ישנה אמונה לפיה פעילות גופנית אינטנסיבית של סבולת כדוגמת ריצת מרתון מביאה לירידה בתפקוד מערכת החיסון, כך שאנו פגיעים יותר לתחלואה, בייחוד בדרכי נשימה. המחקרים בנושא רבים והדעות חלוקות. האם פעילות גופנית אינטנסיבית כריצת מרתון חושפת אותנו לתחלואה נשימתית? התשובה על כך אינה ברורה. מערכת החיסון מורכבת מגורמים שונים, אוכלוסיות תאים שונות מרכיבות את מה שאנו מכנים "תאי הדם הלבנים"; כל גורם יש לו תפקיד ייחודי בהגנה על הגוף.
כיממה לאחר ריצת המרתון חלה עלייה משמעותית בתאי T | צילום: David Sedlecký
עוד מחקרים בשוונג
מה חדש במחקר על חלבון ובניית שרירים
רוצים לרוץ מרתון ראשון בגיל מאוחר? לפי מחקר חדש זה כדאי
מהו האימון היעיל ביותר למניעת אובדן מסת שריר ועצם?
מאמר ישן יחסית שהתפרסם בשנת 1995 חקר את ההשפעות של ריצה למרחקים על מערכת החיסון. החוקר מקדוגל (MacDougall) בדק כיצד עלייה בנפחי ריצה ובעצימותה משפיעים על מערכת החיסון. מקדוגל גייס שתי קבוצות רצים, כאשר בכל קבוצה שישה רצים. הוא בדק במשך 40 יום פרוטוקולים שונים של אימון: קבוצה אחת רצה נפח נמוך בעצימות נמוכה בשלב ראשון. בשלב השני הם רצו נפח גדול בעצימות נמוכה, בשלב שלישי נפח נמוך בעצימות נמוכה ובשלב רביעי נפח גדול בעצימות גבוהה.
הקבוצה השנייה רצה לפי אותו פרוטוקול, אלא שבשלב השני היא רצה מרחק גדול בעצימות גבוהה ובשלב הבא מרחק גדול בעצימות נמוכה. נמצא שחלה ירידה בתפקוד מערכת החיסון עם העלייה בעצימות הריצה יותר מאשר עם העלייה בנפח הריצה. כמו כן מערכת החיסון של הרצים עברה התאמה הדרגתית עם העלייה בעצימות ובנפחים. המסקנה מכך היא שהנטייה לתחלואה תהיה גבוהה יותר עם ההתחלה של אימוני ריצה קשים, וככל שהעלייה בעצימות ובנפח תהיה הדרגתית יותר, אז מערכת החיסון תסתגל באופן מיטבי והסיכוי לתחלואה נשימתית פוחת.
בנוסף, ישנם שינויים אחרי ריצת מרתון שבאים לידי ביטוי במספר תאי הדם הלבנים (התאים בדם שאחראים על ההגנה מפני זיהומים).
לימפוציטים מסוג T (תאי T) הם סוג של תאי דם לבנים בעלי תפקיד בתגובה החיסונית התאית. ישנם תת אוכלוסיות של תאי T. תאי T reg- תאים שתפקידם לווסת את המערכת החיסונית כדי למנוע דלקת כרונית ומחלות אוטואימוניות.
מה קורה לתאים לאחר מאמץ סבולת? | צילום: Jeremy Segrott
מחקר משנת 2017 T-regulatory cells בדק כיצד מושפעים תאי ה- T-reg בעקבות פעילות סבולת כמו ריצת מרתון. הם מצאו תגובה שמורכבת משני שלבים: כשעה מיד לאחר ריצת המרתון, מספר תאי T יורדים באופן משמעותי, אך בהמשך רמתם עולה אפילו מעבר למה שהיתה לפני ריצת המרתון. ישנם לעומת זאת מחקרים שמראים שדווקא מיד אחרי פעילות גופנית של שחיה ורכיבה, חלה עלייה במספר תאי Homeostasis of regulatory T.
השוני בין המחקרים הוא תוצאה של שיטות מדידה שונות ואף שוני בעצימות ובמשך הפעילויות הגופניות. במחקר הנוכחי הזה, הנבדקים רצו למעלה משלוש שעות לעומת מחקרים אחרים, בהם הפעילות היתה עד 30 דקות. אחד ההסברים לירידה המשמעותית במספר תאי T reg הוא שהתאים עוברים מוות תאי (מכונה "אפופטוזיס"). הסבר נוסף הוא שהתאים הללו יורדים ברמתם בדם בעקבות יציאה לרקמות הפריפריות לאחר ריצת המרתון.
אחד הממצאים המשמעותיים של מחקר על רצי מרתון הוא שכיממה לאחר ריצת המרתון חלה עלייה משמעותית בתאי T בוגרים תפקודיים. הסיבה לעלייה הנ"ל והמנגנון שבו זה קורה טרם ידוע. ייתכן שגירוי בעצימות גבוהה מוביל לתגובה דלקתית ולתהליכי הרס והתחדשות שבאים לידי ביטוי במוות תאי כשלב ראשון, ולאחריו שחזור ועלייה מפצה במספר תאי ה-T. סביר להניח שהעלייה וההצטברות של תאי דם לבנים T reg בדם בתגובה לגירוי עצים כריצת מרתון הוא חלק ממנגנון מתקן ומשקם כמו למשל בשריר שלד בעכברים ששם נמצא שתאי T reg מצטברים באזורי שריר פגועים ומשתתפים בתהליכי ריפוי.
מחקר בריטי משנת 2018 (Debunking the Myth of Exercise-Induced Immune Suppression) טוען שההפך הוא הנכון. במקום לדכא את מערכת החיסון, נראה שפעילות סבולת נותנת חיזוק למערכת. פעילות גופנית על בסיס קבוע ותדיר יש בה יתרונות ובין היתר מונעת את "הזדקנות" מערכת החיסון. החוקרים במחקר הזה טוענים כי פעילות סבולת כמו ריצת המרתון אינה גורמת לדיכוי מערכת החיסון. מה שצריך לשים לב אליו הוא שמדובר באירוע רב משתתפים, עם שימוש בתחבורה ציבורית, כולל שרותים ציבוריים, הם כשלעצמם מעלים את הסבירות לתחלואה. גורמים נוספים העשויים לתרום זה תזונה לא מאוזנת, לחץ (סטרס) פסיכולוגי הם כשלעצמם מעלים את הסיכוי לתחלואה.
ומה המסקנות ?
קיימת הסברה שפעילות גופנית סבולת כדוגמת ריצת מרתון מביאה לדיכוי של מערכת החיסון, הופכת את הרצים יותר רגישים לחלות בווירוסים של דרכי נשימה עם סימפטומים דמויי שפעת. לא רצוי להעלות באופן פתאומי את עצימות האימון וגם לא את נפחי האימונים. למערכת החיסון לוקח זמן להסתגל וחלון הזמן של ההסתגלות יכול לפתוח פתח למחלות. לא ניתן לשלול את העובדה שבמהלך מרוץ גדול והמוני, הקרבה בין הרצים יכולה להיות כשלעצמה גורם משמעותי לתחלואה. מאמץ גופני גורם לשינוי במערכת החיסונית על ידי העלאת גורמים המתווכים דלקת. ככל הנראה שילוב של מספר גורמים יחד עם הפעילות העצימה משפיעים כולם על מערכת החיסון וגורמים לנטיית יתר לתחלואה.
