ניצחונה במרתון ירושלים מבין הישראליות של ביטי דויטש, חרדית ואם לחמישה ילדים, העלה למודעות שגם בקרב הקהילה הדתית יש רצי איכות בעלי כישרונות, פוטנציאל והישגים. לצד כל זה, נשאלה השאלה בקרב חוגים שומרי מצוות, כיצד ניתן להשתלב במרחב הציבורי עם בגדי ריצה וספורט, שאינם צמודים או יוצרים מצב של אי צניעות על פי השקפתם. אל תוך החלל הזה נכנסה מעצבת אופנה צעירה, שחשבה שיש כאן מספיק מקום ליצירתיות ואופנתיות. חנה רחל וינברג, 29 מירושלים עם מותג מדליק בשם Chanabana (חנה בנה). וינברג אהבה עיצוב אופנה כבר מגיל צעיר ותמיד חלמה ללמוד עיצוב אופנה עד שהגשימה את החלום והחלה את לימודי עיצוב אופנה בשנקר. במהלך לימודיה החלה אט אט לחזור אל הדת מסע ארוך שעברה עם עצמה.

צ פ ו | ביטי דויטש בחודש התשיעי להריונה עם הבגדים של חנה בנה

היא לא מצליחה לשים את האצבע היכן בדיוק התחילה האהבה שלה לריצה, "גרתי באוסטרליה תקופה ובכל בוקר התעוררתי ויצאתי לריצה. בתקופה הזו לא הייתי דתיה, הייתי ב'מסע' שלי. היו לי בגדי ספורט שמאוד אהבתי, מכנסיים קצרים וחולצות קצרות, בגדים שגרמו לי להרגיש יפה. חזרתי לישראל לשנת הלימודים האחרונה שלי בשנקר ובאותה תקופה התחלתי לחזור בתשובה, לשורשים שלי, כי כך גדלתי עד גיל 16 בבית שמש. הרגשתי תסכול כי לא יכולתי ללבוש את כל המכנסיים הקצרים ובגדי הספורט שכל כך אהבתי. המצאתי לעצמי שמלת ריצה שכיסתה לי את המרפקים, והברכיים. זו היתה שמלה מאוד יפה וצנועה שיכולתי לרוץ איתה, היא היתה עשויה מבד לייקרה קליל. אני זוכרת איך ישבתי שעות לעיצוב השמלה. אמרתי לעצמי 'אין מצב שאני לא יכולה להיות גם ספורטיבית וגם צנועה'. התחלתי לרוץ איתה וקיבלתי הרבה מבטים מנשים דתיות וערביות, זה היה יוצא דופן".

"אני מאמינה שאני מקדמת ומעוררת בנות מכל הדתות" | צילום: אלבום פרטי

השמלה היתה יריית הזינוק של וינברג להתחיל לפתח עוד בגדים צנועים לספורטאיות דתיות. היא החלה לקבל פניות ובקשות לעיצוב בגדים צנועים, "הסתובבתי בירושלים ושאלתי בנות ספורטיביות ברחוב ועשיתי ממש סקר שוק. יום אחד ניגשתי לכמעט מאה בנות במטרה להבין איך הן היו רוצות שהחצאית שלהן תיראה, באיזה אורך ואילו תכונות יהיו לה ובסופו של יום יצאתי עם ארבעה אורכים שונים של חצאיות".

וינברג שומרת על צבעוניות בגדי הספורט שלה בשילוב עם גזרות מחמיאות שנותנות את המענה לקהל הדתי והמסורתי אך לא רק לנשים יהודיות, אלא גם לנשים מוסלמיות או נוצריות. "אני מאמינה שאני מקדמת ומעוררת בנות מכל הדתות. המסר הוא לא לתת לצרכיי הצניעות שלהן לעצור אותן מלעסוק בספורט. מכרתי לאחרונה בגדים במכון כושר לנשים מוסלמיות ברהט וזו היתה חוויה. עשיתי איתן זומבה ורקדנו. זו חוויה לראות איך אפשר לגשר על ההבדלים בינינו דרך אופנה וספורט שיש לו כוח מגבש", כרגע וינברג מכינה חיג'אב מנדף זיעה למוסלמיות לפי ביקוש.

"למה זה לא יכול להיות גם יפה וגם צנוע?" | צילום: אלבום פרטי

בשנים האחרונות קו בגדי הים הצנועים תופס תאוצה בכל העולם הדתי וגם בישראל, "יש לי לקוחות גולשות גלים שמשתמשות בבגדי הים שלי. לפני שנה פגשתי בנות מבני ברק שבכל יום שישי שוחות בים". וינברג מתחילה לאט לאט לכבוש תחומי ספורט נוספים ובימים אלו ממש השיקה את הקו הצנוע שלה לבגדי טניס, "תמיד אהבתי טניס, אבא שלי היה מורה לטניס וניסה ללמד אותי אבל אף פעם לא התחברתי לספורט הזה, אבל תמיד אהבתי מאוד את הבגדים. בשנות השישים כשנשים היו משחקות טניס, הבגדים היו ממש צנועים, זה היה ספורט צנוע ולאט לאט עם השנים נשים החלו לחשוף יותר ויותר את גופן. אמרתי לעצמי 'למה זה לא יכול להיות גם יפה וגם צנוע?'. מה שעשיתי הוא להחזיר את הבגדים למקור, כמו שהיו לובשים פעם רק בצורה חדשנית ויפה". וינברג מעצבת בגדים לספורטאיות רבות, בין לקוחותיה תוכלו למצוא את נילי בלאק, אלופת העולם באגרוף תאילנדי. ביטי דויטש כאמור, את מירי פורסט שהיא מאמנת ריצה בעולם הדתי ונשים ספורטאיות מכל הענפים.

"לגברים יש קטגוריות צניעות שונות" | צילום: אלבום פרטי

נראה שההיצע לגברים הוא גדול, אך מסתבר שגם גברים חרדים מחפשים פתרונות צניעות לבגדי הספורט שלהם שיתאימו להשקפת עולמם, "יצא לי לעבוד עם כמה מכוני כושר חרדיים בירושלים ולא פעם יצא לי לפגוש חרדיים מאוד ספורטיביים ואין להם מה ללבוש. לגברים יש קטגוריות צניעות שונות, הם לא חייבים לכסות את הברך והמרפק, אך גם להם יש צורך להתאמה לאורח החיים הדתי". אולי יום אחד תכבוש וינברג את תחום בגדי הספורט הצנועים לגברים, אבל כרגע היא מתמקדת בפנייה לפלח הנשי.