל הנשים) החזקים ביותר היו אלה בעלי הסיכוי הקטן ביותר להפגין סימנים של תלות באלכוהול. זה תואם את הרעיון שהרגלי הפעילות הגופנית שלהם ממלאים חלק מהמרחב הפסיכולוגי שאלכוהול יכול למלא בעצמו.
האם יש סימנים של תלות באלכוהול | צילום: Benreis
העבודה של לז'ר מדגישה את מאפייני האישיות האישיים והגורמים החברתיים בתיווך הקשרים בין פעילות גופנית לאלכוהול. אלו מאיתנו שמחפשים את ה"תחושה" צריכים לזכור את הקישורים האלה ואם יש איזשהו ספק – צריך להמשיך להתאמן כמו חיה.
כתבה מתורגמת של אלכס האצ'ינסון שפורסמה באתר OUTSIDE
