לקריאת המחקר המקורי
אפקט הפלסבו (טיפול דמה) ידוע בספרות המדעית-רפואית ונחקר לאורך יותר מ-50 שנה. גם בהקשר הספורטיבי אפקט הפלסבו ידוע כמשפר ביצועים בכ-2% בקרב ספורטאים המאומנים ברמות מתונות ומעלה במבדקי מעבדה או בהתמודדויות נגד השעון. עם זאת, לא היה ידוע האם האפקט פועל גם ב"סביבת אמת" בו המשתתפים מתחרים במסגרת התמודדות אמיתית אחד כנגד השני שבה רמת המוטיבציה והרצון להצליח גם ככה גבוהות.
ה-EPO הוא הורמון המיוצר בכליות וגורם לייצור של כדוריות דם אדומות | צילום: shutterstock
זריקות פלסבו שלכאורה היו זריקות EPO
על מנת לבדוק סוגיה זו, ביצעה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד מחקר ובו ניתנו לקבוצת רצים זריקות פלסבו שלכאורה היו זריקות אריתרופויטן (EPO), הורמון המיוצר בכליות וגורם לייצור של כדוריות דם אדומות. הזרקה חיצונית של EPO תגרום לייצור מוגבר של כדוריות דם, שיפור יכולת נשיאת החמצן בגוף ובעקבות כך שיפור ביכולת האירובית.
במסגרת המחקר, שהתפרסם ב-2015 בירחון האמריקאי "רפואה ומדע בספורט בפעילות הגופנית", השתתפו 15 רצים חובבים מאומנים (עם ממוצע שיאים אישיים של 4.4±39.3 דק' ל-10 ק"מ) אשר חולקו ל-2 קבוצות – "פלסבו" ו"ביקורת". לפני תחילת הניסוי ערכו כל המשתתפים מרוץ ל-3 ק"מ על מנת לבדוק את היכולת הבסיסית שלהם.
בשלב הראשון קיבלו משתתפי קבוצת ה"פלסבו" זריקת דמה יומית למשך 7 ימים, כאשר נאמר להם שזוהי זריקת EPO. בזמן זה קבוצת הביקורת לא קיבלה זריקות בכלל. שתי הקבוצות המשיכו את תכנית האימונים הרגילה שלהם ולאחר 7 ימים הם ביצעו מרוץ ל-3 ק"מ על מנת לבדוק את השיפור שחל, לכאורה, בעקבות מתן זריקות הדמה.
מסקנת החוקרים היתה שהפלסבו שיפר את יכולת הביצוע של המשתתפים | צילום: shutterstock
האם היה שינוי ביכולת?
לאחר תקופה של שבועיים (תקופת WASHOUT), נערך השלב השני של הניסוי בו החליפו הקבוצות תפקידים כאשר משתתפי קבוצת הפלסבו הפכו להיות קבוצת הביקורת ולהיפך. למשתתפי קבוצת הפלסבו המקורית נאמר שתקופת זמן בת שבועיים גורמת לאיבוד אפקט ה-EPO אשר לכאורה הוזרק לגופם. גם בתחילת ובסיום שלב זה ביצעו כל הנבדקים מרוץ ל-3 ק"מ על מנת לראות את השינוי ביכולת.
תוצאות המחקר הראו שכאשר משתתפי המחקר היו בקבוצת הפלסבו וקיבלו זריקות דמה של EPO למשך שבוע, הם שיפרו את תוצאתם במרוץ ל-3 ק"מ בממוצע ב-1.5% וזאת בהשוואה לתוצאה שהשיגו שבוע קודם לכן, לפני קבלת הזריקות (ממוצע של 11:02 דק' לפני אל מול 10:52 דק' אחרי). לעומת זאת, בשלב בו משתתפי המחקר היו בקבוצת הביקורת לא היה שינוי משמעותי בזמני המרוץ שלהם בהפרש של שבוע (ממוצע של 11:05 דק' לפני אל מול 11:04 אחרי).
מסקנות ומגמות השיפור
כאשר החוקרים השוו את תוצאות המשתתפים במרוצים שלאחר שבוע ההתערבות, נמצא כי כאשר המשתתפים היו בקבוצת הפלסבו השיפור היה ב-1.2% גדול יותר מאשר כשהם היו בקבוצת הביקורת עם ממוצע של 10:52 דק' לאחר הזרקת הפלסבו אל מול 11:04 דק' ללא הזרקת הפלסבו (כלומר עצם המחשבה שהוזרק להם חומר המשפר ביצועים – EPO, שיפרה את יכולתם במרוץ). יצוין, כי ההפרש בין מדליית הזהב למקום רביעי במסגרת משחקים אולימפיים בריצות ארוכות (החל מ-1500 מ' ועד 10 ק"מ) עומד על פחות מאחוז אחד (בגרפים המצורפים ניתן לראות את ממוצע הזמנים בין קבוצת הפלסבו לביקורת וכן את הזמנים אישיים של כל רץ).
חל שיפור בתוצאות בקבוצת הפלסבו | צילום: Pexels
עוד עלה מניתוח זמני הביניים במסגרת המרוצים, כי כאשר המשתתפים קיבלו את זריקות הדמה, הם רצו את הקילומטר הראשון בצורה אגרסיבית יותר בהשוואה למרוץ שערכו לפני התחלת מתן הזריקות וזמניהם היו מהירים ב-2%. גם בקילומטרים השני והשלישי הזמנים היו מהירים ב-1.4%. זאת, בהשוואה לשלב בו הם לא קיבלו את הזריקות וזמנים הביניים בריצה שלפני ואחרי ההתערבות לא היו שונים. מכאן ניתן להבין שעצם המחשבה של המשתתפים שהם קיבלו חומרים משפרי ביצועים, הגבירה להם את המוטיבציה, הרצון והביטחון לרוץ מהר יותר.
חשוב לציין שמבדיקת החוקרים לא נמצאו שינויים במדדי הדם של הנבדקים ולא היה ייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות בעקבות קבלת זריקות הדמה. כמו כן, לא היה שינוי בעומס האימונים של המשתתפים לאורך המחקר, כך שהשיפור בתוצאות לא נבע משיפור בכושרם הגופני.
מסקנת החוקרים היתה שהזרקת הפלסבו שיפרה את יכולת הביצוע של המשתתפים ב-1.2% (שיפור משמעותי מבחינה ספורטיבית מחד גיסא ומאידך גיסא, קטן משמעותית בהשוואה למצב בו היו המשתתפים מזריקים לעצמם EPO "אמיתי") ככל הנראה בעקבות הפחתת תחושת המאמץ הסובייקטיבית של הריצה והגברת המוטיבציה שלהם.
ניר בדולח | מוסמך במדעי האימון, מאמן בניטרו – קבוצת סבולת לספורטאים ורכז קורס מדריכי ריצות ארוכות במכללה האקדמית בוינגייט
