לפי מחקר עדכני שפורסם, פעילות גופנית עשויה לעזור לחזק את הגוף במלחמה כנגד גידולים סרטניים בכך שהיא משנה את הסביבה הפיזיולוגית שבה פועלים תאי מערכת החיסון. המחקר נעשה בעכברים ובדק כיצד ריצה משפיעה על גידולים סרטניים. המחקר בדק את ההשלכות של פעילות גופנית על היכולת של הגוף להתמודד עם גידולים סרטניים במכרסמים, ומכך מהן ההשלכות על בני אדם.

עוד סיבה מצוינת להזיז את הגוף | צילום: Photo by RUN 4 FFWPU from Pexels

עוד כתבות בנושא 
האם פעילות גופנית בבוקר מפחיתה סיכון לסוגי סרטן מסוימים?
ריצה בהשוואה להליכה מביאה לירידה משמעותית בתמותה מסרטן שד
כך פעילות גופנית מפחיתה תופעות לוואי של הקרנות אצל חולות סרטן שד

כיום יש מספיק ראיות לכך שפעילות גופנית משנה לטובתנו את הסיכוי והסיכון לפתח גידול סרטני ולמות כתוצאה ממנו. במחקר אפידמיולוגי גדול משנת 2016 למשל, מצאו שאנשים שהיו פעילים מאוד מבחינה גופנית היו בסיכון נמוך למדי לפתח 13 סוגים שונים של גידולים מאשר אנשים שמנהלים אורח חיים יושבני. לפני כשנה התפרסם מאמר סקירה לגבי מחקר שבוצע על ידי American College of Sport Medicine שהגיע למסקנה שפעילות גופנית על בסיס קבוע עשויה להקטין את הסיכון לפתח סרטן מסוגים שונים בכ-69%. נטען כי פעילות גופנית משפרת גם את תוצאות הטיפולים והתגובה אליהם ומאריכה את חיי החולים.

פעילות גופנית מפחיתה תהליכים דלקתיים

לא ברור כרגע מהו המנגנון וכיצד קורה שפעילות גופנית משפיעה על סרטן. מחקרים בחיות הראו שפעילות גופנית מפחיתה תהליכים דלקתיים ובכך היא הופכת את הגוף לסביבה פחות ידידותית ופחות תומכת בגידולים. עדיין נותרו שאלות מרכזיות לא פתורות.

כעת קבוצה של חוקרים ממכון קרולינסקה בשטוקהולם וממכונים אחרים בעולם החלו להתעניין בהשפעה על תאי דם לבנים, שמהווים חלק נכבד מהרכב מערכת החיסון ויש להם תפקיד מרכזי בהגנה על הגוף מפני גידולים סרטניים. לא ממש ברור מהי ההשפעה של פעילות גופנית על התאים הללו והאם השינויים הנגרמים בעקבות הפעילות הגופנית הם אלו שעוזרים לתאים כנגד הסרטן.

במחקר הנוכחי שהתבצע בשטוקהולם החוקרים חיסנו עכברים עם תאי גידול ממקורות שונים ונתנו להם לרוץ לפי פרוטוקול, בעוד שאחרים נותרו ללא פעילות גופנית. לאחר מספר שבועות החוקרים מצאו שחלק מהעכברים הרצים הראו ממצאים בודדים שמעדים על גדילה סרטנית של תאי הגידול. מרתק יותר הוא שרוב העכברים הפעילים "חוסנו" עם תאים סרטניים הידועים בהיותם פגיעים במיוחד לתאי מערכת חיסון מסוג CD8+ T cells, שידועים ביכולת שלהם להילחם במספר סוגים של סרטני שד וגידולים מוצקים אחרים.

השפעה על התאים עצמם

החוקרים בדקו האם פעילות גופנית משפיעה באופן ייחודי על התאים הללו. לעכברים שלהם הוזרקו תאי הגידול מסוגים שונים, הזריקו גם חומר כימי אשר מסוגל לחסום את הפעילות של תאי ה-CD8+ T cells, ונתנו להם לרוץ. לאחר מספר שבועות של פעילות גופנית ללא תאי CD8+ T פעילים, נמצא שהיתה להם גדילה משמעותית של הגידול. מה שאומר שלתאי ה-CD8+ T יש תפקיד מכריע בתיווך ההשפעה האנטי סרטנית של פעילות גופנית.

