תקופת הקורונה הביאה איתה לא מעט אתגרים עבור הספורטאים הצעירים: שמירה על כושר מהבידוד, ללא רוח הקבוצה. שמירה על שגרת תזונה, מנוחה ואימונים בתוך זמן, שאין לו סוף ואין לו התחלה. הם רק ההתחלה והיו עוד רבים.
עוד כתבות על הורות וספורט
מה תפקיד ההורים בתחרויות טריאתלון של הילדים שלהם?
הורות ספורטיבית: איך מתמודדים עם ילד ספורטאי?
הטיפ השבועי של מיכל: הורות לספורטאים
אך הקשה מכולם, התמודדות עם בלבול ואי וודאות. בקרב ספורטאים הצורך בשליטה הוא מובהק זמנים הם זמנים,
סדר יום קבוע ותכנית אימונים. מחויבות ונחישות לעמוד בהם, נמדדים בזמנים טובים וקשים כאחד. נדרשת שליטה ומודעות, לכל הפרטים הקטנים בכדי להיות מדויקים ומקצועיים. ואלו התרופפו מעט כתוצאה מהמצב. כעת שאנו מנסים לחזור לשגרה אמיתית, אימונים מחוץ ל"זום", והחזרת הקבוצה לפעילות. אנו עשויים לגלות בקרב ספורטאים רבים, שכתוצאה מכל אלו יש ירידה ברמת המוטיבציה.
ספורטאים רבים חשים בה, לא כולם מודים או מבינים שזה מה שהם עוברים. אך לגמרי אפשר להבין. ירידה ברמת הכושר, הריחוק מהקבוצה (פיזי) הופך קצת לרחוק מהעין רחוק מהלב. התחרויות שספק אם עוד יתקיימו בקרוב,
והיוו מנוע מוטיבציוני לרבים מהם. מעלים את הספק ופוגעים במוטיבציה. כהורים לספורטאים, איננו יכולים לייצר או לעלות מוטיבציה בקרב ילדנו. אך יש לנו יכולת השפעה. אומרים שלדעת את הבעיה זה כבר 90% מהפתרון, כאן זה לגמרי נכון. להבנה שלנו את המצב יש השפעה גדולה. כי איך שנפרש את המצב משפיע על התגובה שלנו. והתגובה שלנו תשפיע על הילד שלנו.
אתן לכם דוגמה: חישבו, והיו כנים עם עצמכם, איך אתם הייתם מגיבים למשפטים כגון: "אתה כבר לא הולך לאימונים אז תפרוש", "הכושר שלך הלך", "את לא מתמידה, אז מה את מצפה", "השנה זה כבר אבוד". האם זה היה מדרבן אתכם? האם הייתם רוצים להתאמץ? אלו משפטים שהם שומעים מאיתנו ההורים. לרוב אני מאמינה ויודעת שזה מכוונה טובה. במחשבה שזה ידרבן אותם, יניע אותם לפעולה. לעתים זה נובע, מכעס, תסכול ואכזבה שלנו מהמצב.
הדבר הנכון לעשות, כשאתם רואים את הילד מתמודד עם החזרה לשגרה וחווה ירידה במוטיבציה היא לעודד ולחזק אותו. ראשית, בכך שאתם מבינים את הקושי שחווה. בטוחה שגם לכם לא היתה קלה החזרה לשגרה. שתפו אותו בזה, תנו לגיטימציה לקושי. זה לא קל לחזור לעבודה אחרי כל כך הרבה זמן, ובטח שבכזו אוירה מבלבלת ולא נעימה. העריכו את ההתמודדות והניסיון לקום מחדש. על אף שהם לא בשיא, וגם מצב התחרויות לא ברור באופק. הכילו את התסכול שלהם, שהתוצאות אינן התוצאות הרצויות ויש קצת "חלודה" שהתגנבה. עזרו להם, לוו אותם, כמו בשלבים הראשונים. לבנייה מחודשת של הכושר.
הביאו דוגמאות להצלחות ממצבים דומים בעבר, שחוו פציעה או הפסקה ארוכה, תחרות שלא יכלו להשתתף או כל מאמץ שחשבו שהוא כמעט בלתי אפשרי ובכל זאת עשו זאת. תנו להם לראות בעצמם כי יש בהם את הכוח להתמודד.
קרן אור אורן | מדריכת הורים ומלווה משפחות לספורטאים צעירים