למרות שאנחנו תקועים עם הגנים שלנו כל החיים, מסתבר שהרגלי אורח החיים שלנו יכולים להשפיע באופן משמעותי על פעילותם של אותם גנים. במחקר חדש שפורסם בכתב העת CELL נכתב כי אימוני סבולת כמו ריצה למרחקים ארוכים או רכיבה על אופניים, יכולים לשפר את האופן בו הגנים נקשרים עם הבריאות המטבולית – אם הם נעשים לאורך זמן. לא רק שזה יכול לעזור במניעת מחלות הקשורות לתפקוד המטבולי כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת סוג 2, זה גם יכול להשפיע על הביצועים של השרירים לאורך זמן.
אפשר לשלוט על אופן פעולתם של הגנים | צילום: Image by wal_172619 from Pixabay
עוד כתבות בנושא
מה יותר חשוב? הגנטיקה או אישיות המתאמן?
מה אנחנו יכולים ללמוד על הגנטיקה שלנו?
מה יותר משמין? גנטיקה או השפעה סביבתית?
במחקר השתתפו 40 אנשים בגילאים 34 עד 53 שחולקו לשלוש קבוצות. בקבוצה הראשונה היו כאלה שביצעו אימוני סבולת אינטנסיביים ב-15 השנים האחרונות, בקבוצה השנייה אנשים שביצעו אימוני כוח ב-15 השנים האחרונות ובקבוצה השלישית אנשים שאורח החיים שלהם היה יושבני. ביופסיות של שרירי השלד נאספו מהמשתתפים ובנוסף בוצעו רצפי RNA כדי למדוד את פעילותם של יותר מ-20,000 גנים.
אצל המשתתפים בקבוצת מתאמני הסבולת נמצאו שינויים בפעילות של יותר מ-1,000 גנים לעומת קבוצת אורח החיים היושבני. רבים מהגנים שהשתנו היו קשורים לפעילות מוגברת ולקצב חילוף חומרים. לעומת זאת נמצא שאצל קבוצת מתאמני הכוח היו שינויים רק ב-26 גנים – שאר הגנים שהשתנו היו קשורים לריצה ולרכיבה על אופניים.
"בזכות המחקר הזה אנחנו יודעים יותר על שרירים ש'מפרשים' צורות שונות של אימונים ומתאימים את עצמם אליהם בדרכים ספציפיות כמו גם על האופן בו אימון סבולת כמו ריצה או רכיבה על אופניים משפיע על גנים החשובים לבריאות המטבולית", אמר מחבר המחקר פרופסור מארק צ'פמן מאוניברסיטת סן דייגו.
ובגלל זה הרבה אנשים משתפרים עם הזמן, גם אם הם לא צעירים | צילום: Image by David Mark from Pixabay
הוא הוסיף כי גירויים רבים ושונים יכולים להשפיע על הביטוי של הגנים שלנו, כולל התזונה והחשיפה לשמש. התפקיד של השינויים הוא ליצור התאמה טובה יותר של הגוף לגירויים שהוא מקבל. "זו הסיבה שאימון סבולת "מלמד" את השרירים להתנהל ביעילות רבה יותר", אומר צ'פמן, "הגנים מסתגלים לגירויים שניתנו להם ולאחר מכן זה יגרום לביצועים טובים יותר בפעילויות דומות".
"לדוגמה, גנים כאלה ישנו את כמות החמצן המועברת לשרירים, וכך יהיה יותר דלק לאימוני הסבולת", אומר צ'פמן, "כאשר רמת החמצן יורדת בריצה, הגנים האלה מופעלים כדי לייעל את אספקת החמצן".
מי שלא רץ באופן קבוע במשך 15 שנים כמו המשתתפים במחקר לא צריך לדאוג. החוקרים הצליבו את הנתונים החדשים עם מחקרים שנעשו על ביטוי גנים בשרירים בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 ומצאו שאפילו חודש של אימוני סבולת גורם לשינוי גדול בפעילות הגנים.
אז אולי אי אפשר להחליף גנים, אבל אפשר בהחלט לשלוט על אופן פעולתם ואפילו לא צריך לחכות יותר מדי זמן כדי ליהנות מהתוצאות.
