יש היום לא מעט דרכים למצוא אהבה באמצעות אפליקציות כאלו ואחרות, אך כנראה שלא יהיה תחליף למפגש של פנים מול פנים באירוע מיוחד וייחודי שמחבר את כל הסינגלס של העיר. ממש בקרוב, ב-22 בספטמבר, יתקיים מרוץ HOODIES. סינגלס RUN, מרוץ האהבה של תל אביב-יפו בייזום והפקת RGE וחברת שוונג ומי שנמצא בעולם הדייטינג ובעולם הריצה, יודע שהמפגש של רווקות ורווקים על מסלול הריצה יכול להוביל לדייט חלומי.
כי הרי מה בעצם כולנו מחפשים? להיות מאושרים! ומה שנמצא בבסיס המושג הזה שאנחנו אוהבים לכנות "אושר" מקורו כך מתברר בתגובות הורמונליות של הגוף שלנו ובהפרשה של דופמין, סרוטונין, אנדורפינים ואוקסיטוצין, כשלכל אחד מאותם הורמונים תפקיד ייחודי ביכולת לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו.
משחררים אנדורפינים לכל עבר
החומר הכימי הפעיל במערכת העצבים המוכר כאנדורפינים דומה בהרכבו לאופיאטים, והוא בעל השפעה של שיכוך כאבים. מקור הזרימה שלו בבלוטת יותרת המוח ובהיפותלמוס במהלך פעילות גופנית מאומצת, קיום יחסי מין וגם בהגעה לאורגזמה. לתחושה הזו של השפעה על הכאב יש יתרונות רבים, כמו למשל אם נפצעתם במהלך הבריחה שלכם מ"חיית טרף" ואתם חייבים להמשיך לרוץ אחרת גורלכם נחרץ…
לאנדורפינים השפעה חיובית נוספת שהרצים והרצות מכנים אותם בשם "ראנרס היי" (Runner's high). למה הכוונה? אם אתם רצים ותיקים, נסו להיזכר בתחילת דרככם בענף: כל ריצה התחילה בצורה קשה, עם נשימה כבדה וקצב פעימות לב גבוה, עד שהגעתם לשיוט שלכם. בדיוק בנקודה הזו, שבה מצאתם את הקצב הנכון לכם, אתם נמצאים בשלב של שחרור האנדורפינים.
אותו חומר כימי מלווה אתכם גם בתחושה הטובה שאתם חווים עם סיומו של אימון עצים. מדובר בתחושה שלא נמשכת זמן רב והדבר המעניין הנוסף הוא שהאנדורפינים לא עוברים את מחסום המוח ולכן גם לא מגיעים למחזור הדם, ולא נשארים אתכם לאורך זמן.
עד העונג הבא…
הורמון שכן נשאר אתכם זמן מה הוא האוקסיטוצין, שמוכר גם בשם הקליט "הורמון האהבה". אמנם מדובר בהורמון ששמעתם את שמו לרוב דווקא בהקשר של נשים בהריון, לידה והנקה, אבל יש לו גם קשר הדוק בכל מה שקשור לעולם הריצה.
מתברר שהמוח שלנו משחרר את ההורמון במצבים שונים, כמו במקרה שבו אנחנו נותנים או מקבלים מחמאה או מחווה נחמדה, ואפילו מגע. האוקסיטוצין משתחרר גם במהלך ביצוע פעילות גופנית ממושכת. מחקרים שונים מצאו בעבר בקרב רצי אולטרה מרתון רמות גבוהות של אוקסיטוצין באופן זמני לאחר ריצה, מכאן יצאה ההנחה שהמוח שלנו משחרר את ההורמון במהלך ריצות ארוכות למרות שלא ברור עדיין כמה ארוכות הן צריכות להיות.
גם מחקרים שבוצעו בבעלי חיים תמכו בעמדה הזו והראו קשר ישיר בין הימצאותו של ההורמון לבין יצירה של קשרים חברתיים טובים יותר. מהנקודה הזו, אם ניקח את כל הנושא קדימה לעבר בני האדם, אפשר להניח בוודאות גמורה שהאוקסיטוצין שמופרש במהלך ריצה יוביל אתכם ליצור קשרים חברתיים טובים יותר, ואולי אף יעזור לכם למצוא אהבה בין אם אתם רצים בזוג, במסגרת של קבוצה או רק מברכים בחיוך את האדם שחולף על פניכם.
ואי אפשר לסיים בלי כמה מלים על שני ההורמונים הנוספים: הדופמין והסרוטונין. הדופמין מניע את ההתנהגות במוח שמחפשת אחר פעילות שטומנת בגינה סיפוק, כמו אכילה של מזון הנחשב טעים לנו או גירוי מיני – כששני האירועים האלה מתרחשים, הדופמין משתחרר מהמוח ומספק לנו תחושות של עונג וסיפוק.
הסרוטונין, לעומת זאת, שומר עלינו יציבים מבחינה רגשית. אנשים עם רמות נמוכות של ההורמון עלולים לסבול מדיכאון או מחרדה, בעוד שרמות גבוהות מדי שלו יכולות להוביל לרגישות בכל הקשור לדחייה חברתית.
בכל מקרה כדאי לדעת שהיתרונות הנפשיים בריצה לא מסתיימים ברגע שמורידים את נעלי הריצה. אימונים יכולים לפתח גם תאים חדשים בחלקים מסוימים במוח, מה שיוביל לשיפור כללי בתפקוד שלו ולמניעת פגיעה ביכולות הקוגניטיביות שלנו שבאות באופן טבעי עם הזמן.