מאת:ויקיפדיה
פילאטיס הינה שיטה לאימון גופני שנועדה לשפר את היציבה ואת התפקוד היומיומי של הגוף. השיטה קרויה על שם ממציאה, יוזף פילאטיס.
מטרת השיטה היא אימון הגוף כך שיוכל לבצע את המטלות היומיומיות במינימום מאמץ, ללא שחיקה מיותרת, וללא פגיעות גופניות. פילאטיס מנסה להשיג את המטרה הזו על ידי סדרה של תרגילים המפעילים את השרירים המייצבים ומתרגלים את הגוף לגייס את השרירים הנכונים לכל תנועה. פילאטיס מנסה לאפשר טווחי תנועה גדולים יותר במפרקים ולאורך כל עמוד השדרה. ובכך למנוע לחץ שנוצר על חוליות ומפרקים מתנועה בלתי יעילה.
שליטה והרמוניה –
שיטת הפילאטיס נועדה להשיב למתאמן את השליטה בגופו, ולחזק את ההרמוניה בין הגוף לנפש. לכן כונתה השיטה על ידי מייסדה, ג'וזף פילאטיס, Contrology. שם זה מרמז על כוונתו של מייסד השיטה להעניק למתאמן, באמצעות התרגילים, הבנה ושליטה על הגוף דרך המחשבה והרוח. השרירים, לדברי פילאטיס, משולים למדים שהאדם לובש מדי בוקר. לשיטתו, האימון נועד לתקן יציבה לקויה ולשמר את החיות ואת החיוניות, הדועכות במהלך התבגרותנו. חוסר התנועה, שמקורו באורח החיים המודרני, מוביל לגב שפוף, לשרירים חלשים, לכתפיים שפופות, לגוף עייף, למצב רוח ירוד ולתחושת חוסר חיוניות.
שיעור פילאטיס של דליה מנטבר
שרירים מייצבים –
השרירים המייצבים הם אותם שרירים הנמצאים עמוק מתחת לעור, קרוב למפרקים, סביב החוליות וברצפת האגן. שרירים אלו מסייעים לשרירים המניעים ומבודדים את התנועה. פילאטיס מייחסת חשיבות יתירה לשרירים אלו, מתוך מחשבה ששימוש נכון בהם יאפשר תנועה חלקה יותר וימנע עומס על חלקים אחרים בגוף.
כיצד מתרגלים פילאטיס – בשיטה רשימה קבועה של תרגילים שיש לבצע בדייקנות ובמספר פעמים נתון במדויק. לסדר התרגילים חשיבות מרובה, והוא נועד להפעיל את המחשבה בקואורדנציה עם השרירים. המעבר מתנוחה אחת לשנייה במהלך האימון נועד לתרגל את שתי אונות המוח, והוא מונע הזנחה של חלקי גוף. פילאטיס מדגיש כי לשם רכישת הטכניקה, יש ללמוד את התרגילים ברמת דיוק גבוהה, וזאת על מנת להשיג את המטרה – התנהלות בריאה של הגוף ותפקוד מלא.
כיום, יש המשלבים בשיעור הפילאטיס טכניקות אימון נוספות.
בשיעור כזה נחוצה היכרות מעמיקה עם שיטת הפילאטיס ועם האנטומיה של גוף האדם.
מומלץ לבדוק היכן רכש המורה את הכשרתו כמדריך פילאטיס, והאם יש לו הסמÈכות והכשרות נוספות. פילאטיס כוללת סדרה של תרגילים שברובם מניעים את עמוד השדרה או מייצבים את עמוד השדרה כשמניעים את הגפיים. התרגילים מבוצעים במספר חזרות קצר, מתוך רצון לאפשר ריכוז במהלך כל חזרה ולהימנע מלהתיש את השריר. תרגילי פילאטיס נעשים בדרך כלל עם גב בהקשתה טבעית. כל תרגיל פילאטיס ידרוש ייצוב של חלקים מסוימים, ותנועה מאוזנת מהחלקים האחרים. הדרישה לשמור על יציבות מירבית של חלקים מסוימים אמורה לאתגר את השרירים המייצבים באותו אזור. הדרישה לתנועה הרמונית בכל הטווח אמורה להפעיל שרירים רבים יותר ולא רק את השרירים המורגלים בהפעלה.
תרגילים אופייניים:
"ברידג'ינג" : התחלה ממצב של שכיבה על הגב ברגליים כפופות, הרמת האגן בנשיפה וייצוב הגוף על כפות הרגליים והשכמות בלבד. ניתן להוסיף רמות קושי לתרגיל זה בניתוק רגל אחת בכל פעם ויישורה ובהפעלה של הידיים עם משקולות או גומייה.
"רול אפ-רול דאון" : התחלה ממצב של שכיבה על הגב, הושטת הידיים לפנים ועלייה בעקבותיהן בכוח הבטן למצב ישיבה ישרה, המשך כפיפה קדימה עד למגע ברגליים.
ממציא השיטה – יוזף פילאטיס, גרמני ממוצא יווני, המציא שיטת אימון לאנשים עם מוגבלויות תנועה. פילאטיס עזב את גרמניה לאחר שנתבקש ללמד את השיטה בצבא והיגר לארצות הברית ב 1926. שם הקים פילאטיס סטודיו ללימוד השיטה ליד הבלט של ניו-יורק (New York City Ballet) השיטה הפכה פופולרית בקרב רקדנים במהלך שנות השישים של המאה העשרים, ולאחר מכן הופצה גם בציבור הכללי. פיאלטיס שם דגש על נשימות ושליטה של המוח בגוף. הוא קרא לשיטתו Contrology.
יתרונות השיטה:
חסרונות השיטה:
