הגוף והנפש שלובים זה בזה גם בעולם הספורט
ההשפעה של הגוף על הנפש שלנו היא השפעה דו כיוונית. בעבר, הפילוסופיה והתרבות האירופאית נטתה להפריד בין הגוף והנפש. הגוף היה המקום של היצרים, והנפש מקום טהור יותר של האני האמיתי. היום, ניתן לראות בהמון שדות מחקר את הקשר הישיר, שלא ניתן להפרדה ביניהם. לחץ נפשי, הוא גורם סיכון לאין ספור מחלות ומצוקות גופניות. אחד המנגנונים בהם זה מתרחש הוא על ידי שחרור הורמון הלחץ קורטיזול, אשר מעלה את לחץ הדם, מאט ריפוי של פצעים ומשנה את פעילות התאים בגוף. ההשפעה ההפוכה, בין מכאובים ותחושות גופניות על הנפש היא יותר אינטואיטיבית. ברור שאדם הסובל מכאבים יהיה פחות מאושר ותקשורתי. בעולם הספורט, עולם שחרט על דגלו קידום של יכולותיו הפיזיות של האדם למקסימום, יש עניין רב ביכולת להשפיע על ביצועים גופניים באמצעות שינוי תהליכי חשיבה, ובעיקר על ידי חשיבה חיובית.
מהם הקשרים בין ההישגים לתהליכי החשיבה של הספורטאי?
פסיכולוגיה של הספורט היא תחום מתפתח, אשר נועד לשתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא שיפור ההישגים של הספורטאי. המטרה השנייה, היא חיזוק נפשי שלו, ובניית יכולת להתמודד עם החיים הלחוצים ומלאי העליות והמורדות של עולם הספורט. הקשר בין ההישגים לתהליכי החשיבה של הספורטאי הוא מורכב, ומשפיע במספר תחומים:
• בניית כושר הדרגתי: הצופה הממוצע רואה את הספורטאי רק כאשר הוא מציג את כישוריו לראווה, בתחרויות ובליגות, אך למעשה העבודה של הספורטאי מתחילה הרבה לפני. בניית הכושר ההדרגתית היא חלק מהותי מחייו של כל ספורטאי. האכזבה כאשר בניית הכושר לא מצליחה, כאשר המאמצים לא נשאו פרי, היא קשה מנשוא, ויכולה לגרום לאתלט להפסיק את אימוניו. פסיכולוגיה של הספורט יכולה לעודד חשיבה חיובית של הספורטאי, ולעודד אותו להמשיך באימוניו.
• שיפור הישגים מידיים: בעוד הקשר בין חשיבה חיובית לבניית כושר הדרגתית הוא ודאי, הנושא של שיפור הישגים מידיים הוא יותר שנוי במחלוקת. בכדורסל, קיים מושג שנקרא היד החמה, שאומר ששחקנים מסוימים יכולים להיכנס למצב מנטלי כה חיובי אחרי שקלעו מספר נקודות, עד שהקליעות הבאות שלהן ימשיכו להיכנס ברצף. למרות שסטטיסטיקאים מפקפקים בתופעה, ספורטאים משלל תחומים מוכנים להישבע שהיא קיימת, ושהם חוו אותה בעצמם.
הרגלי האימון הם אלו שיוצרים ספורטאים שוברי שיאים
אם מסתכלים על הספורטאים הגדולים באמת, כאלו שהשאירו חותם על התחום בו הם התחרו, כמעט כולם היו בעלי הרגלי אימון סיזיפיים ומפרכים. האימון הוא מרכז חייו של הספורטאי, והוא זה שעושה את ההבדל בין ילד עם פוטנציאל לאלוף אולימפי. ספורטאים רבים כמו קובי בריאנט, אשר היה ידוע במסירות אין קץ לשיפור היכולות שלו, טוענים שהמשמעות העיקרית שלהם כאתלטיים, היא לעודד צעירים ברחבי העולם לעבוד קשה כדי שיהיו מעולים בכל תחום בו יבחרו.
תוכן שיווקי