בשלב אחר החוקרים בודדו את תאי ה-CD8+ T מהחיות שהיו פעילות ורצו ומאלו שלא רצו. לאחר מכן הם הזריקו את התאים לחיות שלא היו פעילות והיו בסיכון לפתח גידול סרטני. החיות שקיבלו תאי CD8+ T מהחיות הרצות הראו תגובה משמעותית אנטי סרטנית כנגד הגידולים בהשוואה לחיות שקיבלו תאים מחיות שלא עשו פעילות גופנית.

"החוקרים מאוד נלהבים מהתוצאות" אומר ראנדל ג'ונסון, פרופ' לפיזיולוגיה מולקולרית במכון קארולינסקה שבקאמברידג'. "ניתן להסיק שההשפעה של הפעילות הגופנית הינה השפעה פנימית על התאים עצמם והיא השפעה עקבית". במלים אחרות פעילות גופנית גרמה לשינוי פנימי והמשכי בתאי T של מערכת החיסון.

זה יעיל גם נגד גידולים סרטניים | צילום: Image by Mabel Amber from Pixabay

החוקרים שאלו האם הפעילות הגופנית הפכה את תאי ה-CD8+ T להיות יותר יעילים במלחמה כנגד גידולים סרטניים? על מנת לחקור שאלה זו החוקרים נתנו לקבוצת עכברים לרוץ עד למצב שהעכברים היו מותשים, בעוד שקבוצה שניה של עכברים לא היו פעילים כלל. דם נאסף מהחיות משתי הקבוצות ונבדקו סמנים מולקולריים. התברר שדגימות הדם היו נבדלות בין שתי הקבוצות ברמה המולקולרית. הדם שנאסף מקבוצת הרצים הכיל הרבה מאוד מולקולות שקשורות באספקת אנרגיה ובחילוף חומרים, ובייחוד רמות גבוהות של לקטאט אשר מיוצר בשפע על ידי שרירים פעילים.

האם לקטאט משפיע על תאי CD8+ T של קבוצת הרצים? כאשר בודדו תאי CD8+ T בנוכחות לקטאט הם מצאו שהתאים הללו נהיו יותר פעילים בתגובתם הנוגדת גידול סרטני מאשר תאי CD8+ T שלא גדלו בנוכחות לקטאט.

"מתוך כך נראה שתאי T שלנו מושפעים ישירות מפעילות גופנית שאנו עושים" טוען פרופ' ג'ונסון. כמובן שהמסקנה מבוססת על ניסויים בעכברים ולא בבני אדם. בני אדם מייצרים כמויות גדולות של לקטאט בזמן פעילות גופנית ומולקולות נוספות, אך האם תאי ה-CD8+ T שלנו מגיבים באותו אופן כמו אלו של עכברים? נותר לחקור ולהבין. בנוסף נשאר להבין האם כל סוגי הפעילויות הגופניות בעלות אותה השפעה על תאי ה-T או האם ישנן פעילויות בעלות ערך מוסף יותר. קרוב לוודאי שפעילות גופנית משפיעה על האופן שבו גופינו מתמודד עם ממאירות כלשהיא, ורוב הסיכויים שזה קורה דרך מספר מנגנונים עקיפים שעוד צריך ללמוד עליהם.

תרגום מאמר שהתפרסם ב-NY Times ב-12 בנובמבר 2020, מאת גרצ'ן ריינולדס

מהם תאי T? הגדרה מתוך ויקיפדיה
לימפוציטים מסוג T או פשוט תאי T הם סוג של תאי דם לבנים בעלי תפקיד בתגובה החיסונית התאית. ניתן להבדילם מלימפוציטים מסוגים אחרים כדוגמת תאי B ותאי NK על ידי נוכחות חלבון שנקרא ה-TCR על גבי התא. הם קרויים כך משום שהחלק האחרון בהתפתחותם והבשלתם מתרחש בבלוטת התימוס (Thymus). על פניהם מוצג קולטן תאT ‏ . תאי T שמבטאים את החלבון CD8 הם תאים ציטוטוקסיים והם הורגים תאים בגוף שעברו שינוי סרטני.